גניבה בידי מורשה וזיוף מסמך בכוונה לקבל דבר

ע"פ (מח' חי') 74455-12-19 מחאג'נה נ' מדינת ישראל – הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירות גניבה בידי מורשה, זיוף בכוונה לקבל דבר ושימוש במסמך מזויף.

...

בקשת רשות ערעור לבית המשפט נדחתה ונקבע: "כשם שקבעו בתי המשפט הקודמים אף אני סבור כי אין לאמץ, בנסיבות המקרה דנן, את המלצת שירות המבחן, וכי היה ראוי להשית על המבקש עונש מאסר מרתיע, ההולם את חומר מעשיו". ת"פ 30745-09-12 פרקליטות מחוז דרום שלוחת לכיש נ' זגורי שם נקבע, כי העונש בגין גניבה ממעביד ומרמה בהיקף של כ-150,000 ₪, מצדיק מאסר שלא יפחת מ-12 חודשים, אך לאור השיהוי הרב ועינוי הדין שבא בעקבותיו, והוקל עונשה של הנאשמת והועמד על שישה חודשי מאסר בעבודות שירות.

בשים לב למכלול השיקולים מתחיבת המסקנה, כי מתחם הענישה לו טענה ההגנה אינו תואם כלל את עוצמת הפגיעה בערכים המוגנים במקרה זה ואת נסיבות ביצוע העבירות ואין הוא הולם כלל את חומרת המעשים.

סוף דבר לאחר ששקלתי את רכיבי הענישה, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

רקע כללי: הנאשמת הורשעה, על יסוד הודאתה בעובדות כתב האישום, בבצוע עבירה של זיוף מיסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, לפי הוראות סעיף 418 אמצע לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין), ובעבירה של גניבה בידי מורשה (גניבת נכס שהופקד), לפי הוראות סעיף 393(2) לחוק העונשין.

...

לאחר ההרשעה עתרה הסניגורית – נוכח נסיבותיה האישיות, הבריאותיות והכלכליות של הנאשמת – לקבלת תסקיר שירות המבחן, ובית המשפט נעתר לבקשה זו (כאמור בהחלטה בעמ' 5 לפרוטוקול).

בנסיבות אלה ביקש שירות המבחן דחייה לצורך העמקת ההיכרות עם הנאשמת ובחינת צרכיה, ובית המשפט נעתר לבקשה.

בהתחשב במכלול הנסיבות אני קובע אפוא את מתחם העונש ההולם, במקרה זה, בין ענישה צופה פני עתיד בצירוף ענישה נלווית, לרבות ענישה כלכלית, לבין 12 חודשי מאסר בפועל.

אשר על כן – ובהתחשב בשיקולים לכף חומרה ולכף קולה, אשר פורטו לעיל – אני גוזר על הנאשמת את העונשים הבאים: (א) מאסר על תנאי למשך 6 חודשים, אותו לא תישא הנאשמת אלא אם כן תעבור, תוך שלוש שנים מהיום, עבירה של גניבה מכל סוג שהוא.

בע"פ 1784/08 ישראל פרי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו) עמד בית המשפט העליון על חומרתן של עבירות אלה: "כאמור, 'העבירה של גניבה בידי מורשה אינה עבירה העומדת בפני עצמה, אלא עבירה המהוה מקרה פרטני של עבירת הגניבה, שבנסיבותיו המיוחדות בחר המחוקק להחמיר עם מבצע העבירה, בשל הפגיעה באמון אשר הצטרפה למעשה הגניבה' (ע"פ 2597/04 רויטמן, [פורסם בנבו] בסעיף 47). מכך אנו למדים, שעבירת הגניבה בידי מורשה היא למעשה גניבה 'בנסיבות מחמירות', 'והנסיבות המחמירות נעוצות בעקרו של דבר בכך שהדבר נושא הגניבה נימסר לחזקת ה-'גנב' על רקע של יחסי אמון בינו לבין הבעלים' (קדמי, בעמ' 707)". נוכח כל המקובץ לעיל, אני סבור שמידת הפגיעה בערך המוגן הנה ברף הבינוני גבוה.

מדיניות הענישה הנוהגת מצאתי את הפסיקה שלהלן כרלבנטית לקביעת מיתחם העונש ההולם: רע"פ 5540/15 גלוריה גאווי נ' מדינת ישראל  בית המשפט הרשיע את הנאשמת, במסגרת הסדר טיעון, בבצוע עבירות של גניבה בידי עובד, זיוף מיסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר בנסיבות מחמירות, כאשר עבדה הנאשמת בתור עובדת משק בית וגנבה ממעסיקיה שיקים וקנתה באמצעותם מצרכים ושירותים בסך כולל של כ-100,000 ₪.

...

מתחם הענישה על כן, לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות והשיקולים הרלוונטיים לעניין, אני סבור שמתחם העונש ההולם את המעשה נע בין 9 חודשי מאסר שיכול וירוצה בדרך של עבודות שירות ועד ל-36 חודשי מאסר בפועל.

אולם, במקרה זה, איזון הנסיבות מכאן ומכאן, מוביל למסקנה שיש להשית על הנאשמת עונש מאסר בתחתית המתחם ובאופן שעונש המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות.

למסקנה זו הגעתי בעיקר לנוכח חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות, והעדרם של גורמי סיכון להישנות עבירות דומות.

רקע הנאשם הורשע על יסוד הודאתו, לאחר תום שמיעת פרשת התביעה, בעובדות כתב אישום מתוקן בת"פ 6741-10-19 (להלן: "התיק העקרי"), בגין העבירות הבאות: זיוף בכוונה לקבל דבר, לפי סעיף 418 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"); שימוש במסמך מזויף, לפי סעיף 420 לחוק העונשין; קבלת דבר במירמה, לפי סעיף 415 רישה לחוק העונשין.

ת"פ 6220-10-21 (להלן: "התיק השלישי"), בו הורשע בגין העבירות הבאות: קבלת דבר במירמה, לפי סעיף 415 רישה לחוק העונשין; גניבה בידי מורשה, לפי סעיף 393(1) לחוק העונשין; עבירת שימוש במירמה, עורמה ותחבולה לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה.

...

אני מורה על הפעלת מאסר מותנה שהוטל על הנאשם במסגרת ת"פ 20071-06-15, שמשכו 6 חודשים.

אני מורה על הפעלת מאסר מותנה שהוטל על הנאשם במסגרת ת"פ 15108-09-13, שמשכו 5 חודשים.

אני מורה על הפעלת מאסר מותנה שהוטל על הנאשם במסגרת פ"ל 7952-11-17, שמשכו 10 חודשים.

העבירות בהן הורשעה הן: זיוף מיסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבלת  דבר במירמה בנסיבות מחמירות, שתי עבירות של שבועת שקר, שלוש עבירות של גניבה בידי מורשה.

...

נוכח כל האמור לעיל, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 12 חודשי מאסר ועד 38 חודשי מאסר בפועל.

מכל האמור אני קובעת כי מיקומו של הנאשם מצוי במתחם הענישה שנקבע בשליש האמצעי שלו.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 21 חודשי מאסר בפועל.