מה היה לו, אפוא, לנתבע, שטען כי החוקרת ומר לוין כפו עליו להודות בגניבה, לשוב ולהודות באותן עובדות במצב של ערנות מלאה וחושים מחודדים בשבתו במשרדה של עו"ד מזרחי מספר ימים מאוחר יותר, אלא אם כן ידע שנתפס "על חם" והבין כי מוטב לו להודות?
שלישית, אף לא התרשמנו מטענתו של הנתבע, כי לא היה מורגל במפגשים מסוג זה שנערך במשרדה של עו"ד מזרחי, ולא הבין את משמעות הנעשה, כמו גם כי לא ידע מהו טיבו של המפגש (ר' סעיפים 84-72 לתצהירו).
השופט טירקל עמד מכבר על כך שהמצוקה, החולשה השכלית או הגופנית וחוסר הנסיון חייבים "להיות כבדי משקל, ועל בית המשפט להשתכנע, שפעלו את פעולתם על העשוק והסיטו את שיקול דעתו סטיה של ממש מנתיבו הנכון".
לא עלה בידי הנתבע לשכנע אותנו כי במעמד חתימת ההסכם ואף במעמד חקירתו על ידי החוקרת הפרטית, מצוי היה במצוקה חמורה, בין כלכלית ובין פסיכולוגית, שיש בה כדי להצביע על פגם בגמירות הדעת שלו.
גובה המעילה
מר ארז לוין, מנכ"ל התובעת סיפר בחקירתו על האופן בו פועלת ה"אלונית", חנות הנוחות ותחנת הדלק, וכי למעשה תשלום במזומן מתקבל באחת משתי דרכים: תשלום על מוצרים שנרכשים בחנות הנוחות "אלונית", תשלום במזומן לתדלוק, לאחריו פותח/ת הקופאי/ת ב"אלונית" משאבה ספציפית בתחנה לצורך תידלוק בגובה הסכום ששולם (ר' פרוטוקול עמ' 23 שורות 33-31 ובעמ' 24 שורות 12-1).
גם הסברה של גב' דוד, אשר אמונה על הנהלת החשבונות של התובעת עשרות שנים, בדבר הפרש בגובה 2,000 ש"ח בין סכום החוב המוערך בהתאם לבדיקה הראשונית שערכה ועמד על 240,000 ש"ח לבין סכום החוב הסופי שעמד על 238,300 ש"ח (ר' סעיפים 8 ו-11 לתצהירה) נובע מבדיקה נוספת שנעשתה למחרת גילוי המעילה ונתונים מדויקים יותר שעמדו בפניה (ר' פרוטוקול עמ' 81 שורות 24-15).
ואולם בעוד רו"ח כהן מסבירה, כי קיימת היסתברות שאותן 16 הפקדות במזומן שלא נילקחו בחשבון בחישוביו של רו"ח נוי מקטינים את גובה חובו של הנתבע, הודתה, כי אין היא יכולה לבסס טענתה זו מאחר ודו"חות ההפקדות שנמסרו לעיונה כללו השחרות של כל הסכומים שאינם רלוואנטים לחישוב וזאת בנגוד לרו"ח נוי לו הוצגה התמונה במלואה (ר' פרוטוקול עמ' 94 שורות 22-11).
...
לטעמנו, זהו מן המקרים בהם חומרת המעשים שבצע הנתבע מועצמת לאור תקופת עבודתו של הנתבע, שנמשכה חמש שנים, תפקידו ומעמדו של הנתבע כמו גם הקף המעילה שעמדה על 244,300 ש"ח.
לא מצאנו כי הנסיבות בהן בוצעה המעילה – בין אם הנתבע מעל בכספים על מנת להחזיר חובות הימורים שהימר בעצמו או כדי לכסות חובות של אחיו- יכולות לשמש כשיקול להקל עם הנתבע.
לאור האמור לעיל מצאנו כי עניננו הוא מן המקרים בהם נכון היה לשלול מהנתבע את מלוא פיצויי הפיטורים וההודעה המוקדמת.
הנתבע ישלם לתובעת סכום זה בו חויב בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לידיו.
