גניבת משכורות באמצעות עובדים פיקטיביים

מטעם התובע הוצגו הראיות הבאות: תלושי שכר; דוחות נוכחות שנרשמו בכתב ידה של בוזגלו; כרטיס עובד לשנת 2012 (דף ראשון בלבד), שאף הוא מולא על ידי בוזגלו; טופס מיום 25.10.12, בדבר ביצוע הדרכה בתחום הבטיחות ועליו חתומים חמישה עובדים, ביניהם בסאם והתובע; מכתב פיטורים בחתימתו של מנהל הנתבעת, אוחנה, ובשולי המסמך נכתב שהוא נימסר לעובד ובשוליו מופיעה חתימה הנחזית להיות חתימתו של התובע.

כאמור, גרסת הנתבעת היא שהתובע כלל לא הועסק על ידה ורישומו כעובד היה פקטבי, במסגרת הונאה שבוצעה על ידי בסאם ובמסגרתה התובע ובסאם, ששמש כמנהל עבודה וניתן לו חופש פעולה מלא במדרשה, עשו קנוניה כנגד הנתבעת ושלשלו לכיסם סכומים שלא כדין בגין רשומו הפיקטיבי של התובע כעובד של הנתבעת (סעיפים 9-18 לתצהיר אוחנה).

בעיניין זה אוחנה העיד שדוחות הנוכחות, לרבות הדוחות שהציג התובע בהליך, נגנבו ממשרדי הנתבעת וכי אין בידי הנתבעת עותק מקורי מדוחות הנוכחות שהציג התובע (עמוד 21 שורות 23-30).

...

לאור מסקנה זו, נדחית התביעה לתשלום זכויות כעובד (פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ופיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה) ויש לקבל התביעה שכנגד.

סוף דבר התביעה לפיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת ודמי גמולים לפנסיה נדחית.

התביעה שכנגד מתקבלת באופן חלקי ועל הנתבעים שכנגד לשלם לתובעת שכנגד 109,392 ₪.

לשיטת התובע, הנתבע "המליץ" לו להקטין את תלוש שכרו באופן פקטבי, וחלק משכרו שולם באמצעות עובד אחר, וזאת כדי להקל על הליכי פשיטת הרגל.

הנתבע טען כי עם הגשת התביעה, התבררו לו ליקויים רבים שהתובע היה אחראי להם, לרבות גניבת יומני אירועים, רישום כוזב של העסקה על שם נכדו של התובע, עבודה נוספת בניהול קבוצת כדורגל על חשבון עבודתו בנתבעת, גביית כספים עבור הישתתפות ילדים בארועי בר מצוה, לקיחת טיפים השייכים למלצרים, העלמת דוחות עובדים ועוד.

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובאופן התנהלות העסקת התובע כפי שהוצג בהרחבה בפסק דין זה, מצאתי כי לנתבע 2 יש אחריות ישירה ומקיפה לפגיעה בזכויות התובע, בראש ובראשונה בשל הרישום הפגום בתלושי השכר באופן העולה כדי דיווח כוזב לרשויות המס.

אחרית דבר לאור כל האמור, זכאי התובע לקבל מהנתבעים כדלקמן: פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד בסך של 5,000 ₪.

התביעות לתשלום פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, גמול שעות נוספות ופיצוי בגין הפרשות לפנסיה - נדחות.

משיכת משכורות, על ידי מר ברויאר, באמצעות עובדים פקטביים; חשד לגניבת כספים, על ידי מר ברויאר, באמצעות עובדים פקטביים; [.

...

הואיל וממצאי הבדיקות שנערכו היו ידועים לעמותה, לכל המאוחר, בחודש מרץ בשנת 2007, הרי שהתביעה דנן אשר הוגשה לבית המשפט בחודש דצמבר בשנת 2014, התיישנה ודינה להידחות על הסף.

שלושת אלה הגיעו למסקנה כי הרב ברויאר ביצע בעמותה מעילות בכספים בסדרי גודל של מיליוני ₪.

יפים בהקשר זה הדברים שנקבעו, אך לאחרונה, על ידי כב' השופט צ' זילברטל בע"א 7589/13 Establishment Adoka נ' מכון ויצמן למדע, (פורסם בנבו) (2015): "סילוק תובענה על הסף מחמת התיישנות מחייב לא אחת עריכת בירור עובדתי. לעיתים קרובות בירור כזה ראוי לו שייעשה במסגרת בירור התובענה כולה ולא בנפרד, שכן במצבים עובדתיים מורכבים (כבמקרה דנא) לעיתים קרובות התמונה העובדתית בסוגיה מסויימת (כגון התיישנות) מתבררת באופן מיטבי רק כאשר הנתונים העובדתיים הכוללים, הנוגעים למכלול המחלוקות, מונחים בפני בית המשפט." סוף דבר – הבקשה לסילוקה על הסף של התביעה מחמת התיישנותה נדחית, במובן זה שטענת ההתיישנות תתברר במסגרת בירור התביעה בכללותה.

הנאשם הוא רו"ח מוסמך, וניהל משרד ראיית חשבון ברעננה, וטיפל במסגרת תפקידו בעניניהם של עשרות לקוחות, בין היתר ניהל עבורם ספרי הנהלת חשבונות, הכין דו"חות שנתיים לרשויות שונות, טיפל בתשלומים למס הכנסה, מע"מ ולמל"ל, בדיווחי לקוחות לרשויות, לרבות דיווחים על עובדים שכירים המועסקים ע"י הלקוחות והכין תלושי משכורת לעובדים השכירים של לקוחותיו.

בפרט השביעי נטען כי הנאשם הכין תלושי שכר עבור עובדים שכירים של לקוחותיו, דיווח למס הכנסה ולמל"ל על פרטי העובדים, ודיווח על ריכוז הדיווחים החודשיים בסוף כל שנת מס. הנאשם כלל בדיווחיו שמות של עובדים שכלל לא עבדו אצל לקוחותיו, ביודעו כי מדובר בעובדים פקטיביים ע"מ להביא להגדלת ההוצאות המוכרות לצורכי מס של לקוחותיו, תוך שידע כי המל"ל יסתמך על דיווחים ויכיר בתקופה שביחס אליה ידווחו העובדים הפיקטיביים כעובדים, כתקופת הכשרה הנדרשת לקבלת גמלאות מחליפות הכנסה.

חומרת המעשים בולטת וגלויה על פניה הן משום שמדובר בסכומים גבוהים במיוחד שהנאשם גנב וקיבל במירמה, ועיקר משום שהנאשם ניצל את האמון שניתן בו כרו"ח הן ע"י לקוחותיו ובעיקר ע"י שלטונת מס הכנסה ומע"מ. מעשים אלה מחייבים להטיל על הנאשם שנות מאסר ארוכות וממושכות, אולם הצדדים הגיעו להסדר טיעון שעל פיו יוטל על הנאשם עונש מאסר בפועל בן 5 שנים, קנס בסך 750,000 ₪ או שנתיים מאסר תמורתו, וכן מתוך הסכום של 3,600,000 ₪ שנתפסו ישלם פיצוי לנפגעי העבירות.

...

לפיכך, אינני רואה מקום לסטות מעיסקת הטיעון, ולאור זאת אני גוזר על הנאשם 5 שנות מאסר בפועל, 2 שנות מאסר ע"ת שלא יעבור תוך 3 שנים אחת העבירות שבהן הורשע בתיק זה, קנס בסך 750,000 ₪ או שנתיים מאסר תמורתו, הקנס ישולם לא יאוחר מאשר 9 חודשים מיום שיחרורו של הנאשם מהמאסר, עד לתשלום הקנס, יוצא נגד הנאשם צו עיכוב יציאה מן הארץ.

כמו כן אני מורה לפצות את נפגעי העבירה מתוך הכספים שנתפסו מחשבונותיו של הנאשם כדלקמן: הזכאים לקבלת הפצוי יהיו נפגעי העבירות שביצע הנאשם במסגרת אישומים 1-3 לכתב-האישום על-פי הפרוט בנספחים לכתב-האישום, רשויות מע"מ שנפגעו כמפורט בפרט הרביעי, ונפגעי עבירה על-פי הפרט השישי.

סך 177,416 ₪, כמפורט בפרט הרביעי לכתב-האישום המתוקן, יוחזר לרשויות מע"מ. אני ממנה את עו"ד איתן צחור כנאמן לריכוז הכספים שנתפסו ולחלוקתם, כדלקמן: בנק לאומי סניף רעננה, יעביר את מלוא הכספים בחשבון 231658/36 על-שם עמי ו**** כהן, לחשבון 285549 בסניף 780 בבנק הפועלים על-שם עו"ד איתן צחור.

כמפורט בכתב האישום המתוקן, הנאשם 1 העלים הכנסות שאותן גנב מהחברה ע"י כך שדיווח על הוצאות משכורת פיקטיביות בסכום של לא פחות מ-872,150 ש"ח בשנים 1999-2004, סכומים שהועברו לידיו, והנאשם 2 גבה עמלות בגין תלושי השכר הפיקטיביים בסך של לפחות 87,215 ש"ח, עליהן לא דיווח כהכנסה.

דיון – נאשם 2 חלקו של הנאשם 2 במסכת העבירות, הגם שהוא משני לזה של הנאשם 1, שונה לחלוטין מזה של העובדים הפיקטיביים שהואשמו, כל אחד בנפרד, בקבלת דבר במירמה מהמל"ל ע"י קבלת התלושים הפיקטיביים מהנאשם 2 והצגתם למל"ל במסגרת תביעה לדמי אבטלה, הבטחת הכנסה וכיו"ב. בניגוד לפעולתם של אותם נאשמים, שהיתה אישית ונקודתית ברוב המקרים, הנאשם 2 פעל באופן שיטתי משך כשש שנים ומול מספר גדול של מועסקים פקטביים, בסייעו למעשה הגניבה של הנאשם 1 ובהפיקו רווח אישי לעצמו בדמות עמלה מכל אחד מהתלושים הפיקטיביים שהנפיק הנאשם 1.

...

טיעוני הנאשם לעונש ב"כ הנאשם, עו"ד בן צבי, טענה כי כתב האישום תוקן באופן כזה שסכומי הגניבה הורדו באופן משמעותי והועמדו בסופו של דבר על כ-637,000 ₪ בעוד שבכתב האישום המקורי דובר על סכום יותר מכפול.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים לחומרא ולקולא, אני גוזרת על הנאשם 1 את העונשים הבאים: עשרים חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.

המסמכים הרפואיים שהוצגו בפני מלמדים כי הנאשם נמצא בטיפול ומעקב רפואי אינטנסיבי, ואולם הלכה פסוקה היא כי מצב רפואי לקוי אינו מקנה חסינות מפני עונש מאסר, וחזקה על שב"ס כי יתן לנאשם את הטיפול הרפואי הדרוש לו במסגרת מר"ש. אני גוזרת על הנאשם 2 את העונשים הבאים: עשרה חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.