נגד הנאשם, אשר ביקש להשפט, הוגש כתב אישום לפיו ביום 9.7.2021 בשעה 11:22 ברחוב הארבעה ליד 28 בתל-אביב החנה את רכבו על מדרכה, עבירה לפי סעיף 6(ד)(2א) לחוק עזר לתל-אביב –יפו (העמדת רכב וחנייתו), התשמ"ד-1983 (להלן – החוק).
ש: זאת היתה סוגיה מבחינתך לפני שחנית על המדרכה?
ת: אני פועל לפי החוק, רשום חניה ולא חניון ולכן חפשתי חנייה ברחוב.
לשאלת ב"כ המאשימה אודות פנייתו לאגף החנייה לבטל את הדו"ח ותשובת אגף החנייה (ת/2 ות/3 בהתאמה) לפיה מדובר בחנייה על שביל מובלט המיועד לסימון והולכת עיוורים ומשכך מהוה הפרעה ממשית, כאשר בנוסף יש במקום ארבעה חניונים הכוללים 53 חניות נכים, השיב כי לא ראה את נימוקי אגף החנייה וגם לו היה רואה אין זה משנה, שכן הפקח העיד כי אילמלא היה חונה על השביל המסומן לעיוורים, אלא מטר קדימה, לא היה נותן לו דו"ח (שם, עמ' 6 ש' 22 – עמ' 7 ש' 3).
עוד טען הנאשם בסיכומיו כי לא ידע מהן הבליטות שיש על המדרכה, הערייה לא הציבה שם שלוט וגם החוק אינו כולל היתייחסות לסימונים הללו על הכביש.
...
אינני מקבלת את טענת הנאשם לפיה חוק החניה לנכים קובע כי עליו לחפש רק חנייה ברחוב ולא חנייה בחניונים סמוכים.
גם טענתו של הנאשם כי הפקח העיד שאלמלא היה חונה על המדרכה על שביל הסימון לעיוורים רכבו לא היה נאכף ומשכך חנה כדין, דינה להידחות.
אשר על כן ולאור המפורט לעיל, אני מרשיעה את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.
