גרימת חבלה בתאונה, נהיגה ברשלנות ואי ציות לרמזור

העבירה והעבר הנאשם הורשע בהכרעת דין בעבירות של גרימת חבלה של ממש בתאונת דרכים בנגוד לסעיפים 38(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה"), נהיגה ברשלנות בנגוד לסעיף 62(2) לפקודה, אי ציות לרמזור אדום בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961 ובנהיגה ללא פוליסת ביטוח תקפה בנגוד לסעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי, התש"ל – 1970.

...

ברע"פ 2564/12 קרני נ' מדינת ישראל, מיום 24.6.12, שאוזכר על-ידי המאשימה (להלן: "בפסק דין קרני"), נפסק כי גם במקרים בהם נחבל אדם בתאונת דרכים ולא רק במקרה של קורבנות בנפש יש מקום לענישה של מאסר בפועל, כדברי כב' השופטת (בדימ') נאור : "בבואנו לקבוע את העונש הראוי, אין בידינו לקבל את טענותיו של בא כוח המבקש, עליהן חזר אף בטענותיו על פה, כי העבירות שבוצעו אינן מצדיקות עונש מאסר מאחורי סורג ובריח. תאונות דרכים גובות קורבנות בגוף ובנפש מדי יום, וחלקה של מערכת המשפט לא ייפקד מן המערכה נגד תאונות הדרכים (ראו: ע"פ 2247/10 ימיני נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 12.1.2011); ע"פ 5167/05 מג'דוב נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 10.10.2005)). לענישה הולמת תפקיד חשוב לא רק במקרים בהם גורמות תאונות הדרכים לקורבנות בנפש, אלא אף במקרים בהן נגרמות חבלות ופציעות, ובפרט כאשר חבלות ופציעות אלו חמורות הן". ככל שהפציעות חמורות יותר עד כדי פסע ביניהן לבין המוות נקבע כי יש מקום להשית מאסר בפועל אף לא בעבודות שירות כדברי כב' השופט (בדימ') מ. חשין ברע"פ 3764/05 בן זויה נ' מדינת ישראל, מיום 21.4.05, שאף הוא אוזכר על-ידי המאשימה: "לא נמצא לי כי בית-המשפט לתעבורה סטה באופן ניכר ממדיניות הענישה המקובלת. יתר-על-כן, במקרים של גרימת חבלות אשר אך כפסע ביניהן לבין גרימת מוות, יש הצדקה להקיש מן העונש המינימאלי הקבוע במקרה של גרם מוות ברשלנות תוך שימוש ברכב - הוא עונש של שישה חודשי מאסר בפועל, לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה - ולגזור עונש מאסר בפועל. העובדה כי לעיתים הקלו בתי-המשפט המחוזיים בעונשם של עבריינים שהורשעו בגרימת חבלות וביטלו עונשי מאסר בפועל אשר נגזרו עליהם, אין בה כדי ללמד על רמת הענישה המקובלת. אדרבא, בית-משפט זה חזר והזהיר את בתי-המשפט המחוזיים לא אחת כי אל להם להקל בעונשם של עברייני תנועה." לצורך קביעת מתחם הענישה והעונשים ההולמים בתוך המתחם, אסקור את הפסיקה ,בין היתר, באמצעות בחינת פסקי הדין שאוזכרו או שהוגשו על-ידי הצדדים: ברע"פ 8588/16 משה נ' מדינת ישראל, מיום 8.11.16, שהגישה המאשימה, נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בגרימת תאונת דרכים בעבירות של גרימת חבלה של ממש, נהיגה בקלות ראש וברשלנות, סטייה מנתיב ונהיגה במהירות בלתי סבירה.

מהמקובץ עולה, כי מתחם הענישה בתאונת דרכים בה הורשע נאשם בגרימת חבלה של ממש נע בין מאסר קצר בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל, פסילה של מספר חודשים ברף התחתון כשהרשלנות נמוכה והפגיעה אינה קשה ועד לפסילה ממושכת של מספר שנים ועד 8 שנים מאסר על תנאי וקנס.

רף הפציעות שנגרמו בתאונה זו (לא מתוארת נכות צמיתה או שקום ארוך שעבר הנפגע כתוצאה מהתאונה) יחד עם אי הציות לרמזור ואי מתן זכות הקדימה להולך הרגל מעלה את מידת הפגיעה בערכים המוגנים לעיל לרף בינוני.

קושי קיים לדייק את רף הפגיעות הצמיתות שנותרו (אם נותרו כאלה) בשל החלטת הנפגע שלא לשתף המדינה בכל מידע הקשור אליו בהליך זה. סקירת פסיקה רלוואנטית לצורך קביעת המיתחם: מיתחם הענישה לעבירות של נהיגה רשלנית בגינה נגרמה תאונת דרכים עם חבלות של ממש כולל רכיב פסילת רישיון נהיגה לתקופה שנעה על פי רוב החל משלושה חודשים עד מספר שנים [עיין: עפ"ת 40943-03-14 שגיא נגל נ' מ"י, הש' ר. בן-יוסף (3.4.14), עפ"ת 10348-03-14 מרים לוגסי נ' מ"י, הש' ר. בן-יוסף (13.3.14), עפ"ת 46532-03-13 משה אדזיאשוילי נ' מ"י, הש' כ. סעב  (1.6.13), עפ"ת 7802-03-13 דדו נ' מ"י, הש' כ. סעב, (2.6.13).

...

ניתוח רף הרשלנות בפרשה זו, על רקע אופי החבלות שנגרמו כתוצאה מרשלנות הנאשם יחד עם ניתוח הפסיקה והענישה הנוהגת מוביל אותי למסקנה לפיה מתחם הענישה הראוי בפרשה זו נע בין 4 חודשי פסילה ועד 12 חודשים.

יתר הענישה תהיה צופת פני עתיד ויחד עם קנס תייצר תמהיל ענישה שיענה על עקרון ההלימה בנסיבות הספציפיות של פרשה זו. לפיכך, הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים: קנס בסך 2500 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו.

לאחר שבחנתי את חומר הראיות בתיק ובשים לב להודעת העדה הנייטרלית שרון קהלני, הנני סבורה שהיו בידי קצין המישטרה די ראיות המצביעות, כי המבקש ביצע לכאורה את העבירות המיוחסות לו. היינו, נהיגה רשלנית, אי ציות לרמזור אדום, גרימת תאונת דרכים ופציעתו של אדם.

...

לאחר שבחנתי את חומר הראיות בתיק ובשים לב להודעת העדה הנייטרלית שרון קהלני, הנני סבורה שהיו בידי קצין המשטרה די ראיות המצביעות, כי המבקש ביצע לכאורה את העבירות המיוחסות לו. היינו, נהיגה רשלנית, אי ציות לרמזור אדום, גרימת תאונת דרכים ופציעתו של אדם.

לאחר ששקלתי ובחנתי את טענותיו של המבקש אל מול הראיות בתיק שבפני, החקיקה ודברי הפסיקה הרלבנטיים, לא שוכנעתי בקיומן של נסיבות המצדיקות את ביטולה או קיצורה של הפסילה המנהלית.

אשר על כן, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת קצין המשטרה, והבקשה נדחית.

עוד הודה הנאשם, במסגרת כתב האישום, בכך שהתאונה, החבלה לנהגת המעורבת ונזקי הרכוש לרכבים ולשטח ההפרדה, נגרמו בשל נהיגתו הרשלנית אשר התבטאה בכך שנהג ברכב ללא תשומת לב לנעשה בדרך שלפניו; בכך שנהג תוך שחצה שטח הפרדה בנוי לנתיב הנגדי; נהג מרחק של כ-175 מ' בנתיב הנגדי בנגוד לכיוון התנועה, תוך סיכון רכבים בנתיב הנגדי; ניכנס אל מעגל התנועה שלא בביטחה תוך הפרעה וסיכון התנועה; נהג ולא נתן זכות קדימה לרכב ב' שהגיע משמאלו בדרך החוצה, במעגל התנועה; כמו כן הודה בכך שלמרות שיכול היה להבחין ברכב המעורב בתאונה ממרחק לא הבחין בו כלל; ובכך שלא עמד על תוצאות התאונה ולא היתקשר למישטרה, ולא העניק עזרה לנהגת המעורבת בתאונה; וכן נהג בחוסר זהירות וברשלנות ולא כפי שנהג מן הישוב נוהג בנסיבות העניין.

ת"פ (ב"ש) 33805-03-16‏ ‏ מדינת ישראל נ' פארס בן אבראהים אלרבאדי – בית המשפט גזר על הנאשם שהורשע בבצוע עבירות שעניינן, בין השאר, הפקרה אחרי פגיעה; נהיגה בזמן פסילה; נהיגה ברשלנות וגרימת חבלה; אי ציות לאותות רמזור, עונש של 10 חודשי מאסר בפועל, מאסרים מותנים, קנס בסך 5000 ₪, פיצוי בסך 20,000 ₪ פסילה מלהחזיק רישיון למשך 7 שנים ופסילה על תנאי בת שנה.

...

למרות ששירות המבחן הגיע למסקנה, כי הערכותיו בתסקיר השני שגויות ונמנע מהמלצה אודותיו, הרי שבשים לב לחקירותיו המקיפות של שירות המבחן, להצהרותיו של הנאשם, ולהתמודדויות הנפש שלו, סבורני, כי יש למקם את עונש המאסר בעבודות שירות, על מנת לאפשר לנאשם, מחד, אופק טיפולי-שיקומי בנאשם, ומאידך, ליתן על הנאשם עונש מאסר, המשקף הלימה ראויה למעשיו, בנסיבותיהם.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 9 חודשי מאסר בפועל, שירוצו בעבודות שירות, ב"מרכז קהילתי חצור", ברח' ההסתדרות 1, חצור הגלילית.

אני גוזר על הנאשם קנס בסך 3,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו.

ראו למשל: רע"פ 4749/18 גנדי גירון נ' מדינת ישראל (10.07.2018), המבקש הורשע לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של אי ציות לרמזור, נהיגה רשלנית אשר גרמה לתאונה בה ניחבל אדם חבלה של ממש, נהיגה בשיכרות ותחת השפעת משקאות משכרים והפקרה לאחר פגיעה (סעיף 64א(ב)).

...

לאור כל האמור, מצאתי כי מתחם הענישה לעבירות אותן ביצע נאשם 1 בנסיבות שבפני - הפקרה אחרי פגיעה, נהיגה בשכרות ובקלות ראש (ברף גבוה) אשר גרמה לתאונת דרכים בה נחבלו 4 בני אדם ובכללם שתי נפגעות נחבלו חבלות של ממש ברף בינוני, כולל מאסר בפועל החל מ-16 חודשים ועד 30 חודשים, רכיב פסילת רישיון נהיגה בפועל החל מ-5 שנים ועד ל-10 שנים פסילה בפועל, לצד רכיבי ענישה נוספים.

לאור כל האמור אני דנה את נאשם 1 לעונשים הבאים: מאסר בפועל מאסר בפועל לתקופה של 19 חודשים.