דוגמאות לבקשה לצו גילוי מסמכים לבית המשפט

המשיבה מציינת כי יש לדחות את דרישת המבקשים כאמור בסעיף 1.1 לבקשה לגילוי מסמכים, במסגרתה דורשים הם לגלות את כלל "המסמכים", "דרישות", "אסמכתות" "מכל מין וסוג שהוא" ביחס לטיסות שהזכירה המשיבה בסעיף 104 לתשובתה, זאת על אף שטיסות אלה לא רלוואנטיות לעילת התביעה לכאורה של הבקשה לאישור היות שהן דוגמאות למקרים חריגים ויוצאי דופן בהם היא פיצתה נוסעים לפנים משורת הדין, כאשר לא הייתה קיימת עילת תביעה מזכה לפצוי (ר' סעיף 27).

תקנה 4(ב) לתקנות קובעת את גדר סמכותו של בית המשפט ליתן צו לגילוי ולעיון במסמכים כדלקמן: לבית המשפט בדונו בבקשה תהיה הסמכות למתן צו לגילוי ועיון במסמכים, ובילבד שנתקיימו תנאים אלה: (1) המסמכים שגילוים נידרש נוגעים לשאלות הרלוואנטיות לאישור התובענה כתובענה ייצוגית; (2) המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק.

על החשיבות של הליך גילוי מסמכים במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית עמד בית המשפט העליון ברע"א 3489/09 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' חברת ציפוי מתכות עמק זבולון בע"מ, פ"ד סו(1) 633, בקובעו בין היתר כי: הליך אישורה של תובענה ייצוגיות שונה מהליכי ביניים אחרים, והשפעתו עשויה להיות קריטית מבחינתם של הצדדים להליך.

...

לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ובהינתן האמור מעלה, מצאתי כי דין הבקשה בראש פרק זה להתקבל בחלקה המירבי, ובסייגים כדלקמן (לעניין זה ר' גם ההנמקה בסעיף 52 לעיל, התקפה גם כאן): ביחס לטיסה 513IZ תמציא המשיבה את כלל המסמכים שנתבקשו בסעיפים 1.3–1.6 ו־1.8 לדרישה (לעניין סעיף 1.7, דו"ח התקלה – צורף כנספח 2 לתשובת המשיבה).

סוף דבר כפי שנפסק ולא אחת, לערכאה הדיונית מוקנה שיקול דעת רחב בכל הנוגע להליכי גילוי מסמכים במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית, וערכאת ערעור תמעט להתערב בשיקול דעת זה (ר' ע"א 3783/13 איי.די.בי חברה לפיתוח בע"מ נ' שמיע (פורסם בנבו, 5.6.13), פסקה 4; רע"א 8900/13 תדיראן הולדינגס נ' הבר (פורסם בנבו, 27.3.14), פסקה 6).

בשים לב לתוצאת ההחלטה, הנני מחייב את המשיבה לשלם למבקשים הוצאות הבקשה בסך כולל של 5,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום.

סעיף 198א(ב) לחוק החברות מוסיף וקובע כי בית המשפט רשאי לאשר בקשה לגילוי מסמכים מכוח סעיף 198א(א) לחוק "אם שוכנע כי המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים לאישור התביעה הנגזרת המנויים בסעיף 198(א) לחוק". סעיף זה עניינו בבקשה לאישור התביעה הנגזרת והוא מורה כי "תביעה נגזרת טעונה אישור בית המשפט והוא יאשרה אם שוכנע כי לכאורה התביעה וניהולה הן לטובת החברה וכי התובע אינו פועל בחוסר תום לב". סיכום האמור מוביל לכך שעל המבקש צו לגילוי מסמכים מכוח הוראת סעיף 198א לחוק החברות להוכיח שלושה תנאים מצטברים: ראשית, כי המסמכים המבוקשים רלוואנטיים לבקשה לאישור התביעה הנגזרת; שנית, כי קיימת תשתית ראייתית לכך שהתביעה וניהולה הן לטובת החברה; ושלישית, כי המבקש אינו פועל בחוסר תום לב (ראו: עניין קרן טוליפ, בפסקות 11-10; רע"א 804/20 גן שמואל מזון בע"מ נ' ק.ר.נ.א בע"מ (5.5.2020)).

