שנית, העברת צנרת כאמור היא בבחינת "רע הכרחי", בלעדיה לא יקום הבית המשותף ולא יתפקדו מערכותיו ואין מחלוקת כי אלה נחוצות לתובע כדייר בו.
מוצאי נקוז (סעיפים 10 - 11 לחוות הדעת)
מומחה התובע טען בחוות דעתו, כי לפי פרק 7 בהל"ת מוצא הגישמה (קצה צנור הנקוז) יהיה מוגבה מפני הקרקע בין 15 ל - 20 ס"מ ובולט מהקיר בין 5 ל - 15 ס"מ. המומחה בדק ארבעה מוצאי גישמה בדירת התובע ומצא את כולם בלתי תקינים - מוצא גישמה אל שטח החניה בגובה 31 ס"מ, מוצא גישמה משמאל לדלת כניסה בגובה 5 ס"מ, מוצא גישמה למשטח מרוצף בסלון בגובה 3 ס"מ ומוצא גישמה בחזית צד בגובה 12.5 ס"מ ובולט מהקיר 17 ס"מ.
המומחה ברלינר סבר כי לא נפל פגם במיקום ובגובה של מוצאי הגישמות, אך קבע שיש לשפר את הגימור סביב המוצא הנמוך (ככול הנראה בסמוך למשטח מרוצף בסלון), בעלות של 250 ₪.
מכל מקום, שעה שלא נידרש בכתב התביעה סעד בגין ירידת ערך עקב מיקום חדר האשפה או גריעה משטח הדירה (טענה שלא הוכחה), התובע לא זכאי לפצוי כלשהוא בעיניין זה.
המומחה ברלינר קבע בחוות דעתו, כי קיימים במבנה חדר האשפה, שהוא רכוש משותף, ליקויים שעלות תקונם מסתכמת לסך של 1,110 ₪.
...
עלות תיקון הליקויים שנמצאו בסופו של דבר על ידי המומחה מטעם בית המשפט, בהתחשב בתיקונים עליהם הוריתי כאמור לעיל, נמוכה באופן משמעותי מזו שנטענה על ידי התובע, והיא מגיעה לשיעור של כ - 15% בלבד.
בנוסף, יקבע שכר טרחת עוה"ד המגיע לתובע, באופן יחסי לסכום הפיצוי הכספי שנקבע לו.
סיכום
סיכומו של דבר, אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע, באמצעות ב"כ, את הסכומים הבאים:
א. פיצוי בגין ליקויי הבניה - סך של 18,212 ₪.
בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע, באמצעות ב"כ, מחצית מהוצאותיו בגין אגרות התביעה וחוות דעת המומחה מטעמו, מלוא חלקו בשכ"ט המומחה מטעם בית המשפט (כנגד קבלות שתוצגנה על ידי התובע), בשערוך, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪.
