גרם מוות ברשלנות של מתנדב במשמר הגבול

לפי המתואר בכתב האישום, המבקש שימש בתקופה הרלוואנטית כמתנדב במשמר הגבול.

הטלת עונש מאסר בפועל בנסיבות ענייננו, חרף המלצת שירות המבחן, אינה סוטה ממדיניות הענישה הנהוגה ועולה בקנה אחד עם ההלכה לפיה, ככלל, בהעדר נסיבות אישיות חריגות, בעבירות של גרימת מוות ברשלנות יש להטיל עונש מאסר בפועל (רע"פ 2996/13 ‏נייאזוב נ' מדינת ישראל, פסקה כה לפסק-דינו של השופט (כתוארו אז) א' רובינשטיין (13.8.2014)).

...

בקשה למתן רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (הנשיא א' טל, והשופטים ש' בורנשטין ונ' בכור), בעפ"ג 64100-06-17 מיום 13.2.2018, במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על גזר-דינו של בית משפט השלום בכפר סבא בת"פ 64080-12-15 (כב' השופט מ' קרשן) מיום 15.5.2017.

לא מצאתי כי הטענות השונות שהעלה המבקש עומדות באמות מידה אלו, ודין הבקשה להידחות.

סוף דבר, הבקשה לרשות ערעור נדחית.

עיקר העובדות ביום 30.11.2013, בשעת בוקר, הגיע המערער, ששמש באותה עת כמתנדב במשמר הגבול, לבית העלמין ירקון יחד עם שני מתנדבים אחרים.

כך במיוחד כאשר מדובר במי שאמון על פעילות מבצעית מתוקף תפקידו כאיש מג"ב, ויש לצפות כי דוקא הוא יגיב בקור רוח, בודאי שלא באופן נמהר ובלתי שקול, אל מול מי שהוא חושש שבכוונתו ליטול אבן וליידות אותה בו. אנו ערים לכך כי גם אם המערער לא פעל ב"זירת קרב", כפי שקבע בית המשפט קמא, הרי שפעל לכל הפחות ב"זירה" קשה ומורכבת הכרוכה בפעילות מבצעית אינטנסיבית רווית מתח וחשש, וכי בית המשפט, היושב בדין ובוחן, בבחינת חוכמה בדיעבד, את מעשיו של נאשם בעבירת גרם מוות ברשלנות בנסיבות מהסוג דנן, נידרש לשים עצמו בנעליו או בראשו של הנאשם אותה עת, והדבר אינו קל. אלא שזה תפקידו וחובתו של בית המשפט, ועל אף שהמלאכה אינה קלה, אין הוא יכול לפטור עצמו ממנה.

בהיתחשב בתוצאה הטרגית שנגרמה בשל מעשהו הרשלני של המערער, וההשפעה הקשה שהייתה לכך על מישפחת המנוח, איננו סבורים שיש מקום להתערב בגובה הפצוי שפסק בית המשפט קמא.

...

איננו מקבלים את טענת המערער לפיה שגה בית המשפט קמא עת גזר עליו לשלם פיצויים למשפחת המנוח, בנוסף לפיצוי שכבר שולם במסגרת ההליך האזרחי.

בנסיבות אלה אנו סבורים כי התכלית העומדת ביסוד פסיקת הפיצויים הפליליים, הן התכלית השיקומית, כביטוי מעשי וממשי לנטילת האחריות והבעת חרטה, והן התכלית של שיתוף נפגע העבירה בהליך הפלילי, תוך מתן ביטוי לסבלו (ראו: דנ"פ 5625/16 אסרף קארין נ' אבנר טווק בוקובזה (13.9.2017) - לא הייתה באה על סיפוקה אלמלא נפסק כי גם על המערער לשלם פיצוי למשפחת המנוח.

סיכומו של דבר, הערעור נדחה.

לפי עובדות כתב האישום, בתקופה הרלוואנטית שימש הנאשם מיתנדב במשמר הגבול.

באותו עניין הורשע סייר שדות של ישוב ספר בגרימת מוות ברשלנות של תושב האיזור בו חשד כי גנב מחממות היישוב.

...

נוכח העובדה כי לפנינו רשלנות ברף הגבוה שהביאה לתוצאה קטלנית, לא מצאתי כי התקיים במקרה זה אותו יחס בלתי סביר בין התועלת החברתית שבהרשעת אדם שביצע עבירה פלילית, לבין אינטרס הפרט ושיקומו, ואני דוחה את עתירת ההגנה –שלא גובתה בהמלצת שירות המבחן – לבטל את הרשעת הנאשם בעבירה בה הודה.

סבורני כי המקרה שנדון בעניין ויזמן חמור מהמקרה שלפניי.

נתתי דעתי לעקרון היסודי בענישה, עקרון הלימה שבין המעשה לעונש, לערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירה, לרמת הענישה הנוהגת וכמובן לנסיבות ביצוע העבירה, ואני קובע כי מתחם העונש ההולם את מעשה הנאשם כמתואר בכתב האישום נע בין 6 ל-12 חודשי מאסר בפועל.

אני מקבל אפוא את טענת המאשימה כי העונש לו עתרה במסגרת ההסדר מצוי בתוך מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם.

בע.פ. 9559/09 + 9670/09 אמר ביהמ"ש את הדברים הבאים: "תוצאה איומה זו נגרמה בעטיו של המערער, ולהשקפתי אלו הן מסוג הנסיבות היותר חמורות המצדיקות את בחינת סוגית העונש, כאשר נקודת המוצא היא העונש המירבי אותו קצב המחוקק לצדה של עבירת הריגה – עשרים שנות מאסר.כאמור מותה של המנוחה לא נגרם בעטיה של רשלנות רגעית של נהג או מחמת תקלה ברכבו, אלא בשל החלטה לקרוא תגר על ערכיו של הזולת, תוך התעלמות בוטה מהחוק ומכללי התנהגות בסיסיים המחייבים נהגים.

באותו מקרה נהג הנאשם בערב יום כיפור בטרקטורון ופגע בילדה בת 9.5 בקרבת בית כנסת אשר המה אדם, וזאת לאחר שמספר ימים קודם לכן הוזהר על ידי מתנדב משמר הגבול שהוא נוהג בטרקטורון בצורה פראית בתוך כפר תבור.

...

ערעור שהגיש הנאשם לביהמ"ש העליון נדחה וביהמ"ש ציין כי לנוכח הקטל בכבישים אין מנוס מלהעדיף את גורם ההרתעה.

בע.פ. 9559/09 + 9670/09 אמר ביהמ"ש את הדברים הבאים: "תוצאה איומה זו נגרמה בעטיו של המערער, ולהשקפתי אלו הן מסוג הנסיבות היותר חמורות המצדיקות את בחינת סוגית העונש, כאשר נקודת המוצא היא העונש המרבי אותו קצב המחוקק לצדה של עבירת הריגה – עשרים שנות מאסר.כאמור מותה של המנוחה לא נגרם בעטיה של רשלנות רגעית של נהג או מחמת תקלה ברכבו, אלא בשל החלטה לקרוא תגר על ערכיו של הזולת, תוך היתעלמות בוטה מהחוק ומכללי היתנהגות בסיסיים המחייבים נהגים.

באותו מקרה נהג הנאשם בערב יום כיפור בטרקטורון ופגע בילדה בת 9.5 בקירבת בית כנסת אשר המה אדם, וזאת לאחר שמספר ימים קודם לכן הוזהר על ידי מיתנדב משמר הגבול שהוא נוהג בטרקטורון בצורה פראית בתוך כפר תבור.

...

ערעור שהגיש הנאשם לביהמ"ש העליון נדחה וביהמ"ש ציין כי לנוכח הקטל בכבישים אין מנוס מלהעדיף את גורם ההרתעה.