ברי עם זאת כי המדובר במושג עמום, שבית המשפט יידרש ליצוק בו תוכן על פי נסיבותיו (ראו לדוגמה: רע"א 7327/16 ברק נ' גזית-גלוב בע"מ בפיסקה 7 (6.12.2016)).

...

על רקע האמור אבחן את הנדבכים השונים בטענות המבקשים, בקצירת האומר, ולבסוף אבחן את נושא "טובת החברה" בכללותה, בכל הקשור לגילוי המסמכים המבוקש.

הדברים נאמרים בזהירות, שכן אם היינו מגיעים למסקנה שהופרה חובת אמון, מחילה עליה בדיעבד עלולה להיות מוקשית (עיינו: רע"א 5296/13 אנטורג נ' שטבינסקי (24.12.2013); עמיר ליכט "אין כבודו מחול – אימתי הפרת חובת אמון אינה נמחלת חרף הסכמה כללית?" אתר נקודה בסוף משפט (2018)).

סוף דבר הבקשה לגילוי מסמכים נדחית.

תקנה 6א(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז – 2007 (להלן: "תקנות האגרות"), שהייתה בתוקפה במועד הגשת התובענה דנן ושכותרתה "אגרה בבקשה בכתב" קבעה כי "בבקשה בכתב בהליך אזרחי תשולם אגרה לפי פרט 36 בתוספת; בפתח הבקשה יציין המבקש אם הבקשה חייבת באגרה או פטורה מאגרה כאמור בתקנות אלה". תקנה 20 לתקנות האגרות קבעה פטור מתשלום אגרה על בקשות מסוימות, ובכלל זה לדוגמה בקשה לתיקון טעות סופר בהחלטה או בפרוטוקול; בקשה לגילוי מסמכים לפי תקנות 112 ו-113 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות הישנות"); ו"בקשה לשינוי מועדי דיון ומועדי הגשת כתבי בי-דין בשל קיומו של אחד או יותר מאלה: (א) דיון מקביל; (ב) אבל; (ג) חופשת לידה; (ד) סיבות רפואיות שרופא אישר אותן והאשור צורף לבקשה; (ה) שירות מילואים וצורף לבקשה אישור המעיד על כך".

פרשנות לשונית אשר ללשון דבר החקיקה, יש טעם רב בטענות המדינה לפיהן תקנות האגרות שקבעו חובת תשלום אגרה על "בקשה בכתב" לא הבחינו בין בקשה טכנית ובקשה מהותית, ואינן מפנות לתקנה מסוימת בתקנות סד"א (הישנות או החדשות), אלא נוקטות לשון כללית של "בקשה בכתב". כך גם הפטור מתשלום האגרה הוחל הן על בקשות טכניות (לדוגמה – דחיית מועדים מסיבה רפואית) והן על בקשות מהותיות (לדוגמה – צו לגילוי מסמכים), ומכאן שמחוקק המשנה נתן דעתו על כך שיהיו מקרים שגם בקשות טכניות (לדוגמה – דחיית מועדים מחמת עומס עבודה) יהיו חייבות באגרה.

...

מכל מקום, אף אם התנהלות המדינה בגביית או אי גביית אגרות בבתי המשפט לענייני משפחה מעוררת שאלות, ואיני קובע שכך הם פני הדברים – בהתחשב בכל האמור לעיל ובפרט העובדה שלא נערך כל שינוי בתקנות האגרות וכי אין מחלוקת שבדין נגבתה אגרה על בקשה טכנית קודם לתקנות סד"א החדשות, הפרשנות הלשונית התומכת בכך שאגרה היא בקשה בכתב, אמירתו המפורשת של מחוקק המשנה לגבי מוסד הפניות שאינה גורעת מהחיוב באגרה, והתכלית האובייקטיבית – אין בהתנהלות המשיבה בבית המשפט למשפחה כדי להטות את הכף לפרשנות המבקשים.

בענייננו – פרשנות החקיקה הרלוונטית מביאה אותנו למסקנה ברורה ואין כל ספק פרשני.

עילת תביעה אישית וטענות נוספות משהגעתי למסקנה אליה הגעתי, מתייתר הצורך לדון בעילת התביעה האישית של המבקשים ובטענות נוספות שהעלו הצדדים כגון האם התביעה מיצתה את עצמה בשים לב לפקיעת הוראת השעה, הקשיים הנטענים להשבת הכספים וכיו"ב. סוף דבר בקשת האישור ביחס לעילת הפניות נדחית משאין אפשרות סבירה כי השאלות המשפטיות יוכרעו לטובת הקבוצה.

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בחיפה תנ"ג 9113-11-23 רצף תעשיות מוצרי בניה בע"מ ואח' נ' טופולסקי-רצף בע"מ ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופט מוחמד עלי המבקשים 1. רצף תעשיות מוצרי בניה בע"מ 2. אורי קרמר 3. ציונה קרמר המשיבים 1. טופולסקי-רצף בע"מ 2. משה טופולסקי 3. מרדכי קופל 4. ארז סלע 5. יובל טלמור 6. שלוה מוזס 7. יובל בש 8. מורן בר 9. גדי שרף 10. מעין רחמים 11. רותי בטיט 12. הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ החלטה

בקשת הסילוק נסבה על מספר צירים מרכזיים: הראשון, אשכול טענות של חוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכי המשפט; השני, כי המסמכים שגילוים מבוקש נימסרו למבקשים, וכי המבקשים ממילא חשופים למלוא הנתונים ולא נמצאים בחוסר אינפורמאטיבי; והציר השלישי כי המבקשים לא סיפקו תשתית ראייתית ולו ראשונית לביסוס בקשת הגילוי.

נזכיר כי על המבקש צו לגילוי מסמכים מכוח סעיף 198א לחוק החברות, להוכיח שלושה תנאים מצטברים: כי המסמכים המבוקשים רלוואנטיים לבקשה לאישור התביעה הנגזרת; כי קיימת תשתית ראייתית לכך שהתביעה וניהולה הם לטובת החברה; וכי המבקש אינו פועל בחוסר תום לב (רע"א 8798/18 קרן טולפי קפיטל נ' טבע תעשיות פרמצבטיות (22.5.2019); רע"א 8243/21 גנוסר נ' חברת החשמל לישראל (16.2.2023).

ראשית, חלק מן המסמכים (לדוגמה דוחות כספיים) נימסרו למבקשים וגם אם לא, פתוחה בפניהם דרך חלופית להשגתם, בהיותם דירקטורים, כך שהאפיק של סע' 198א לחוק החברות לא מחויב המציאות בהקשר למסמכים אלה.

...

אינני סבור כי המקרה שלפנינו הוא מסוג המקרים שמצדיקים סילוק בקשת הגילוי על הסף, זאת אני קובע חרף מספר קשיים שנגלים על פני הבקשה עליהם אעמוד בהמשך.

עיון בטענות המועלות בבקשת הגילוי, לא מוליך למסקנה כי אין תשתית ולו ראשונית לקיומם של התנאים לביסוס בקשת הגילוי, אף לא באופן חלקי.

סוף דבר, הבקשה לסילוק על הסף נדחית.

ביום 9.5.2022 הגישה המשיבה בקשה צו לגילוי מסמכים ולמתן תשובות לשאלון.

עוד הוכח ביחס לשטר מטען זה כי המבקש חויב על ידי המשיבה בחסר בגין דמי איחסנה, וכי המשיבה ספגה על חשבונה את הפער בגין דמי האחסנה שגבתה ממ"ן לבין דמי האחסנה שנגבו מהמבקש בפועל כך שלא נגרם לו נזק; אותה דוגמא נוספת בודדת שצרף המבקש (נספח י"ח(1) לבקשת האישור), תומכת בטענות המשיבה.

על אף החלטת בית המשפט בדיון זה, בחר המבקש3 להמשיך לנהל את ההליך ופנה למשיבה בדרישות לגילוי מסמכים ולמענה על שאלון; המבקש הגיש בעיניין גילוי המסמכים בקשות חוזרות ונישנות, שהובילו בסופו של יום לאותה מסקנה שציינה המשיבה במענה לדרישת הגלמ"ס ביום 9.3.2022.

...

בקשת ההסתלקות תמצית טענות המבקש בהתאם להמלצת בית המשפט, הגיע המבקש למסקנה כי יש מקום להגיש בקשת הסתלקות בתיק זה. טרם הגשת בקשת האישור הוא פנה למשיבה לקבלת הבהרות לעניין גביית היתר.

נוכח האמור עד כאן אני סבורה כי אישור ההסתלקות בשלב מתקדם זה, ללא צו להוצאות אינו סביר בנסיבות העניין.

סוף דבר הבקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה נמחקת.

התביעה האישית של המבקש כנגדה – נדחית.