דוגמא למקרה שלא נפסקו פיצויים למרות פגם בשימוע

בפסק הדין שניתן בע"ע (ארצי) 93/07 גיורא ארבל – נ.א.ס.ס. נוירומקולר סטיליולשין סיסטמס בע"מ, (19.11.08) נקבע ע"י בית הדין הארצי כי בנסיבות אותו מקרה, שבו פוטר עובד במסגרת צמצומים, אין לפסוק לו פיצוי (אם כי הדבר קיבל ביטוי בפסיקת ההוצאות), זאת מן הנימוקים הבאים: "..... בנסיבות העניין, אין בפגם שנפל כדי להצדיק פסיקת פיצוי כספי למערער. פיטוריו בוצעו משיקולים עינייניים וסבירים, ובמסגרת צמצומים שנעשו בחברה. העובדה כי החברה נתונה בקשיים כלכליים היתה ידועה למערער עוד טרם קבלת ההחלטה על פיטוריו. על פי קביעת בית הדין האיזורי החברה נהגה בתום לב ובהגינות כלפי המערער, ועל כן אין לחייבה בפצוי בגין אי עריכת שימוע כנדרש". בע"ע (ארצי) 30226-06-13 קופת חולים מאוחדת - מיכאל בונדר (3.9.18), נקבע ע"י בית הדין הארצי כי: "ההבנה שההחלטה על שינוי מבני - ובעניינינו מיקור חוץ של המחלקה הסיעודית במרכז לדיור מוגן בו עבד המשיב - היא החלטה שבסמכות המעסיק ובתור שכזו איננה עומדת לבקורת ולבחינה על ידי בית הדין לעבודה (כל עוד לא עומדים בבסיסה שיקולים פסולים – ובעניינינו אין טענה לשיקולים שכאלה) - איננה פוטרת את המעסיק מהחובות המוטלות עליו במסגרת יחסי עובד מעסיק שבינו לבין עובדיו, בדרך ליישום ההחלטה על שינוי מבני. כך לדוגמא, ההחלטה שיקבל המעסיק על הצורך בפיטורי צימצום בתהליך הבראה, איננה פוטרת את האחרון ממגבלות שמוטלות עליו מכוח חוק והסכם קבוצי על פיטורי עובד, כמו גם מחובת השימוע קודם למימוש בפועל של כוונת הפיטורים.

...

על כן, נדחית תביעת התובעת ברכיב זה. סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה.

בהתאם אנו מחייבים את הנתבעת לשם לתובעת הפרשי פיצויי פיטורים בסך של 16,501 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 7.9.17 ועד ליום התשלום בפועל.

בנסיבות שבהן הוגשה תביעה על סך כ-100,000 ₪ ולאור הסכום שנפסק העומד על פחות מחמישית מסכום התביעה ולאור הלכות פסוקות לא מצאנו לחייב הנתבעת בהוצאות מעבר לסכום שנפסק על כן כל צד יישא בהוצאותיו.

בנסיבות המקרה, עת שמדובר במעסיק קטן, אין לבוא עם הנתבעת חשבון בשל תמציתיות פרוטוקול השימוע ואין לפסוק לתבוע פיצוי בשל כך. זאת מאחר ולא כל פגם בשימוע מוביל בהכרח לפסיקת פיצוי כספי לעובד (ע"ע (ארצי) 554/09 צבר ברזל הספקה ושיווק מתכת בע"מ – שמיר, פס' 19 (13.1.2011)).

לאחר שנתנו את דעתנו לכלל השיקולים, ולאור העובדה כי החלטת הפיטורים נעדרת התיחסות כלשהיא לטענות התובע למרות שהוצג לנתבעת מיסמך ד"ר קולר שהדגיש את חשיבות המשך העסקת התובע, ולאור תקופת העסקתו הממושכת של התובע בנתבעת, תוך שמנגד הבאנו בחשבון כי הוצע לתובע להמשיך את העסקתו תוך הפחתת שכר אך הוא סירב לכך באופן המלמד כי בבסיס הפיטורים עמד שיקול של צמצומים, באנו לכדי מסקנה כי יש לחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין נזק לא ממוני בגובה 10,000 ש"ח. יש להטעים כי הנתבעת לא היתה מנועה מלפטר את התובע, עת עשתה זאת בשל צמצומים ולא - כטענת התובע – בשל גילו ומצבו הבריאותי.

סיכום לאור כל האמור לעיל אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע, תוך 30 ימים מעת שיומצא לה פסק הדין, את הסכומים הבאים: פיצוי לדוגמה לפי סעיף 26א(ב)(1) לחוק הגנת השכר בגין תוכנם של תלושי השכר שהונפקו לתובע בסך כולל של 5,000 ש"ח; פיצוי בגין נזק לא ממוני עקב פגמים בהליך הפיטורים בסך של 10,000 ש"ח; הפרישי שכר בגין גמול עבודה בשעות נוספות בסך של 15,303.30 ש"ח. סכום זה ישא הפרישי ריבית והצמדה מאמצע התקופה, היינו מ- 15.3.15.

...

בנסיבות אלו לא מצאנו כי תביעתו של התובע לפיצוי בסך של 5,000 ש"ח היא מופרזת, וזה הסכום שאנו פוסקים לו (סעיף 26א(ב) לחוק הגנת השכר; ע"ע (ארצי) 28228-03-15 לוקס – זיסמן, פס' 9 (31.10.2016)).

לא מצאנו מקום לפסוק לתובע פיצויי הלנת שכר, עת לא שוכנענו שהנתבעת היתה מודעת לכך שאופן חישוב גמול עבודה בשעות נוספות היה שגוי.

לאור זאת, התביעה לחייב את הנתבעת לשלם פיצויי הלנת שכר – נדחית.

סיכום לאור כל האמור לעיל אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע, תוך 30 ימים מעת שיומצא לה פסק הדין, את הסכומים הבאים: פיצוי לדוגמה לפי סעיף 26א(ב)(1) לחוק הגנת השכר בגין תוכנם של תלושי השכר שהונפקו לתובע בסך כולל של 5,000 ש"ח; פיצוי בגין נזק לא ממוני עקב פגמים בהליך הפיטורים בסך של 10,000 ש"ח; הפרשי שכר בגין גמול עבודה בשעות נוספות בסך של 15,303.30 ש"ח. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה מאמצע התקופה, היינו מ- 15.3.15.

זוהי שוב דוגמא לכך שהתובע לא בחל בהעלאת טענות חסרות כל יסוד במציאות לשם טפילת פגמים בהתנהלות הנתבעת.

בעיניין הוט טלקום (עס"ק (ארצי) 24/10 הוט טלקום בע"מ נ' הסתדרות העובדים הלאומית (16.3.10) אליו הפניתה ב"כ התובע בסכומיו, נאמר: מטעם זה, קבעה הפסיקה היפוך נטל שיכנוע במקרה של טענה לפיטורים על רקע התארגנות או פעילות בועד עובדים.

גם שם, למרות פגמים טכניים בהליך השימוע, משהוברר כי היזדמנות אמתית להישמע היתה, לא נפסק פיצוי.

...

הכרעה האם עסקינן בפיטורין לא חוקיים? דין טענות התובע להידחות הן כיון שמצאנו ממש בנימוקי הפיטורין (קרי בהיותם אותנטיים) והן כיוון שלא מצאנו כל ממש בטענות כאילו היה להם קשר כלשהו להיותו חבר בוועד העובדים.

כפוף לאמור לעיל, התביעה ברכיב זה נדחית.

עולה מן המקובץ הוא כי דין התביעה על כלל רכיביה להדחות.

על כן ובהתחשב ביתר האמור לעיל ישלם התובע לנתבעת הוצאותיה בגין הליך זה , ובכלל זה שכ"ט עו"ד, בסך כולל של 12,000 ₪.

המבקשים עתרו לקבלת סעדים זמניים כדלקמן: צו זמני האוסר על משיבה לאייש את משרתו של המבקש מס' 1 (להלן – המבקש); צו עשה זמני להשבת המבקש לעבודתו אצל המשיבה; הבקשה לסעדים זמניים וכתב התביעה הוגשו בכתב טענות אחד, שכלל גם את הסעדים העקריים הבאים: צו עשה קבוע להשבת המבקש לעבודה, לרבות זכאות למלוא שכרו בגין התקופה שמאז סיום עבודתו ביום 16.8.20 ועד חזרתו לעבודה; פיצויים לדוגמה לפי סעיף 33יא לחוק הסכמים קבוציים, תשי"ז – 1957 (להלן – חוק הסכמים קבוציים; רכיב תביעה זה לא כומת); פיצויים ללא הוכחת נזק לפי סעיף 10 לחוק שויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח -1988, אם יתברר שבמסגרת שקולי הפיטורים נילקח בחשבון גילו; פיצויים בסך 50,000 ₪ למבקש, בגין קיום הליך שימוע פגום.

לגבי הפגמים בשימוע (טענות שהוכחשו על ידי המשיבה), לפי הפסיקה דרך המלך היא פסיקת פיצויים ולא השבה לעבודה, בגין פגם זה בפיטורים.

במקרה כזה, לא ישמעו טענות כאילו הפיטורים מנוגדים להסכמות הקיבוציות או שנפלו בהם פגמים.

המבקש הוסיף וטען שלמרות שנטען לצמצמים, המשיבה ממשיכה לגייס נהגים חדשים.

...

לאור מסקנות אלה ועל יסוד העדויות שנשמעו עד כה, לא מצאנו כי העובדה שהמשיבה פרסמה מודעת דרושים או גייסה עובד אחד, שהיתה מחוייבת לקלוט אותו (כיוון שלמד בבית הספר לנהיגה שלה), סותרת את הטיעון כי המבקש פוטר במסגרת פיטורי צמצומים, שחלו על קבוצה של כ – 200 עובדים במשיבה.

לאור כל המתואר לעיל, לא שוכנענו בטיעון לפיו זימונו של המבקש לשימוע לפני פיטורים בשנת 2020 קשור באופן כלשהו לפעילותו כחבר ועד של כח לעובדים.

סוף דבר - הבקשה נדחית.

עוד עולה מסעיפים 24-28 לתצהירו של מר יואש כי היה גם ארוע נקודתי עליו הצהיר: " 24. הבקורת שלי על התובעת לא גרמה לה לשפר את היתנהלותה והיא נותרה לקויה. 25. המקרה האחרון היה זה "ששבר את גב הגמל". באותו מקרה התובעת הזינה ביומני כי טיסתי לברצלונה תמריא בשעה 9.00 בבוקר, למרות שהטיסה הייתה בפועל ב- 6:25.

בענין ברד מנה בית הדין מהן מהן אמות המידה לקביעת שיעור הפצוי הבלתי ממוני כסכום גלובאלי וכך נאמר: "במסגרת זו ניתן לשקול מיגוון שיקולים, אשר מבלי להתיימר למצותם, כוללים: עוצמת הפגם והחומרה במחדלי המעסיק, האם חובת השימוע הופרה באופן מלא או חלקי ..אופיו של ההליך שקוים – ככל שקוים – והאם נשמר בגדר השיח והשיג כבודו של העובד כאדם או שאך הוטחו האשמות ...האם הפיטורים היו מסיבה עניינית או שאינה עניינית, שכן החומרה המהותית הקיימת במקרה בו עילת הפיטורין אינה עניינית משליכה גם על תוצאת החומרה שבאי שמירה על זכויותיו הדיוניות של העובד טרם פיטוריו; משך תקופת העסקת העובד; גילו של העובד (...האם נפל דופי גם בהתנהגות העובד .." זה המקום לציין כי לא כל פגם שנפל בהליכי השימוע מצדיק פסיקת פיצוי, וכאשר המדובר בפגם קל שלא השפיע על יעילות הליך השימוע או הוגנותו – אין הכרח לפסוק פיצוי.

סעיף 5 (ב) לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב - 2002 (להלן: חוק הודעה לעובד) קובע כי: "(1) מצא בית הדין לעבודה כי המעסיק לא מסר לעובדו, ביודעין, הודעה לעובד על תנאי עבודה בעניינים שבסעיף 2, בנגוד להוראות סעיף 1, או המעסיק לא מסר לעובדו, ביודעין, הודעה על שינוי בתנאי עבודה בעניינים שבסעיף 2, בנגוד להוראות סעיף 3, רשאי הוא לפסוק לעובד פיצויים שאינם תלויים בנזק (להלן- פיצויים לדוגמא).

...

סעיף 5 (ב) לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב - 2002 (להלן: חוק הודעה לעובד) קובע כי: "(1) מצא בית הדין לעבודה כי המעסיק לא מסר לעובדו, ביודעין, הודעה לעובד על תנאי עבודה בעניינים שבסעיף 2, בניגוד להוראות סעיף 1, או המעסיק לא מסר לעובדו, ביודעין, הודעה על שינוי בתנאי עבודה בעניינים שבסעיף 2, בניגוד להוראות סעיף 3, רשאי הוא לפסוק לעובד פיצויים שאינם תלויים בנזק (להלן- פיצויים לדוגמא).

בנסיבות אלה לא שוכנעתי כי יש לקבל רכיב תביעה זה. סוף דבר בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין תשלם הנתבעת לתובעת את הסכומים הבאים: פיצויים על הפרת חובת השימוע בסך 15,000 ש"ח ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

משהתביעה התקבלה בחלקה ונוכח הפער בין הסכומים שנתבעו לאלו שנפסקו, לא שוכנעתי כי יש לפסוק לטובת התובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. זכות ערעור לבית הדין הארצי בתוך 30 ימים.