מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

דוגמא להסכם פשרה בהוצאה לפועל

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

כפי שעולה מהסכם הפשרה, סכום הפשרה ששולם למשפחת קוקיא בגין העברת הזכויות הנו בדיוק 40 אחוז מסכום התמורה ששילם הנתבע 2 בעד מחצית הזכויות, בהתאם להערכת השמאי (בצרוף פירות שנצברו בחשבון הנאמנות בגין הפקדת סכום זה).
יש לדחות התביעה ולחייב התובע בהוצאות לרבות, הוצאות לדוגמא, וכן שכ''ט עו''ד ראוי, בשים לב לאופן ניהול ההליך על ידי ב''כ התובע.
בדיון זה הודיעו הצדדים לבית המשפט, כי הגיעו בניהם להסדר שלפיו התבקש בית המשפט, בין היתר, למנות את עו''ד יעקב לוי ועו''ד שניידר ככונסי נכסים, כאשר מטרתם הנה "לפרק ולמכור, לכל המרבה במחיר, את נכסי השותפות בדרך הנראית להם כראויה -לכך. הכונסים לפני המכירה יבקשו ויקבלו הערכת שמאי". עוד נקבע בהסדר הפשרה, כי הליכי ביצוע בהוצאה לפועל יעוכבו עד גמר ההיתחשבנות (צוין כי התיק לא ייסגר).
...
היעלה על הדעת שהתובע, לקוחו של עו"ד גמליאל, יבקש לדבר בו סרה ואף לגרור אותו להליך משפטי ארוך ומורכב, כשבפועל אין בפיו, ולו שמץ של טענה, בדבר כשל ו/או מחדל בהתנהלות עו"ד גמליאל ! אילו בזמן אמת התובע היה נטול יכולת להשתתף בהליך מפאת מצבו הרפואי, כי אז יתכן והיה מקום להקפיד יותר בזכויותיו, אך משעה שהוברר כי התובע היה שותף פעיל ומלא בכל שלבי הכינוס ובשעה שהסכמתו למכירת הזכויות לנתבע 2, נשמעה באולם פתוח ותועדה בפרוטוקול הדיון, מה לו לתובע כי ילין?! נוכח כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי ניתנה לתובע הזדמנות מלאה ומעבר לסביר להניח מסד ראייתי לביסוס טענותיו, אלא שגם לאחר סיום הבאת הראיות, טענות התובע נותרו תלויות באויר וכי מלבד הטלת רפש והפרחת טענות לחלל ההליך, לא עלה בידי התובע להניח מסד ראייתי, ולו קלוש, לטענותיו.
לאור כל המקובץ לעיל, הנני בדעה כי לא עלה בידי התובע להניח מסד ראייתי במידה הדרושה לשם הטלת אחריות על מי מבין הנתבעים ובנסיבות אלו, יש להורות על דחיית התובענה.
התובענה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

כדוגמא לאמור בתמלילים אלו (האוחזים למעלה מ-90 עמודים) אביא את הדברים הבאים מתוך התמליל, עמ' 16: אחמד: בדיוק, ואיך מסר את הכתב תביעה לדוד שלי קאסם? עכרי: הוא לא מסר אותו.
עוד טוענים הנתבעים, כי התובעים אשר מנסים כעת לטעון לזיוף הסכם הפשרה אשר הוגש ללישכת ההוצאה לפועל על ידי המנוח עצמו, מתעלמים מכך שהמנוח הגיש בקשתו ללישכת ההוצאה לפועל עם צלום של תעודת הזהות שלו (תעודת זהות שהונפקה בשנת 2009 – שנתיים לאחר שהסתיימו יחסי השכירות בין הנתבעים מס' 1 ו-2 לבין המנוח) וצילום רישיון הנהיגה שלו, לצד טופס מתאים – חתום אף הוא בידי המנוח.
...
סוף דבר התיק הוחזר לבית משפט זה על מנת לשמוע את עדותו של עו"ד עכרי ואת טענות הצדדים בעקבותיה, ולאחר מכן לדון שנית בבקשה לדחיית התביעה על הסף.
על כן, דין התביעה להצהיר על בטלות פסק הדין להידחות על הסף.
אשר לתביעה נגד הנתבעים מס' 1 ו-2, הרי שאני דוחה אותה על הסף, לאור כל האמור לעיל.

