הנאשם הורשע על פי הודאתו באחריות לגרם תאונת דרכים בנסיבות של סטייה מנתיב נסיעה, בנגוד לתקנה 41 לתקנות התעבורה (סמל סעיף3541) ; נהיגה בקלות ראש, בנגוד לסעיף 62(2) לפקודת התעבורה (סמל סעיף 7137) ; גרם חבלה של ממש לפי סעיף 38(3) לפקודת התעבורה (סמל סעיף 9923); והתנהגות הגורמת נזק, בנגוד לתקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, (סמל סעיף 2425).
ב- עפ"ת (ת"א) 2660-05-10 אילן דלשד נ' מדינת ישראל, אישר בית המשפט המחוזי פסילה של 16 חודשים לנהג שנסע לאחור ופגע ב-2 הולכות רגל במעבר חצייה, לאחת מהן שברים בצלעות.
...
בחנתי אף את נסיבות התרחשות התאונה כעולה מעובדות כתב האישום, והגעתי לכלל מסקנה כי התאונה ארעה עקב רשלנות בדרגה בינונית מצדו של הנאשם.
לאחר ששמעתי את הצדדים וטיעוניהם, לאחר ששקלתי את האינטרס הציבורי במניעת תאונות דרכים, נתתי דעתי לתוצאות התאונה המתבטאות בחבלות של ממש כמתואר, ולאחר שהתרשמתי כי מדובר במעידה ראשונה וחד פעמית של הנאשם, על רקע עבר תעבורתי ארוך ותקין ובהתחשב בהודאתו של הנאשם באשמה, ובמיוחד מתוך התחשבות במצבו האישי והמשפחתי של הנאשם והתלויים בו, אגזור את העונש ההולם לנאשם לדעתי במקרה זה, כדלקמן.
אני גוזר על הנאשם התחייבות כספית בסך 3,000 ₪ למשך 3 שנים, שלא יורשע בגרם תאונת דרכים בנסיבות של נהיגה בקלות ראש שתוצאתה גרם חבלה של ממש.
