גניבה ממעביד עבודות שרות

בנוסף היתייחס לנזק שניגרם לחברה, הן בגין שווי הרכוש שנגנב – סחורה בשווי 30,000 ₪, והן בשל פגיעה ברווחיה של החברה, כעולה מהצהרת נפגע עבירה שהוגשה על ידי המעסיק.

נטען כי בית המשפט טעה בקביעת מיתחם העונש ההולם; כי המיתחם שנקבע אינו תואם מיתחמי ענישה בתיקים דומים; וכי מיתחם העונש ההולם שנקבע הוא "מחמיר ביותר". לטענת ב"כ המערער, בהתאם לפסיקה הנוהגת, מיתחם העונש ההולם נע בין מאסר לריצוי בעבודות שירות לתקופה קצרה, לבין מאסר בפועל, ובמקרים בהם הוחזרה הגניבה, מתחיל המיתחם במאסר על תנאי בלבד, ולעיתים בעונש של שירות לתועלת הציבור.

...

לטעמנו אין בכך כדי להצדיק הבחנה בין השניים.

שנית, מערער 2 הודה בגניבות נוספות אותן ביצע לבדו, כך שבסופו של דבר, ישנו איזון בין שני המערערים.

לסיכום, לא מצאנו, כי לפנינו מקרה חריג שבו נפלה טעות מהותית בגזר-הדין, או שהעונש שנגזר סוטה באופן קיצוני מרמת הענישה הראויה, באופן המצדיק את התערבות ערכאת הערעור במשך המאסר שנגזר על המערערים.

יובהר, למרות העובדה שהנאשם הוא בעל עבר פלילי ואף ריצה בעבר עונשי מאסר בפועל, לא התרשמתי שסכום הגניבה בסך 1,300 ₪ ועוד שתי חפיסות סיגריות מצדיק השתת מאסר בפועל שירוצה בדרך של עבודות שירות כפי שטענה המאשימה.

הפער הקטן והמצומצם בין סכום הגניבה בפועל לבין המינימום שנקבע על ידי המחוקק כדי שתתקיים העבירה של גניבה ממעביד, מטים את הכף לעבר המסקנה שיש להסתפק במאסר על תנאי, וזאת על אף העבודה שיש לנאשם עבר פלילי קודם.

...

כיוון שכך, אינני מקבל את טענת המאשימה שמתחם העונש ההולם מתחיל ממספר חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בעבודות שירות, ולכן הנני קובע שהמתחם מתחיל ממאסר על תנאי.

על כן הנני קובע שמתחם העונש ההולם לאירוע העברייני שבו הורשע הנאשם, כאשר סכום הגניבה הוא 1,300 ₪ ועוד שתי חפיסות סיגריות, נע בין מאסר על תנאי ועד 10 חודשי מאסר בפועל, בצירוף קנס ופיצוי למעסיק.

הפער הקטן והמצומצם בין סכום הגניבה בפועל לבין המינימום שנקבע על ידי המחוקק כדי שתתקיים העבירה של גניבה ממעביד, מטים את הכף לעבר המסקנה שיש להסתפק במאסר על תנאי, וזאת על אף העבודה שיש לנאשם עבר פלילי קודם.

כן נטען, כי הפסקת עבודתו של המבקש בגן הבוטני נבעה מחשד לא מבוסס של המעסיק לפיו המבקש גונב ממקום העבודה – וכי למדינה אין דרך לכפות על מעסיקים להעסיק עובד שירות כזה או אחר.

...

כפי שנקבע לא אחת, ריצוי עונש מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות הינו משום פריווילגיה לה זוכה המורשע בדין, בעיקר מטעמי שיקום, כאשר תנאי לכך הוא כי זה יעמוד בחובות המוטלות עליו במסגרת עבודות השירות.

בנסיבות אלה, בדין קבע בית המשפט המחוזי כי אין להתערב בהחלטה המינהלית בדבר הפסקת עבודות השירות של המבקש, ואיני מוצאת כל עילה להתערב בקביעה זו. בהתייחס לטענתו של המבקש בקשר להשמתו במקום עבודה חדש, אוסיף ואציין כי כפי שאין למורשע בדין זכות קנויה לרצות את עונש המאסר שהוטל עליו בדרך של עבודות שירות, כך, על אחת כמה וכמה, אין מוקנית לו זכות לבצע את עבודות השירות בתנאים ובשעות לפי בחירתו, משל היו עבודות השירות 'תכנית כבקשתך'.

הבקשה נדחית אפוא.

במילים אחרות, לולא חשיפת מעשיו, יש יסוד סביר להניח כי מעשיו היו נמשכים תוך ניצול לרעה של תפקידו והאמון שניתן בו. במצב דברים זה, קשה לתאר את עוצמת הפוטנציאל של הפגיעה הכלכלית במעביד, ואף הפגיעה הממשית בו. אכן, לא הוצגו נתונים אודות מידת הפגיעה במעביד הספציפי (יכולת כלכלית, תיפקוד וכו') לנוכח הסך שנגנב.

עם זאת, תוך מתן דגש לעובדה לפיה מאז האירועים הוא מתקשה להיתפרנס, התגרש ובעיקר לנוכח המצב הבריאותי המורכב של בנו, כל זאת לצד העובדה לפיה מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי, מוצא לאמץ את המלצת שירות המבחן בדבר השתת ענישה שניתן לרצות בעבודות שירות, כאשר עונשו של הנאשם יושת בתוך השליש התחתון של המיתחם.

...

בתום הדיון, תוך שהובהר להם, כי אין בכך כדי ליצור כל ציפייה ביחס לעונש שיושת בסופו של דבר, הוריתי על הגשת חוות דעת של הממונה על עבודות השירות בשירות בתי הסוהר.

אין בידי לקבל זאת.

מדיניות הענישה הנוהגת מצאתי את הפסיקה שלהלן כרלבנטית לקביעת מיתחם העונש ההולם: רע"פ 5540/15 גלוריה גאווי נ' מדינת ישראל  בית המשפט הרשיע את הנאשמת, במסגרת הסדר טיעון, בבצוע עבירות של גניבה בידי עובד, זיוף מיסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר בנסיבות מחמירות, כאשר עבדה הנאשמת בתור עובדת משק בית וגנבה ממעסיקיה שיקים וקנתה באמצעותם מצרכים ושירותים בסך כולל של כ-100,000 ₪.

מובהר בזה כי הפרת הוראות הממונה ואי עמידה בכללים הנוגעים לריצוי עבודות השרות עלולים להביא להפקעת העבודות ולהמרת העונש בעונש מאסר של ממש; 8 חודשי מאסר, שלא ירוצו אלא אם תעבור הנאשמת עבירה בה הורשעה או עבירה שיש בה יסוד של מירמה מסוג פשע או עבירות רכוש מסוג פשע וזאת בתוך שלוש שנים מהיום; 4 חודשי מאסר, שלא ירוצו אלא אם תעבור הנאשמת עבירת גניבה או עבירה שיש בה יסוד של מירמה מסוג עוון או עבירת רכוש מסוג עוון וזאת בתוך שלוש שנים מהיום; קנס בסך 4,000 ₪ או 40 ימי מאסר תמורתו.

...

מתחם הענישה על כן, לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות והשיקולים הרלוונטיים לעניין, אני סבור שמתחם העונש ההולם את המעשה נע בין 9 חודשי מאסר שיכול וירוצה בדרך של עבודות שירות ועד ל-36 חודשי מאסר בפועל.

אולם, במקרה זה, איזון הנסיבות מכאן ומכאן, מוביל למסקנה שיש להשית על הנאשמת עונש מאסר בתחתית המתחם ובאופן שעונש המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות.

למסקנה זו הגעתי בעיקר לנוכח חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות, והעדרם של גורמי סיכון להישנות עבירות דומות.