מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

גרימת חבלה, החזקת סכין ואיומים בעקבות סכסוך תנועה

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

יפים הדברים שנאמרו מפי בית המשפט העליון ברע"פ 529/10 אריאל שאלתיאל נ' מדינת ישראל (1.2.10), כי יש להחמיר בעבירה של החזקת סכין, וזאת על רקע תופעת הסכינאות, שבית המשפט מצוה להלחם בה, לאור התוצאות החמורות שיכולות להגרם כתוצאה מזמינותה, כפי שארע במקרה דנן: "אין צורך להכביר במילים באשר לחומרה שהמחוקק ובתי המשפט מייחסים לעבירה של החזקת סכין. עצם החזקתה של סכין, היא שהופכת אותה לזמינה ...". ריבוי המקרים בהם נעשה שימוש בנשק קר כפיתרון ליישוב סכסוכים מחייב את בית המשפט להאבק בתופעה באמצעות ענישה קשה ומחמירה.
בע"פ 1651/12 בן יטח נ' מדינת ישראל (4.7.2013) דחה בית המשפט העליון את ערעור הנאשם שהורשע בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, החזקת סכין ואיומים והותיר על כנו עונש של 7.5 שנות מאסר שכלל הפעלה של חצי שנת מאסר על תנאי במצטבר.
נזקיו של המתלונן שם כללו מספר חתכים שהצריכו תפירה, צלקות קשות, הגבלה בתנועת הצואר, שן שבורה, נפיחות באף, היצרות דרכי מעבר אויר וחבלה במרפק.
...
לאחר שבחנתי את הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, ואת מדיניות הענישה הנוהגת, ועמדתי על הערך החברתי הנפגע מביצוע העבירה, אני סבורה כי מתחם העונש ההולם נע בין 30 חודשי מאסר לבין 60 חודשי מאסר.
אשר על כן, אני דנה את הנאשם לעונשים כדלהלן: 36 חודשי מאסר מיום מעצרו.
בהתחשב ב"סולחה" שנערכה בין הצדדים, ולכך שפתוחה לפני המתלונן האפשרות למצות את אפיק הפיצוי בהליך אחר, אני מורה כי הנאשם יפצה את המתלונן בסך 7,500 ₪.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

באשר למדיניות הענישה הנהוגה: בעפ"ג (י-ם) 20222-11-19  איציק וזאנה נ' מדינת ישראל (21.6.20) הנאשם הורשע בעבירות של איומים, תקיפת שוטר, תקיפה הגורמת חבלה של ממש והחזקת סכין.
או אז, איים הנאשם על המתלונן בעזרת עט שהיה מונח על הדלפק, בכך שביצע תנועה של דקירה לעברו.
בעקבות סיכסוך שכנים שפרץ, הנאשם קפץ על המתלונן, דחף אותו למטבח ואיים עליו במילים "זה הסוף שלך". כתוצאה מדחיפת המתלונן, נגרמו לו פצע בשפה התחתונה ופצע ליד עין שמאל.
...
לאור כל האמור לעיל, מצאתי כי הפגיעה בערכים המוגנים היא ממשית.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

כללי הנאשמים הורשעו לאחר ניהול הליך הוכחות בשלושה אישומים כדלקמן: באישום הראשון הורשעו שני הנאשמים בפציעה כשהעבריין מזויין (בצוותא חדא), עבירה לפי סעיף 335(א)(1) בצרוף סעיף 334 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); הנאשם 1 הורשע באיומים, שתי עבירות לפי סעיף 192 לחוק העונשין; והנאשם 2 הורשע בהחזקת סכין, עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין.
בנסיבות התיק, על רקע סיכסוך שכנים, דקר הנאשם את המתלונן באמצעות סכין, בשוק רגלו, באמת ידו, סמוך לכתפו, ובבטנו.
במועד הארוע התפתח "משחק" בין השניים במהלכו דחפו ותפסו את זה את ידיו של זה. בהמשך לכך, הפך "המשחק" לאלים כשכל אחד מהם אחז בידו סכין מטבח תוך עשיית תנועות חדות עם הסכינים אחד כלפי השני.
הנאשם דקר את המתלונן מספר פעמים בפלג גופו התחתון באמצעות הסכין וגרם לו למספר פצעי דקירה בשני העכוזים, בירך שמאל, ובשוק ימין.
...
בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, ולאחר שקלול מכלול הנסיבות והשיקולים הרלוונטיים, ובהתחשב בחלקו של כל אחד מהנאשמים בדקירה ובכך שחלקו של הנאשם 2 גדול יותר ובהתחשב באישומי השיבוש ובכך שהשיבוש המיוחס לנאשם 1 הוא חמור יותר, החלטתי כדלקמן: בהתייחס לנאשם 1 מתחם העונש ההולם את המעשה נע בין 14 חודשי מאסר ועד ל-3 שנות מאסר, לצד מאסר על תנאי, קנס, ופיצוי.
לאחר שנתתי דעתי לכלל הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ובהתחשב בכך שבמהלך הזמן שחלף לא עברו הנאשמים עבירות נוספות והם נעדרי עבר פלילי, הגעתי לכלל מסקנה שיש למקם את עונשם בתחתית מתחם העונש ההולם שנקבע, קרי, לגזור על כל אחד מהם תקופת מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלונן.
סוף דבר לאחר ששקלתי את רכיבי הענישה השונים – סוגם, מידתם והשפעתם ההדדית, החלטתי לגזור על הנאשמים את העונשים כדלקמן: נאשם 1: מאסר בן 14 חודשים בניכוי ימי מעצרו (מיום 7.5.2016 ועד ליום 02.06.2016).

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

על-פי כתב האישום המתוקן, ביום 22.5.22, בשעה 11:10 או סמוך לכך, שהה הנאשם ברחוב בני ברק בתל אביב-יפו, בעודו מחזיק בסכין ובהיותו תחת השפעת אלכוהול, והבחין במתלונן, אשר מוכר לו. השניים החלו לשוחח, ובהמשך לכך דקר הנאשם את המתלונן בגופו באמצעות הסכין שש פעמים – דקירות אשר הסבו לו חבלות חמורות: חתך באורך של 12 ס"מ במפשעה; חתך באורך של 8 ס"מ באיזור בית השחי; חתך באורך של 10 ס"מ בגב; חתך באורך של 4 ס"מ בשכמה הימנית; חתך עמוק בשריר התלת-ראשי ביד שמאל; וכן חתך באצבע בידו הימנית.
לשם קביעת מיתחם הענישה ההולם למקרה שלפניי, מצאתי את המקרים הבאים כרלוונטיים: ע"פ 8587/20 חסון נ' מדינת ישראל (8.12.2021) – הנאשם הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ואיומים, בכך שדקר בסכין את המתלונן עקב סיכסוך שכנים על רעש.
בבית החולים אובחנו חתך ושבר בארובת העין, קושי בפתיחת הפה והגבלה בתנועות.
ת"פ (מחוזי ת"א) 23649-06-21 מדינת ישראל נ' ליפוביצקי (14.12.2021) - באותו מקרה שהתברר בפניי, הורשע הנאשם בעבירה של חבלה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 יחד עם 335(א)(1) ומעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי הנאשם גרם למתלונן חתך באמצעות סכין במותנו, בצוארו, בזרועו, בחזהו ובגב, וזאת לאחר סיכסוך על חוב כספי שפרץ ביניהם.
...
מסקנה זו מתבקשת על רקע העובדה כי המעשה שביצע הנאשם לא בוצע על רקע סכסוך עמוק או התגרות יוצאת דופן מצידו של קורבן העבירה.
חיזוק נוסף למסקנה בדבר עוצמת הפגיעה בערכים המוגנים, ניתן למצוא גם בריבוי הדקירות בחלקים השונים בגופו של המתלונן, עובדה אשר יכולה הייתה בנקל להפוך את הפגיעה לקטלנית.
מסקנה זו מתבקשת הן נוכח עמדת בית המשפט העליון ביחס לאופן בו צריכה להתבצע החמרה בענישה, והן נוכח נתוניו של המקרה והעובדה כי מדובר בנאשם ללא הרשעות קודמות, אשר בחר לקבל אחריות מלאה על מעשיו כבר במסגרת ישיבות ה"מוקד" ולא לנהל משפט.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

במועד שאינו ידוע במדויק, סמוך לפני מועד ארוע הירי מושא האישום, החזיק הנאשם בנשק מסוג תת מקלע או בנשק דומה, ובמחסנית לנשק ובתחמושת המתאימה לנשק, בלא רשות על פי דין להחזקתם, והחליט לירות ולפגוע במתלונן באמצעות תת המקלע, על רקע הסיכסוך בין המשפחות, בכוונה להטיל בו נכות או מום או לגרום לו לחבלה חמורה.
הנאשם מבקש להסתמך על הפסיקה שלהלן: ע"פ 1682/22 סבג נגד מדינת ישראל (ניתן ב-11/9/22) (פורסם בנבו), המערער הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בבצוע עבירות נשק, החזקת סכין, וירי באיזור מגורים, בצוותא חדא, על רקע סיכסוך, בית המשפט המחוזי קבע מיתחם עונש הנע בין 30 ל-60 חודשי מאסר, והטיל על המערער, שהוא בעל עבר פלילי מכביד, עונש מאסר של 45 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסרים מותנים.
בע"פ 8641/12 סעד נ' מדינת ישראל (5.8.13), הובאו הדברים בזו הלשון: "האלימות הגואה במקומותינו אינה גזירת-גורל ולא כורח המציאות. יש צורך לשנות את המאזן. במקום שאזרחים ישרים תמימי-דרך יִרְאו ויִרָאו, יחששו לביטחונם, יהיו אלה העבריינים האלימים – בכוח ובפועל – שאימת הדין תפול עליהם, והם יֵרתעו מפני שימוש בנשק קר וחם לשם חיסול חשבונות בעשיית דין עצמית. שינוי המאזן – הסבת יראת האנשים התמימים לאימת אנשי-המדון – צריך להיעשות גם באכיפה ובענישה קשה"; ע"פ 4406/19 מדינת ישראל נ' סובח (5/11/19), מפי כב' הש' אלרון); ע"פ 1275/22 פלוני נ' מדינת ישראל (30.11.22): "... מדובר בתופעה המאיימת על הסדר הצבורי, על בטחונם האישי של אזרחי המדינה ועל חוסנה של החברה. זו מחייבת צעדי אכיפה בלתי מתפשרים וניהול מאבק נחוש במחולליה. גם בית המשפט נידרש לתרום את חלקו למאבק זה, על-ידי החמרת הענישה ומתן משקל משמעותי לשיקולי הרתעה בעת גזירת הדין (ע"פ 3169/21 מדינת ישראל נ' אגבריה, פסקה 6 (21/6/21)". בעניינינו אין מדובר בהחזקת נשק ונשיאת נשק בלבד אלא שימוש אלים בו במקום צבורי לאחר תיכנון מקדים, ליד בית ספר בו מתגודדים ילדים, תוך שהנאשם ארב למתלונן שייצא מבית הספר בכוונה לירות ולפגוע בו. ואכן בפועל, אחד הנערים (סאהר) ניפצע מהירי.
שם הנאשם היתעמר בארוסתו ומשפחתה לאחר שזו סירבה להנשא לו. הוא איים, הגביל את חופש התנועה שלה, ונקט באלימות אובססיבית מס' פעמים כדי להצר את צעדיה.
...
תחילה יש לקבוע, אפוא, את מתחם הענישה ההולם את העבירה בנסיבות הקשורות בביצועה.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ומכלול השיקולים הנדרשים, ובהתחשב בחומרת העבירות פוטנציאל הסיכון הרב הגלום בביצוען, פוטנציאל שהתממש בענייננו, הערכים החברתיים שנפגעו ומידת פגיעתם, הצורך בהרתעת היחיד והרבים מעשיית שימוש שלא כדין בנשק וכן במדיניות הענישה הנהוגה, בהתאם לפסיקה כמפורט לעיל ובנסיבות הספציפיות, אני סבורה כי מתחם העונש ההולם את העבירות בענייננו נע בטווח שבין 4 שנים ל-7 שנים.
לפיכך אני גוזרת על הנאשם את העונשים שלהלן: חמש שנות מאסר בפועל (60 חודשים) בניכוי ימי מעצרו מיום 23/2/22.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו