מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

גרימת מוות ברשלנות והפקרה: הודאה במסגרת הסדר טיעון

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

בעקבות התאונה הוגש נגד רמי כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל אביב (ת"פ 16228-09-11) והוא הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בבצוע עבירות של גרימת מוות ברשלנות והפקרה אחרי פגיעה לפי סעיפים 304 (יחד עם סעיפים 64 ו-40) לחוק העונשין התשל"ז 1977, וכן לפי סעיף 64א(ב) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א 1961.
...
סוף דבר דין ההודעה לצדדים שלישיים, רמי וכאייד, להתקבל.
אני מחייב את רמי וכאייד לשלם לקרנית, יחד ולחוד, את סכום הפיצויים ששילמה קרנית לתובעים בסך 204,076 ₪ (בהתאם להסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין).
לפיכך, אני מחייב את רמי וכאייד לשלם לקרנית, יחד ולחוד, את הוצאות המשפט בהן נשאה קרנית לצורך בירור וניהול התובענה בסך כולל בשיעור 4,280.50 ₪, כמפורט להלן: תשלום עבור חוות דעת אקטוארית (שי ספיר)- 1,160 ₪.

בהליך ערעור פלילי תעבורה (עפ"ת) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

בהקשר זה אפנה לקביעות בע"פ 5841/14 מדינת ישראל נ' ארקאן (8.7.15), ולפיהן "כאשר מדובר בכתב אישום שהיתקבל במסגרת הסדר טיעון, דרך המלך להוספת עובדות או נסיבות חדשות היא הכללתן, בהסכמה, בכתב האישום המתוקן... ככל שלא נעשה כן בכתב האישום, ניתן לפנות לבית המשפט ולבקש להביא ראיות כאמור, ובקשה זו תיתקבל בנסיבות החריגות המפורטות בסעיף 40י'(ב)(2)". שנית, כעולה מעדותה של אשת הנפגע ומהמסמכים הרפואיים שהוגשו לעיון בית המשפט, הנפגע שוחרר מאישפוז ושקום ממושכים רק ביום 17.9.18, כך שבמועד הודאתו של המשיב בעובדות כתב האישום והכרעת הדין (16.7.18), טרם הוברר עד תום מצבו של הנפגע, כך שניתן לומר כי מדובר בנסיבות ש"לא היתה אפשרות לטעון לגביהן בשלב בירור האשמה".
במאמר מוסגר אציין, כי עבירות התעבורה (למעט עבירות של גרימת מוות ברשלנות והפקרה לאחר פגיעה) הוחרגו מגדר חוק זכויות נפגעי עבירה, מסיבות פרוצדוראליות שונות (כפי שפורט בהצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 2), התשס"ד-2004, הצ"ח הממשלה 100, 4.5.04).
...
לדברי אשת הנפגע בדיון מיום 6.11.18, הנפגע עצמו לא יכול להתייצב בבית המשפט מאחר שמצבו הנפשי אינו טוב; הוא שוחרר לביתו לאחר כשנה ו-8 חודשים בהם שהה באשפוז, עבר ניתוחים ושיקום ממושך, כשלדבריה "לפני כחודש וחצי הוא שוחרר הביתה סיעודי לחלוטין על כיסא גלגלים והוא צריך לעבור עוד שני ניתוחים. כרגע הוא לא יכול לעמוד על הרגליים והחיים שלנו נהרסו לחלוטין... אני יודעת שדברים לא קורים בכוונה וזה תאונה אבל התוצאות מאוד קשות. זה לא בעלי בבית זה לא אבא של הילדים שלי הוא לא יחזור אלינו לעולם, אנחנו איבדנו אותו ביום התאונה (בוכה)". לסיכום עניין זה- נוכח רמת הרשלנות בה נהג המשיב והתוצאות הקשות מאד של התאונה, לא יכול להיות ספק כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים מצויה ברמה גבוהה, ונתונים אלו אמורים לבוא לידי ביטוי במתחם העונש ההולם.
נוכח כל האמור, אין מנוס אלא לקבל את הערעור ולהחמיר בעונשו של המשיב.
לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את הערעור, וקובעת כדלקמן: המשיב ירצה עונש מאסר בן 4 חודשים בדרך של עבודות שירות.

בהליך תאונת דרכים (ת"ד) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

ובהמשך קבע כי: "סבורני כי יש מקום להחמיר במידת מה בעונשו של נאשם אשר נסע ברכב שהיה מעורב בתאונה בה נפגע אדם ולא מילא את חובתו המוסרית הבסיסית, משנמנע מלהזעיק את כוחות ההצלה למקום [ראו: עניין ויצמן, עמ' 230]. זאת, הן לנוכח פסיקותיו העקביות של בית משפט זה באשר לחובתו של נוסע ברכב, במקרים בהם היה מעורב נפגע בתאונת דרכים; הן לנוכח חקיקתו בעת האחרונה של סעיף 64א1 לפקודת התעבורה וקביעת העונשים של שלוש שנות מאסר וחצי ושבע שנות מאסר לצידו, בהתאם לנסיבות ביצוע העבירה; והן לנוכח התכלית ההרתעתית הניצבת ביסודו של סעיף 64א1 לפקודה, עליה עמדתי לעיל. כן סבורני כי אף שהעונש אשר הושת על חנונה – של 12 חודשי מאסר – היה עשוי להיות על הצד הגבוה של מדיניות הענישה שהייתה נהוגה בגין העבירה של סיוע להפקרה, הרי שעתה, משנחקק סעיף 64א1 לפקודה, עונשו של חנונה הוא ברף הבינוני של מדיניות הענישה הראויה וההולמת את חומרת מעשיו". בעיניין חנונה הורשע נאשם 2 בעבירה של חובת נוסע להיתקשר לגופי ההצלה כאשר נאשם 1 הורשע בעבירות של גרימת מוות בנהיגה רשלנית, הפקרה אחרי פגיעה בנגוד לסעיף 64א(ג), שבוש מהלכי משפט, הדחה בחקירה ובעבירות נוספות.
בת"פ 60379-07-18 מדינת ישראל נ' סרגיי חראצ'קו מיום 1.8.2019, אליו הפניתה המאשימה, הורשע נאשם 2 בכתב אישום שתוקן במסגרת הסדר טיעון המייחס לו עבירה של חובת נוסע להיתקשר לגופי ההצלה.
נאשם 1, שנהג ברכב, הורשע גם הוא בהתאם להודאתו בכתב אישום שתוקן בהסדר טיעון שייחס לו עבירות של הפקרה לאחר פגיעה בהתאם לסעיף 64(ב) לפקודת התעבורה, ועבירה של נהיגת רכב בקלות ראש או ברשלנות או במהירות שכגרמה לתאונה בה ניחבל אדם חבלה של ממש.
...
ובהמשך קבע כי: "סבורני כי יש מקום להחמיר במידת מה בעונשו של נאשם אשר נסע ברכב שהיה מעורב בתאונה בה נפגע אדם ולא מילא את חובתו המוסרית הבסיסית, משנמנע מלהזעיק את כוחות ההצלה למקום [ראו: עניין ויצמן, עמ' 230]. זאת, הן לנוכח פסיקותיו העקביות של בית משפט זה באשר לחובתו של נוסע ברכב, במקרים בהם היה מעורב נפגע בתאונת דרכים; הן לנוכח חקיקתו בעת האחרונה של סעיף 64א1 לפקודת התעבורה וקביעת העונשים של שלוש שנות מאסר וחצי ושבע שנות מאסר לצדו, בהתאם לנסיבות ביצוע העבירה; והן לנוכח התכלית ההרתעתית הניצבת ביסודו של סעיף 64א1 לפקודה, עליה עמדתי לעיל. כן סבורני כי אף שהעונש אשר הושת על חנונה – של 12 חודשי מאסר – היה עשוי להיות על הצד הגבוה של מדיניות הענישה שהייתה נהוגה בגין העבירה של סיוע להפקרה, הרי שעתה, משנחקק סעיף 64א1 לפקודה, עונשו של חנונה הוא ברף הבינוני של מדיניות הענישה הראויה וההולמת את חומרת מעשיו". בעניין חנונה הורשע נאשם 2 בעבירה של חובת נוסע להתקשר לגופי ההצלה כאשר נאשם 1 הורשע בעבירות של גרימת מוות בנהיגה רשלנית, הפקרה אחרי פגיעה בניגוד לסעיף 64א(ג), שיבוש מהלכי משפט, הדחה בחקירה ובעבירות נוספות.
מהמקובץ עולה כי מתחם הענישה נע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר , פסילה של מספר חודשים עד שנת פסילה, פיצוי לנפגע העבירה ועונשים נלווים נוספים.
לפיכך, אני דנה את נאשם 2 לעונשים הבאים: אני מצווה על מאסרו של הנאשם בפועל למשך חודשיים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

על הפסיקה הנוהגת במקרה של גרימת תאונת דרכים קטלנית והפקרה לאחר הפגיעה ניתן ללמוד מפסקי הדין הבאים: ת"פ 30973-11-12 מדינת ישראל נ' אל חמאיסה (פורסם בנבו, 1.4.14)- במסגרת הסדר טיעון, הודה הנאשם והורשע בעבירות של גרימת מוות ברשלנות, לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה והפקרה אחרי פגיעה, לפי סעיף 64 א(ג) לפקודת התעבורה.
ת"פ 27399-12-15 (מחוזי ב"ש) מדינת ישראל נ' נטליה פוגרבניאק (פורסם בנבו,8.11.16)- הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בכתב אישום מתוקן, בעבירות של הפקרה אחרי פגיעה לפי סעיף 64א(ג) לפקודת התעבורה, גרימת מוות ברשלנות לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה, ואי מתן אפשרות להולך רגל לחצות במעבר חצייה בביטחה לפי תקנה 67(א) לתקנות התעבורה.
...
לאחר שבחנתי את נסיבות העבירה בתיק שבפני אני קובע כי מתחם העונש ההולם בעבירת גרם מוות ברשלנות והפקרה נע בין 40 חודשי מאסר ברף הנמוך ו-6 שנות מאסר ברף הגבוה ופסילה של 7-12 שנים.
אחר כל אלה אני גוזר על הנאשם עונש כולל כדלקמן : א. 42 ח' מאסר בפועל.
משכך, ולפי שמדובר בחודש החגים אני מורה לנאשם להתייצב לריצוי מאסרו, לאחר החגים, ביום 3.10.21 שעה 09:00.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

המערערים הורשעו במיוחס להם בכתב האישום המתוקן על סמך הודאתם, במסגרת הסדר טיעון.
לבסוף, בית המשפט המחוזי גזר על המערער 1 עונש של 30 חודשי מאסר בפועל; 6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירות של גרימת מוות ברשלנות, שבוש מהלכי משפט או נהיגה בזמן פסילה, למשך 3 שנים; 12 שנות פסילה מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה; ופצוי למשפחת המנוחה בסך 40,000 ש"ח. על המערער 2 נגזר עונש של 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות; 6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור את אחת העבירות בהן הורשע, למשך 3 שנים; וקנס בסך 5,000 ש"ח. לטענת בא-כוח המערערים, נוכח ההסכמה על ביטול הרשעת המערער 1 בעבירת ההפקרה יש להקל בעונשו.
...
ביחס למערער 2 המשיבה סבורה כי יש לדחות את הערעור.
חלף הרשעה זו, מורשע כעת המערער בעבירה לפי תקנה 144 לתקנות התעבורה.
אני סבור אפוא שבמכלול השיקולים יהיה נכון להפחית, באופן מדוד, מעונשו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו