גניבת רכב, קשירת קשר ומתן אמצעים לביצוע פשע

ב - רע"פ 7109/14 סייג נ' מדינת ישראל (מיום 20.11.14), הואשם המבקש בעבירות של ניסיון גניבת רכב וקשירת קשר לבצוע פשע.

עם זאת, בע"פ 8528/12 ציפורה אלירן נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 3.3.13) קבע השופט שוהם, בהסתמך על פסיקה קודמת כי חשש עתידי או רצון להישתלב בלימודים אקדמיים לא די בו כדי להמנע מהרשעה (באותו עניין הורשע המערער בעבירה של מתן אמצעים לבצוע פשע בלבד) : "... בבוא בית המשפט לבחון את הנזק העלול להגרם לנאשם, יש להתייחס לנזק מוחשי-קונקריטי, ואין להדרש לאפשרויות תיאורטיות, על פיהן עלול להגרם לנאשם נזק כלשהוא בעתיד. בעיניין פריגין ציינתי, בהקשר זה, כי קבלת הגישה, לפיה יש לבחון נזקים אפשריים, העלולים להתרחש בעתיד, גם אם מדובר בנאשמים צעירים, "תחייב את בית המשפט להדרש לתרחישים תאורטיים, שאין לדעת אם יתממשו בעתיד, ולא ברור כלל עד כמה תהיה להרשעה בדין השפעה על היתכנותם של אותם תרחישים". (ראה גם החלטותיו של כב' השופט שוהם ברע"פ 5115/13 מנחם שרון נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 8.9.13; ברע"פ 1439/13 קשת נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 4.3.13 וברע"פ 9118/12 פריגין נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 6.12.12).

...

סבורני, כי עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות, הינו עונש ראוי בנסיבות העניין.

באשר לרכיב הכספי, כהמלצת שירות המבחן, סבורני כי פיצוי למתלונן יהווה אף רכיב חינוכי עבור הנאשמים.

לנוכח האמור לעיל, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: בנוגע לנאשם מס' 1 6 חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור במשך שנתיים מהיום אחת העבירות בהן הורשע ויורשע בגינה.

בתיק בראשון הורשע המערער, על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בריבוי עבירות של גניבת רכב בצוותא; קשירת קשר לבצוע פשע; התפרצות לרכב בכוונה לבצע פשע בצוותא; חבלה במזיד ברכב בצוותא, ומתן אמצעים לבצוע פשע.

...

לאור מכלול הנסיבות והשיקולים, ובבחינת הפסיקה שהוצגה לבית המשפט קמא ואף לפנינו והמפורטת בפירוט בגזר הדין), לנוכח מעורבותו האישית של המערער בתכנון ובביצוע המתוחכם הגבוה הנוגע לעבירות דנן שנעשו במסגרת הכנופיה, הנזק הכלכלי הגבוה הנובע מן העבירות, עברו הפלילי העשיר הכולל 9 הרשעות קודמות, בין השאר בעבירות רכוש הנוגעות לכלי רכב כשתלויים ועומדים לחובתו 8 חודשי מאסר על תנאי חבי הפעלה, פגיעתו באמון בית המשפט וביצוע העבירות כשהוא תחת צו מבחן, ומאידך גיסא - לנוכח הודאתו של המערער והחסכון בזמן השיפוטי בעטיה, מצאנו להתערב במידת מה בעונשו של המערער ולהעמידו על 80 חדשי מאסר בפועל תחת 90 החדשים שהושתו עליו בתיק הראשון.

על כן לא מצאנו מקום להתערב בגזר הדין נושא תיק זה, למעט הטענה בדבר אי נכוי ימי המעצר לה הסכימה המשיבה.

סוף דבר, הערעור נושא התיק הראשון מתקבל באופן שעונשו של המערער יועמד על 80 חדשי מאסר בפועל בתוספת המאסר המותנה בן שמונת החדשים שהיה תלוי ועומד נגדו ואשר הופעל, כך שירצה 88 חדשי מאסר בפועל בניכוי תקופת מעצרו (מיום 25.7.17 ועד יום 27.9.17 ומיום 1.3.18 ועד יום 28.10.18).

בת"פ (שלום ראשל"צ) 52257-08-17 מדינת ישראל נ' האלה ברייה (פורסם בנבו, 16.2.20)‏‏, הורשעה נאשמת שחברה לאחרים תושבי איו"ש לשם גניבת רכבים והעברתם לשטחי איו"ש, על יסוד הודאתה ובמסגרת הסדר טיעון, בביצוען של 7 עבירות של גניבת רכב, עבירה של קשירת קשר לבצוע פשע ו-4 עבירות של מתן אמצעים לבצוע פשע, לפי סעיף 498 לחוק.

...

לאחר שנדרשתי למכלול השיקולים הרלוונטיים ובהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין  (סעיף 40יג'), אני קובע כי מתחם העונש ההולם לנאשם 1, נע בין 14 ל-34 חודשי מאסר בפועל ורכיבי ענישה נוספים ומתחם העונש ההולם לנאשם 2 נע בין 16 ל-36 חודשי מאסר בפועל ורכיבי ענישה נוספים.

סוף דבר אשר על כן, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: לנאשם 1: 20 חודשי מאסר בפועל, שיימנו מיום מעצרו.

בתימוכין הפנה, בין היתר, לת"פ 31129-05-21 מדינת ישראל נ' שוקרון (18.4.23), בו נטען כי מיתחם העונש נקבע בין 8 ל-24 חודשים בנסיבות בהן דובר על 2 אישומים בעבירות של גניבת רכב, מתן אמצעים לבצוע פשע וקשירת קשר לפשע.

...

 מכלל הדברים האמורים, לאחר שנתתי דעתי לפגיעה הגבוהה של הנאשם בערכים המוגנים, לענישה הנוהגת בכלל וזו אליה הפנו ב"כ הצדדים, סבורני כי מתחם העונש ההולם לכלל האירועים והעבירות אותן ביצע הנאשם בנסיבות ביצוען, צריך וינוע בין 36 ל - 66 חודשי מאסר בפועל.

הנאשם העומד לפני היום הוא עבריין מורשע, רצידיוויסט בעבירות רכוש, הוא אלים ומסוכן.

סוף דבר – לאחר שקלול מכלול השיקולים והנתונים הנדרשים לעונשו של הנאשם בגדרי המתחם אותו קבעתי, אני גוזרת עליו את העונשים הבאים: 48 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו על פי רישומי שב"ס. הפעלת מאסרים על תנאי מת"פ 46857-08-20 כך שהמאסר בן 6 חודשים ומאסר בן 3 חודשים ירוצו בחופף למאסר בן 10 חודשים אותו ירצה הנאשם במצטבר לעונש שהושת עליו בסעיף א' לעיל.

המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות של מתן אמצעים לבצוע פשע, קשירת קשר לעשות פשע וגניבת רכב בצוותא חדא.

...

הערעור נדחה.

לאור כל המפורט לעיל, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לאירוע בכללותו, הכולל הן את עבירות הרכוש והן את עבירות הנהיגה, בנסיבות המפורטות לעיל, נע בין 13-28 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.

לפיכך, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בכל הנוגע לרכיב הפסילה נע בין 3-6 שנות פסילה.