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בהתאם להסכמים, הנתבעת 1 שם (חברת דודומט), תוכר כמעסיקתם של התובעים ומשכך היא חבה כלפיהם בתשלום זכויותיהם הסוציאליות וכן הפרישי שכר (להלן: הסכמי הפשרה) (הסכם פשרה לדוגמא צורף כנספח ב' לכתב התביעה).
זאת, שכן מדובר בהסכם שכבר קיבל תוקף של פסק דין וכבר שולמה אגרה בגינו; שכן לטענתם לא צפויה תביעה כספית בהמשך לסעד ההצהרתי אלא פנייה להוצאה לפועל ישירות ולאור שקולי יעילות.
הסמכות באכיפת הסכם שקבל תוקף של פסק דין: נקבע במפורש בסעיף 5א להסכם הפשרה, כי הנתבעים אינם מעסיקיהם של התובעים אלא חברת דודומט: "מוסכם כי התביעה נגד הנתבעים 2-4 תדחה ללא צו להוצאות. מוסכם כי הנתבעים 2-4 לא היו מעסיקיו, לרבות במשותף עם הנתבעת 1, והוא מוותר על כל טענה נגדם בקשר עם יחסי עובד ומעסיק שלכאורה היתקיימו בינו לבין מי מהם, והכל מבלי לגרוע מהתחייבויותיהם של נתבעים 2-4 על פי ההסכמים. לא תהיה לנתבעים שם טענה כנגד מי מהתובעים לאור הסכמה זו". להסכמה זו כאמור, ניתן תוקף של פסק דין והיא מחייבת כשלעצמה.
...
עולה, אפוא כי מלבד הפסיקה בעניין צדוק, ההיסטוריה של הפסיקה בבית הדין הארצי ניתנת לסיכום כלשון בית הדין בעניין בלאו, כך: "'חליף' הוא מי שבא במקום. במקום ולא בנוסף. לגבי ערב ובעל מניות נקבע כי כל עוד קיים המעסיק מבחינה משפטית (לא חלו לגביו פשיטת רגל או פירוק, לפי העניין) הם אינם בגדר "חליף". הטעם לכך ברור; במקרה שכזה התחייבותו של הערב היא בנוסף להתחייבות המעסיק ולא במקומו".
כאמור, וזאת אין אנו קובעים במסגרת זו- ייתכן שהדבר נכון גם בהקשר של דיני הערבות עצמם ולא רק בשאלת סמכותו של בית הדין לעבודה.
יוצא אפוא כי מכל הסיבות שמנינו למעלה דומה שדין התביעה להיות מסולקת על הסף מחוסר סמכות: ראשית, לפי רוב מניין ובניין הפסיקה- אין להכיר בערב כחליף המעסיק שכן חליף בא להחליף את המעסיק ולא להוסיף עליו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2018 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

בכתב התביעה נטען כי הנתבע 2 פתח בשם נתבעת 1 תיק הוצאה לפועל שמספרו 0502158065 ; בשלב מסוים הגיעו הצדדים להסכם פשרה לפיו כנגד תשלום 25,000 ₪ יופטרו התובעים מכל חוב והם יוצאו מתיק ההוצאה לפועל; הסכם הפשרה נכתב בכתב ידו של נתבע 2 והוא נחתם ביום 24.3.2012 על ידי הנתבעים והתובע ; התובעים עמדו בחיוביהם על פי ההסכם הפשרה והנתבע 2 אישר זאת על ההסכם בכתב ידו ובחתימתו.
אציין רק דוגמא אחת : בסעיף 9 לתצהיר עדותו הראשית כותב הנתבע את הדברים הבאים ביחס לבקשת הסגירה: "9. יתרה מזו, המדובר הוא בתחילת טופס טיוטה שהתחלתי לעשות ומשהתברר לי כי התובע ביקש לשלם את הסכום המוסכם בשיק של לקוח , לא נתתי את הסכמתי לכך והפסקתי לרשום את הטופס. יתרה מזו על הטופס רשמתי החייב 2 "יימח שמו" וברור שלא הייתה כל כוונה להגיש את הטופס כפי שנכתב להוצל"פ".
...
סוף דבר: התביעה נגד הנתבעת 1 נדחית.
הנתבע ישלם לתובעים סך של 40,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.
כמו כן ישלם הנתבע לתובעים הוצאות משפט בגין חוות דעת המומחית בסך של 2,000 ₪ ושכ"ט עוד בסך של 4,680 ש"ח. ניתן היום, כ"ה שבט תשע"ח, 10 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

עוד ביטוי לכך שמדובר בפסק דין, ולא בהסכם רגיל, הוא האפשרות לממש את הסכם הפשרה באמצעות הליכי הוצאה לפועל, במקרים המתאימים.
אמנם ישנה הכרה גם ביוצאים מן הכלל, שבהם המכירה תהיה בין השותפים, למשל מקרה שבו הוצאות הליך המכירה הפומבית גבוהות ביחס לשווי הנכס, או דוגמא שבה כל השותפים מסכימים למכירה הפנימית (כאשר עסקינן בגורמים פרטיים) (ראו שם).
...
לצד האמור, אני סבורה כי מענה נוסף אפשרי ל"מקרה קצה" שכזה, שבו הרשות המקומית היא בעלת חלק קטן במיוחד במקרקעין משותפים (כדוגמת המקרה בו הרשות היא בעלת 5% במקרקעין והשותף הוא בעלים של 95% בהם), יכול להינתן במסגרת פירוק השיתוף בצו בית משפט לפי סעיף 40 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969.
לאור כל האמור, אני מסכימה לחוות דעתו של חברי השופט הנדל.
ת השופט ג' קרא: אני מסכים למסקנתו של חברי הש' נ' הנדל כי דין הערעור להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו