מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

גניבת טרקטור מאתר פסולת: תביעה נגד חברת שמירה ומנהליה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

התובעים טענו, שמר יצחק אלבו, מנהל האחזקה של בית האריזה, ניסה להסביר למפקח ריקלין כי העבודות מבוצעות בשטח פרטי של המפעל וכי לא מדובר בעבודות כרייה, אלא אך ביישור השטח כהכנה לבצוע עבודות הרחבה, בעיניינן הגישה חברת בראשית בקשה להיתר בניה.
רק ביום 19.2.2015, כ - 4 חודשים לאחר האירוע נשוא התביעה, ניתן לחברת בראשית היתר בניה לצורך הריסת מבנים והקמת מיכל מים ותחנת שאיבה בשטח כולל של 115.5 מ"ר, כולל הקלה מהוראות תוכנית ג/18973, בגובה המבנה (נספח א1 לתצהיר מר אלבו).
סביר להניח, כי לו היה בידי התובעים היתר בניה (או העתקו, אשר חייב להמצא בכל אתר עבודה), היה מהלך הדברים שונה בתכלית.
מנגד, בחקירתו הנגדית, העלה מר אשקר סיבה אחרת להעברת הכלי וטען, כי לא ניתן היה להשאיר את המחפר במקום, מפאת סכנת גניבה (עמ' 21, שורות 1 - 5, לפרוטוקול).
הלכה היא, כי המנעות מלהביא ראיה שיכולה לתמוך בטענת בעל דין, מקימה חזקה שבעובדה כי היה באותה ראיה לפעול לחובת אותו בעל דין (ע"א 2275/90 לימה נגד רוזנברג, פ"ד מז(2) 605, ע"א 641/87 קלוגר נגד החברה הישראלית לטרקטורים ואח', פ"ד מד(1) 239 וע"א 565/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נגד מתתיהו, פ"ד מה (4) 651, 658).
...
אני דוחה, אפוא, את טענותיהם כלפי המשטרה במישור זה. סיכומו של דבר, במועד תפיסת המחפר ובכל התקופה עד לשחרורו לידי נציגי התובעת, כנגד הפקדת ערובה, היו בידי המשטרה ראיות המבססות (לכל הפחות) חשד סביר לכך שהתובעת, באמצעות מפעיל המחפר, בצעה עבירות של כרייה שלא כדין לפי סעיף 111ב לפקודת המכרות ועקירת אילן, לפי סעיף 5(ב) לפקודת היערות.
דרישת התובעים לשחרור המחפר ללא תנאי היא שגרמה בסופו של דבר להתארכות משך הזמן בו החזיקה המשטרה במחפר, עד לדיון שהתקיים ביום 11.11.2014.
לאור האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2013 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

השתלשלות העניינים וטענות הצדדים הרלוואנטיות בתמצית טענות התובעת התובעת, חברה העוסקת בעבודות עפר, שכרה את שירותיה של הנתבעת לשמור על אתר באיזור חולון בו החזיקה כלי רכב וציוד.
התובעת אף לא מסרה לנתבעת את רשימת המצאי של הציוד במקום למעט טרקטורים.
בכתב התביעה טענה התובעת כי נגנב מיכל להובלת אשפה בנפח 40 מ"ק מפח 52ST בצבע כתום עם כיתוב "בני וצביקה בע"מ". באישור על הגשת התלונה אשר צורף כנספח 3 לכתב התביעה נכתב כדלקמן: "מכולה לפינוי פסולת 36 קוב בצבע כתום עם הכיתוב בני וצביקה בע"מ". בתלונה גם לא צוין סוג הפח אשר אותו מצאה התובעת לציין בכתב התביעה.
בתקציר תיק המישטרה שהוגש במסגרת תעודת עובד הציבור וצורף על ידי התובעת לתיק בית המשפט בהסכמת הנתבעת נכתב כדלקמן: "התלונן לולאי שלמה מנהל לוגיסטיקה של חברת בני את צביקה, שעוסקת בהריסות מבנים ואחזקה, שאתמול בשעה 17:00 סגרו את האתר שנימצא בחולון מאחורי משרד הרשוי והושארה במקום מכולת פינוי פסולת של 36 קוב. היום בשעה 10:00, הבחינו שהמכולה נגנבה" (ההדגשות שלי).
מיסמך זה מעיד כאלף עדים נגד גרסת התובעת, שכן ממנו עולה שחסרון המיכל התגלה בשעה 9:30 לערך ולא בשעה 6:20 בבוקר.
...
מכל מקום אף שאי העדת השומר פועלת לחובת התובעת, לא מצאתי כי יש בכך כדי לשנות את מסקנתי שדין התביעה להידחות.
סוף דבר התביעה נדחית.
התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 10,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

