דו"חות מיידיים תקופתיים על פי תקנה 36 לניירות ערך

היעדרו של דיווח מיידי אודות הפגישה עם המפקח על הבנקים בסיכומי המבקש נטען לראשונה כי היה על הבנק לדיווח בדווח מיידי אודות קיומה של פגישת יולי ועל ההוראה של המפקח בפגישה זו. המבקש טען כי העידר הדיווח אודות פגישה זו וההנחיה שניתנה בה, מהוה הטעייה על-פי תקנה 36(א) לתקנות ניירות-ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים) תש"ל-1970 (להלן: "תקנות דוחות מידיים").

...

לסיכום, הגם שבשלב הדיון בבקשת האישור לא נבחנת שאלת גובה הנזק, הרי שמוטל על המבקש להוכיח את עצם קיומו של נזק ברמה הנדרשת לדיון בשלב הראשון של בקשת האישור.

אני סבורה – כפי שעולה ממכלול האמור לעיל, כי המבקש לא עמד בנטל הזה, וכי גם מטעם זה דינה של בקשת האישור להידחות.

לאור התוצאה של פסק-דין זה כפי שהיא פורטה לעיל, מתייתר הדיון בבקשה זו. סוף דבר לאור האמור לעיל, אני דוחה את בקשת האישור.

) 2.5.8 החברה תדווח על פי תקנה 35א לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש"ל-1970, או על פי כל הוראת דין אחרת שתחול, בדבר כל ארוע או עניין אשר יש להם או עשויה להיות להם השפעה מהותית על ערך המניות המשועבדות, לרבות שינוי בכמות המניות המשועבדות".

תקנה 36(א) לתקנות ניירות ערך מהוה מעיין "תקנת סל" וקובעת חובת דיווח מיידי בנוגע לאירועים אשר עשויה להיות להם השפעה מהותית על התאגיד, ונוסחה כלהלן [ההדגשות שלי, ח.כ.]: "36. (א) בדוח יובאו פרטים בדבר כל ארוע או ענין החורגים מעסקי התאגיד הרגילים בשל טיבם, הקפם או תוצאתם האפשרית, ואשר יש להם או עשויה להיות להם השפעה מהותית על התאגיד, וכן בדבר כל ארוע או ענין שיש בהם כדי להשפיע באופן משמעותי על מחיר ניירות הערך של התאגיד". תקנה 36(א) לתקנות ניירות ערך מאמצת אף היא את עקרון המהותיות לפיו חובת הגילוי החלה על החברה המדווחת איננה משתרעת על כל מידע המצוי בידה, אלא על מידע מהותי בלבד.

...

(2) אני מקבל את טענת המשיבים לפיה מי שרכש את איגרות החוב (סדרה 4) לאחר המועד בו נטען כי על החברה היה לפרסם דיווח מיידי אודות פירעונה החלקי של הלוואת הבעלים (כאמור, 5.12.2012) אולם מכר אותן בטרם פורסם המידע בדבר הפירעון החלקי של הלוואת הבעלים (28.3.2013) - לא ייכלל בקבוצה המיוצגת.

(3) אני מקבל את טענת המשיבים לפיה מי שרכש את איגרות החוב של החברה לאחר הדיווח מיום 12.3.2013 אינו יכול להיכלל בקבוצה המיוצגת, שכן משקיע אשר רכש את איגרות החוב (סדרה 4) לאחר שהחברה דווחה כי "עולים ספקות משמעותיים בדבר יכולתה של החברה לפרוע במלואם ובמועדם את תשלומי הקרן והריבית של אגרות החוב מסדרות 12 ו-4 הקבועים בחודשים מאי ואוגוסט 2013" (להלן: "הדיווח המיידי של החברה מיום 12.3.2013"), לא יכול לטעון כעת שלא העריך את מידת הסיכון להתרחשותו של נזק או את מידת הנזק אשר עלול להיגרם לו כתוצאה מרכישת איגרות חוב של החברה, על אף שלא דווח במפורש אודות פירעונה החלקי של הלוואת הבעלים.

סוף דבר לאור האמור לעיל אני מקבל את הבקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד המשיבים 11-2, בתנאים המפורטים להלן: (1) הקבוצה המיוצגת תוגדר כ"מי שרכשו את איגרות החוב (סדרה 4) של החברה החל מיום 5.12.2012 ועד לפרסום הדיווח המיידי של החברה מיום 12.3.2013, והמשיכו להחזיק באיגרות החוב (סדרה 4) לפחות עד ליום 28.3.2013".

כמו כן לא הוצג לוח סילוקין, מהותה של הבטוחה, וכן השפעת העסקה על תניות פינאנסיות כלפי בנקים ומחזיקי אג"ח. אליבא דמבקש, העיסקאות הנ"ל היו חייבות בדווח מלא ונאות בדוחות מיידים ותקופתיים שכן מדובר בעיסקאות מהותיות לחברה ושוויה, זאת בהתאם לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק ניירות ערך"), תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידים), תש"ל 1970 (להלן: "תקנות דוחות תקופתיים ומיידים") והנחיות הרשות לניירות ערך אותן הפרה החברה: על פי סעיף 36(א) לחוק ניירות ערך, תקנה 36 לתקנות ניירות ערך וכן הנחיית רשות ניירות הערך – נייר עמדה משפטית מס' 15 – 104 (ארוע אשראי בר דיווח) (להלן: "הנחיית הרשות – ארוע אשראי בר דיווח"), היה על החברה למסור דיווח מיידי במועד ההיתקשרות בהסכם הלוואה מהותי וכן במועד קבלת האשראי הפינאנסי מספקיה ובכל מועד על כל שינוי מהותי בהסכם.

...

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, המבקש לא עמד בנטל להראות כי קיימת אפשרות סבירה לקבלת טענותיו, ודין בקשת האישור להידחות.

באשר להוצאות, הרי שמגמת הפסיקה היא כי על בית המשפט להיזהר שמא ירתיע תובעים ייצוגיים מהגשת תובענות ייצוגיות ראויות ולנהוג מתינות בהטלת הוצאות על מבקשים שנדחתה בקשתם לאישור, ככל שאין מדובר בבקשת סרק אשר הוגשה בחוסר תום לב. ראו לעניין זה דבריו של כב' השופט ס' ג'ובראן בע"א 7928/12‏ אי. אר. אמ טכנולוגיות בע"מ נ' פרטנר תקשורת בע"מ (22.1.2015), פסקה 32 לפסק הדין: "מכשיר התובענה הייצוגית הוא מכשיר דיוני בו אמורים להיות מיוצגים האינטרסים של הציבור הרחב. על הגנת אינטרסים אלו אמון בית המשפט. במסגרת השאיפה לשמר ולקדם את השימוש במכשיר התובענה הייצוגית, על בית המשפט לנהוג במתינות בבואו לחייב בהוצאות מבקשים שבקשתם נדחתה (להרחבה בסוגיית חשיבות התובענות הייצוגיות והחסמים שבהן, לרבות חסמים כלכליים, ראו: אסף פינק 'תובענות ייצוגיות ככלי לשינוי חברתי' מעשי משפט, כרך ו 157 (2014)). ככל שלא מדובר בתובענת סרק שהוגשה בחוסר תום לב, אני סבור כי יש מקום להימנע מהטלת הוצאות אשר עלולות להרתיע תובעים פוטנציאליים מלנסות להגן על אינטרסים ציבוריים (לעמדה דומה ראו: פרשת אולסייל, בפסקה 7 לפסק דינה של השופטת א' חיות)". בענייננו, אין מדובר בבקשת סרק כלל וכלל.

אני מחייב את המשיבים לשלם למבקש שכ"ט עורך דין והוצאות בסכום כולל של 250,000 ₪.

חובות הדיווח במישור האובייקטיבי דיווח מיידי חובתו של תאגיד להגיש "דו"ח מיידי" קבועה בתקנה 36(א) של תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומידיים) תש"ל – 1970 (להלן: "תקנות הדיווח") לאמור: בדוח יובאו פרטים בדבר כל ארוע או ענין החורגים מעסקי התאגיד הרגילים בשל טיבם, הקפם או תוצאתם האפשרית, ואשר יש להם או עשויה להיות להם השפעה מהותית על התאגיד, וכן בדבר כל ארוע או ענין שיש בהם כדי להשפיע באופן משמעותי על מחיר ניירות הערך של התאגיד לשון החוק משמיעה בפשטות שהתרחשויות ב"חיי" התאגיד הצריכות דיווח מיידי הן משני טיפוסים; טיפוס אחד הוא ארוע החורג ממסגרת עסקי התאגיד הרגילים ובילבד שלפי טיבו עשויה להיות לארוע השפעה מהותית על התאגיד (להלן: "ארוע חריג").

אף על פי שפשוט וברור בעיני שבדוחות יוני דווחו יעקוב ועזמי דיווח מטעה שביום 3.8 הקצתה בולוס תיירות מניות לבולוס גד תמורת 3 מש"ח במזומן, ואף על פי שהם היו מודעים לדבר (ולא טרחו לשאול איש בעיניין תקינות הדיווח), אמנע מהרשעתם בעיניין זה, כמו גם בהקשר לדוחות שלאחר מכן, אם אמצא שאין מקום להרשיע את רואי החשבון באחריות לדווח מטעה החל בדוחות ספטמבר.

...

אני מרשיע את עזמי נשאשיבי בעברות כדלקמן: אי הגשת דו"ח מיידי [שתי עברות (אי דווח על הפסקת הסכם החכירה ואי דיווח על העברת הסכסוך לבוררות) מטיפוס של "אי קיום הוראות החוק" [סעיף 53(ב)(5א) של חוק ניירות ערך] שתי עברות אי הגשת דו"ח מיידי (אי דיווח על חילוט הערבות ואי דיווח על החזרת דוחות מרץ 2002) מטיפוס של אי הגשת דו"ח מידי כדי להטעות משקיע סביר [סעיף 53(א) (4) של חוק ניירות ערך].

האישום השלישי אני מרשיע את הנאשמים יעקוב בולוס ועזמי נשאשיבי בעברות כדלקמן: קבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 של חוק העונשין אי מתן דיווח עברה לפי סעיף 53(ב) (3) ביחד עם סעיף 25 של חוק ניירות ערך.

אני מזכה את הנאשמים יעקוב בולוס, עזמי נשאשיבי, ווליד סייד, אלי אביגוש מן העברות של פרטים מטעים בדוחות הכספיים שבאישום זה. האישום הרביעי אני מרשיע את הנאשם יעקוב בולוס בעברות כדלקמן: גניבה בידי מנהל לפי סעיף 392 של חוק העונשין רישום כוזב במסמכי תאגיד לפי סעיף 423 של חוק העונשין שימוש במסמך מזויף לפי סעיף 418 של חוק העונשין (שתי עברות) אי הגשת דו"ח מיידי במועד כדי להטעות משקיע סביר לפי סעיף 53 (א) (4) של חוק ניירות ערך ותקנות 30, 36 של תקנות דיווחים מידיים (שתי עברות) פרט מטעה בדו"ח מיידי לפי סעיף 53(א) (4) של חוק ניירות ערך ותקנות 30, 36 של תקנות הדיווחים המידיים פרטים מטעים בדוחות הכספיים לפי סעיף 53(א)(4) של חוק ניירות ערך (שש עברות) אני מזכה את הנאשם מעברה של זיוף מסמכים בנסיבות מחמירות המיוחסת לו באישום זה ניתנה היום, ט"ז בטבת תשע"ו , 28 דצמבר 2015, במעמד הצדדים חתימה 98 מתוך 98

בתקופה הרלוואנטית לכתב האישום קבע סעיף 270(4) לחוק החברות כך: "עסקה חריגה של חברה ציבורית עם בעל השליטה בה או עסקה חריגה של חברה ציבורית עם אדם אחר שלבעל השליטה יש בה ענין אישי, לרבות הצעה פרטית שהיא עסקה חריגה; וכן היתקשרות של חברה ציבורית עם בעל השליטה בה, אם הוא גם נושא משרה בה - באשר לתנאי כהונתו והעסקתו, ואם הוא עובד החברה ואינו נושא משרה בה - באשר להעסקתו בחברה". תקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), תשס"א-2001 (להלן: "תקנות בעלי שליטה") שפורסמו ברשומות ביום 14.2.2001, קובעות: בתקנה 2(א) כי חברה תודיע על עסקה עם בעל שליטה ותנאיה ועל כנוס אסיפה כללית לצורך אישורה, בתוך 14 ימים ממועד אישורה על ידי הדירקטוריון, באמצעות, בין היתר, הגשת דו"ח מיידי על פי תקנה 3 לתקנות בעלי שליטה, בתקנה 2(ג) נקבע כי אם העסקה היא בגדר ארוע או עניין החורגים מעסקי התאגיד הרגילים כהגדרתם בתקנה 36 לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), תש"ל-1970 (להלן: "תקנות דוחות תקופתיים ומיידיים"), יוגש דו"ח מיידי גם על פי תקנות אלה.

...

תוכן עניינים מבוא 3 כתב האישום נגד הנאשם ואחרים 3 תשובת הנאשם לכתב האישום 19 הודאת הנאשם במהלך ניהול ההליך כי אינו חולק על ביצוע ההעברות הכספיות ועל כך שהנתונים בדו"חות שפורטו בכתב האישום הוצגו בצורה לא נאותה 20 עיקר טענות המאשימה 22 עיקר טענות הנאשם 24 עיקרי המחלוקת 25 העדים המרכזיים שהעידו במסגרת פרשת התביעה 25 הסוגיות במחלוקת 27 הנאשם היה נושא משרה בכים ניר 27 עשרות העברות כספיות חתומות בכתב ידו של הנאשם 35 הנאשם כמנכ"ל פעילות חו"ל של כים ניר ריכוזי ואינו משתף 37 טענת הנאשם כי בתקופה הרלוונטית לאישום עבד בהודו מטעם ישראלום וא.ד. תעופה ופיתוח חסרת בסיס ועומדת בסתירה לכל פעילותו לאורך התקופה בשם כים ניר והחברות הזרות 38 במסגרת ניהול הפעילות בחו"ל הנאשם הוא שסיפק ראיות ביקורת והצהרות הנהלה לצורך הכנת הדו"חות 42 הנאשם חתם על הצהרות הנהלה ומסמכים נוספים לגבי הדו"חות הכספיים 48 הנאשם היה בקשר עם רואי החשבון השונים של כים ניר ועסק בדו"חות הכספיים של כים ניר והחברות הבנות 53 חבותו/ערבותו האישית של הנאשם בהקשר מימון רכישת השליטה בכים ניר על ידי שותפות סקל 60 מצבה הכספי הקשה של שותפות סקל והקשר עם דור צ'יינג' 62 הנאשם היה ערב אישית לחובות שותפות סקל וגרסתו בסוגיה זו אינה מהימנה ונסתרת במסמכים ובעדויות 64 כים ניר היא בעלים בשיעור 100% בחברות הבנות הזרות לרבות באזל אירלנד ואזל אינדיה 67 עדי התביעה סתרו את טענת הנאשם כי הבעלים של אזל אירלנד היו חברת אסקס נומיניס וא.ד. תעופה ופיתוח כפי שעולה לכאורה מהמוצגים נ/6 ו- נ/7 72 ראיה נוספת לבעלות כים ניר בחברות הזרות - איחוד הדוחות של החברות בנות לדו"ח של כים ניר הציבורית 74 חשבון נטווסט שייך לאזל אירלנד והאחראי לפעילות בו היה הנאשם 76 טענת הנאשם להעדר שרשור בעלות כים ניר באזל אירלנד ואזל אינדיה היא חסרת בסיס 78 עד ההזמה מר גיל מנכ"ל א.ד. תעופה ופיתוח סותר טענות הנאשם כי בתקופה הרלוונטית א.ד. תעופה ופיתוח הייתה הבעלים של 50% באזל אירלנד וכי הנאשם עבד מטעמה 84 האישומים – העברות כספיות והסיווגים הכוזבים 86 פרשת IOB (אישומים ראשון ושני) 87 האישום הראשון - המשיכות הכספיות 87 האישום השני - הסיווג הכוזב שביצע הנאשם ל - IOB 90 פרשת דור צ'יינג' – האישומים השלישי והרביעי 94 האישום השלישי – העברות כספים 94 האישום הרביעי - הסיווגים הכוזבים שביצע הנאשם 95 האישום החמישי - פרשת MDT 97 האישום השביעי - הדוחות הכספיים 99 ההצגה בפני רוה"ח בזמן אמת – הטעיית רוה"ח 102 ההעברות הכספיות והסיווגים הכוזבים בכתב האישום – גרסת הנאשם מתחמקת ולא מהימנה 102 מכתבי חשיפת הפרשה של הנאשם סותרים גרסתו במשפט 108 רוה"ח המבקרים מושכים את הדו"ח התקופתי לשנת 2003 ומתפטרים בעקבות חשיפת הפרשה 110 הסכסוך עם בעלי השליטה שהוביל למכתבי החשיפה המגמתיים של הנאשם 111 עדויות עדי התביעה מהימנות 112 פרשת ההגנה - עדות הנאשם אינה מהימנה וגם עומדת בסתירה לתצהירים מטעמו בהליכים אחרים ולהודעותיו ברשות ניירות ערך 113 גרסתו של הנאשם בחקירתו הראשית בבית המשפט אינה מתמודדת עם הטענות העדויות והראיות נגדו 113 התנהלותו של הנאשם בחקירתו הנגדית מתחמקת 117 גרסתו של הנאשם בתצהירים שהגיש בבית הדין האזורי לעבודה ובתצהיר נוסף 118 הודעות הנאשם ברשות ניירות ערך אינן עולות בקנה אחד עם גרסתו הנוכחית 127 הנאשם בסיכומיו מתעלם מהראיות בתיק ודין טענותיו להידחות 132 הפרק המשפטי 137 נושא משרה - הפן המשפטי 138 אי קיום ס' 36 לחוק ניירות ערך ותקנות בעלי שליטה 140 גניבה בידי מנהל 145 מרמה והפרת אמונים בתאגיד 146 עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד 148 רישום כוזב במסמכי תאגיד 149 קבלת דבר במרמה 150 דיווח מטעה בכוונה להטעות משקיע סביר 153 לסיום 156 מבוא ביום 11.11.10 הוגש נגד הנאשם 3 ואחרים כתב אישום מתוקן (2) (להלן: "כתב האישום").

הנאשם היה מודע היטב לאיחוד הדוחות ואיני מקבל את טענתו כי לא הייתה לו כל מעורבות בכים ניר בתקופה הרלוונטית לאישומים.

שוכנעתי כי הנאשם, יחד עם אחרים, גרם להכללת פרטים מטעים בדו"ח הכספי השנתי לשנת 2003, וכן בדוחות הרבעוניים לימים 31/3/03, 30/6/03 ו- 30/9/03, של כים ניר, וזאת על מנת להסתיר את משיכות הכספים שפורטו באישומים הראשון, השלישי והחמישי מבעלי המניות ומציבור המשקיעים, את שליחת היד ואת ההטבות שקיבלו מעצם המשיכות, מהעדר הריבית, מהעדר תאריך פירעון ומהעדר בטוחות כמפורט בכתב האישום והכל כדי להטעות משקיע סביר.

לסיום המאשימה הוכיחה מעל לכל ספק את המיוחס לנאשם ולפיכך הוא מורשע בכל העבירות שהואשם בהן בכתב האישום כמפורט בפרק "כתב האישום נגד הנאשם ואחרים" בהכרעת הדין למעט עשר עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד מהן זוכה.