התובעת אף העמידה לרשות הנתבע מודד מטעמה וכן ביצעה גידור של האתר לצורך קבלת היתר בניה, חפירת המרתף ופינוי עודפי פסולת.
בהתאם לעדותו של גידי כהן, קבלן עבודות עפר בחברת י.ה.ל.י. גידי עבודות עפר, אשר ביצע את החפירה ופינוי עודפי עפר בביתו של הנתבע, החול שנחפר באתר ביתו של הנתבע היה חומר מילוי שהינו בעל ערך במידה ויש לו ביקוש.
לטענתו הנתבע " הגיש נגדי תביעה בסך 19 מיליון ₪ במקום לשלם לי, מטעם חברה קדישא כנגדי שהוא מפקח שם" (עמ' 44, שורה 17).
התובעת טענה בכתב התביעה כי הוגשה תלונה במישטרה כנגד הנתבע לאחר שחזר ארצה וגילה שהנתבע היתחזה לו. עם זאת בעדותו טען טבקול כי אינו זוכר בגין מה הוגשה התלונה ויתכן שהוגשה בגין גניבת חול.
טבקול: "אני איתך סיימתי. אתה פוגע בי" עיון בהמשך התכתובת בין הצדדים מגלה כי הרקע לסכסוך קשור למעשה לפרויקט בבית העלמין ולחשבונות שהגיש טבקול לאישורו של הנתבע: טבקול: "מה קורה עם חשבון F?" הנתבע: "תכין אותו מסודר לא בווטספ..." טבקול: "אין לי עניין יותר להגיש עוד חשבונות. תאשר מה שנראה לך לנכון עד סוף היום כי אין מחר." הנתבע: "אתה מאיים?" טבקול: אם תמשיך לפגוע לי בבריאות ובפרנסה אני בהחלט שומר על זכויותיי.
בנגוד לטענותיו לפיהן הנתבע ביקש להיתנכל לו בפרויקט החברה קדישא, במכתב מיום 13.09.18 ששלח עו"ד ארז חבר, המנהל המיוחד לעמותת חברה קדישא בראשל"צ לעו"ד שחר הררי בעיניין התובעת (מוצג ו' למוצגי הנתבע) עולות טענות להפרות יסודיות שביצעה התובעת במהלך תקופת ההיתקשרות עם העמותה וכן נטען כי התובעת ניסתה, מספר רב של פעמים, להוציא כספים מן העמותה באמצעות העלאת דרישות הזויות שאין בהן דבר.
בתצהירו אישר הנתבע כי טבקול סייע לו עם ציודו הפרטי בכך שפעם אחת, העמיד לרשותו "מיני מחפרון" עליו עבד בעצמו ופעם נוספת הביא טרקטור JCB עם מפעיל.
...
בעוד התובעת טוענת כי שימשה כקבלן ראשי, טוען הנתבע לסיכום מצומצם יותר במסגרתו רכשה עבורו התובעת חומרים לבניית ביתו.
לאור מסקנה זו, אין כל בסיס לקבלת אותו סעד מכוח עשיית עושר או שכר ראוי, טענה שלא נטענה כלל בכתב התביעה.
סוף דבר התובעת הגישה תביעה מנופחת, המונעת משיקולים זרים, בטענה כי שימשה קבלן ראשי בבניית ביתו של הנתבע.
על כן, התביעה נדחית.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2005 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ב.העובדות הצריכות לענין כעולה מפסק דינו של בית משפט קמא הינן אלה: המשיבה מנהלת את אתר איסוף הפסולת אבליים (להלן: "האתר"), וברשותה היה טרקטור ששוויו במועד הגשת כתב התביעה היה 143,000 דולר.
עסקיה של המערערת מס' 5 נוהלו, כך נטען, במירמה ובחוסר תום לב. לטענת ב"כ המערערים היה על בית משפט קמא לחייב את המערערים בתשלום סכום הפיצוי כשהוא צמוד למדד ונושא ריבית כחוק ממועד ביצוע הגניבה של הטרקטור ועד התשלום בפועל, ושגה בית משפט קמא כשחייב את המערערים בתשלום ריבית והצמדה רק מיום המצאת אישור אי הגשת התביעה מחברת הביטוח הואיל והטרקטור כלל לא היה מבוטח כנגד גניבה.
אין כל גירסה שהיא המתקבלת על הדעת שיכולה לשמש לו הגנה” בחקירתו הנגדית בבית המשפט טען המערער מס' 3 כי חתנו של מנהל המשיבה (מר סאאב) הורה לו לעמוד ליד שער הכניסה, ולא במקום הרגיל, כשממקום מושבו בשער הכניסה אין לשומר קשר עין עם הטרקטור, ואולם, כשמסר ביום האירוע את הודעתו במישטרה ת/7, העיד המערער מס' 3: ”היום בהיותי בשמירת לילה ובהיותי באתר בשער הדרומי של האתר.
...
סבורים אנו שבסוגיה זו הדין עם המשיבה.
נראה לנו איפוא שראוי לקבל חלקית את ערעור המשיבה ולהורות שהסכום של 458,875 ₪ ישא הפרשי הצמדה למדד בלבד (בלי ריבית) מיום 12.11.97 עד לתשלום בפועל, והחל ממועד אישור אי הגשת התביעה (12.8.2004) תתוסף גם ריבית כדין, עד לתשלום בפועל.
כ"ה.לסיכום הדברים: בשים לב לכל המפורט לעיל מסקנתנו היא שיש לדחות הן את ערעורם של המערערים ב-ע"א 2763/04 והן את ערעורה של המשיבה ב-ע"א 3109/04, פרט לשינוי ההוראה באשר למועד תחילת חיוב המערערים בהפרשי הצמדה למדד לפי המפורט לעיל בפסקה כ"ד של פסק הדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2004 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

בלילה שבין ה-20/3/97-21/3/97 נגנב טרקטור מאתר לאיסוף פסולת אבליים המנוהל ע"י התובעת.
על האתר שמרה הנתבעת מס' 5, שהיא חברת שמירה, בעלי המניות שבה ומנהליה הם הנתבעים 1-4.
הנתבעת שמרה לעצמה זכות להגיש הודעת צד ג' כנגד חברת הביטוח מטעמה.
בהודעה זו, גם היו שאלות ותשובות מהן נלמד, כי אמיר אמר שאותו לילה היה קר אך לא היה גשם, ולא רוחות וכי עליו לשמור על הציוד באתר מפני גניבות, וכי לא שמע רעש מוזר באותו לילה, והכחיש כל מעורבות בגניבת הטרקטור.
ניתן לומר במידת הסבירות הנדרשת בתביעה אזרחית, כי אילמלא היתנהגותו של אמיר ואילו היה ממלא אחר תפקידו, דהיינו לשבת ליד הכלים ולשמור עליהם כך שגנבים יראו שיש שומר, הטרקטור לא היה נגנב.
...
אינני מקבלת את הטענה, כי החברה הוקמה במטרת מירמה, וכי העובדה שהונה העצמי היה 500 ₪, היא בלבד מעידה על כוונה זו. אין בפני הוכחה לכך.
מכאן ועד לקביעת מסקנה, כי כך יש לקבוע, שהתובעת עצמה אשמה בגניבת הטרקטור, המרחק רב. האם קיים אשם תורם הרובץ לפתח התובעת? לא מצאתי כזה.
הנני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעים 1, 3 ו-5 ביחד ולחוד לשלם לתובעת סך 458,875 ₪ שווי הטרקטור ו-32,000 ₪ הוצאות עבור החקירה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו