מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

גן ילדים המתנהל בדירת מגורים מכוח היתר לשימוש חורג

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כללי הנתבעת 1 מפעילה גן ילדים ו/או פעוטון בדירה בבעלות הנתבעת 2 וזאת בלא היתר שימוש חורג הנידרש על פי דין ולטענת התובעים מבלי שנתקבלה הסכמת בעלי הבתים הגובלים בעסק ותוך גרימת מיטרדי רעש, תחבורה וניקיון.
היתר לשימוש חורג מגן אף על הנכסים הגובלים והשכנים לגן הילדים (1) תכנית בנין עיר והיתרים המוצאים מכוחה נועדו, בין היתר על מנת לשמור על האינטרסים של נכסים גובלים ובודאי של בעלי נכסים אחרים בבית משותף אחד.
לענין זה יודגש כי מלכתחילה היתר לשימוש חורג ניתן לזמן קצוב, כך שאפילו "הסתמכו" הנתבעות על שתיקת התובעים הרי ממילא לא יכולות היו לצפות שיתנהל במקום גן ילדים ללא הגבלה בזמן.
הטענה לפיה מותר להפעיל בדירה עסק של בעל מיקצוע חופשי הנתבעות טענו בכתב ההגנה כי התובעים הגישו תביעתם תוך הסתרת "הסכם השתוף" שנערך בין הבעלים המשותפים בנכס ובו נקבע בסעיף 2(ג) כי:" "הקוטג'ים ישמשו למגורים או למקצוע חופשי". במלוא הכבוד גן ילדים אינו מיקצוע חופשי ואינו כמשרדי בעלי מקצועות חופשיים כגון עורכי דין, רופאים, או רואי חשבון.
...
בהתחשב בכל האמור לעיל אני קובע כי הצו ייכנס לתוקפו ביום 16.8.2019.
סוף דבר לאור האמור לעיל ניתן צו מניעה האוסר על הנתבעות להפעיל ו/או להמשיך להפעיל גן ילדים ו/או צהרון ו/או קייטנה ו/או פעוטון ו/או לעשות כל שימוש עסקי/מוסדי אחר לילדים בבית פרטי ברחוב אלונים 9 בעיר רמת גן וזאת ללא היתר לשימוש חורג ואישור רשויות התכנון והבניה.
בנוסף אני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 12,000 ₪.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בעיניין שטרן חוייב המערער לשלם, בגין שבע שנים של שימוש ברכוש המשותף, (מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט) סך של 6,000 ₪ וכן פיצוי בגין נזק לא ממוני (מיטרד ועגמת נפש) בסך של 5,000 ₪ בלבד, בעוד שהוא חוייב לשלם למשיבים סך כולל של כ-72,000 ש"ח בגין שנתיים וחצי של שימוש בחצר הרכוש המשותף (בסכום זה כלל המערער, משום מה, גם שכ"ט ואגרה).
במסגרת עקרי הטיעון, הוסיף המערער טיעונים שלא נטענו בהודעת העירעור; כך למשל טען, כי הוא השכיר את הנכס לבעלת הגן, שהתחייבה להשיג את כל האישורים, וכי לא חלה עליו כל אחריות מעבר לכך; כן טען, לטעות נוספת שעשה לדידו המומחה מטעם בית המשפט בחוות דעתו תוך שהכפיל 55 מ"ר מהדירה במקדם 0.6, בטענה כי מדובר בגובה נמוך שאינו ראוי למגורים, בעוד שלטענת המערער, גובה של 2.10 מ' אינו נמוך ומתאים לשימוש ילדים בגיל הרך; כן טען, כי היתנהלות המשיבים עולה כדי חוסר תום לב, באשר הם רכשו את הנכס ביודעין שבדירה מיתנהל גן ילדים, והביאו זאת במסגרת שיקוליהם, בטרם עברו לגור בדירה וכי המשיבים לא הוכיחו שהם ניכנסו לדירתם לפני חודש יוני 2013, אך, חרף זאת, פסק להם בית משפט קמא פיצוי כבר מיום 14.01.2013.
להלן נימוקיי: המערער השכיר את הנכס, בנגוד לחוק, שכן לא היה בידיו היתר לשימוש חורג, או לשינוי הייעוד ממגורים לגן ילדים ואף היה צורך בלגליזציה לבניה שנעשתה בנכס - סגירת קומת העמודים.
...
בית משפט קמא היה ער לכל האמור לעיל וסבר כי יש להעדיף את חוות דעת השמאי מטעם בית המשפט.
סופו של דבר, הערעור נדחה, על כל חלקיו.
המערער ישלם למשיבים שכ"ט עו"ד בגין הערעור, בסך כולל של 5,000 ₪ בלבד.

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2021 בעניינים מקומיים חיפה נפסק כדקלמן:

בעמ' 16 לפרוטוקול, משיבה גב' רפפורט לשאלת ב''כ הנאשמים, לאחר שנשאלה אם היא קובעת כי הנכס דנן הוא למגורים, את הדברים האלה: " לא אמרתי, אמרתי שלהבנתי הדירה בהיתר למגורים, אין לי ידע על היתרים....אינני ממחלקת רשוי על הבניה, אינני יכולה להעיד על ההיתרים שניתנו בפועל כשאתה מציג לי בקשה לשינויים מ- 37 עם שינויים לקומת הגג, כשהשינוי זה למגורים...." בהמשך נישאלה גב' רפפורט לגבי העובדה שבתכנית האב נקבע כי ניתן להקים מוסך, כי בנכס דנן היה מוסך ומכבסה, וכן הוצג בפניה מיסמך, מוצג נ/3, מכתב של מהנדס העיר דאז, משנת 1974, שלפיו אושר במבנה מוסך ומכבסה, ומבקשים להסב אותו לחנות, ותשובתה של גב' רפפורט הייתה, כי יש בכך כדי לחזק את הטיעון שלה, מאחר ואכן ניתן לעשות את אותם שימושים לפי התכנית המקורית, כי יתכן ולפי המפורטת זה לא היה אפשרי, ואם יש צורך בפירסום, אז ככל הנראה מדובר בשימוש חורג, וכשנשאלה כיצד זה מחזק את הטיעון שלה, היא משיבה כי אותו שימוש תואם את התכנית המתארית ושככל הנראה הגישו בקשה לשימוש חורג, וכשמקריאים לה את תוכן אותו מכתב, מוצג נ/3, שם מצויין כי מלכתחילה אושרו מכבסה וגראז', על אף שהיא ציינה כי על פי תכנית האב, עסקינן באיזור מגורים א', היא משיבה (עמ' 17 לפרוטוקול) : " אני קוראת וזה בדיוק מה שאני אומרת. כתוב שהמבנה הנידון הוגש והוקם בזמנו. אני לא הייתי צריכה להכנס לזה כי איני מתעסקת בהיתר מהעבר בבניין זה". גב' רפפורט השיבה, שוב וציינה, בעמ' 17 לפרוטוקול, כי גני ילדים מכוח תכנית האב והתכנית, הם מותרים, אך יש להגיש בקשה להיתר לאותו שימוש.
בחקירתו הנגדית, הנאשם אישר , כי במענה להתראה שנשלחה אליו לגבי השמוש החורג, הוא ציין כי יטפל בענין, וכשנשאל מה הוא עשה לצורך כך, הוא השיב כי הוא שכר שירותיו של אדריכל, בדק את העניין עם הבעלים, וכן בדק עם גנים נוספים בחיפה, והתברר כי גנים לא מעטים מתנהלים בדירות מגורים ללא הפרעה משך שנים, והמאשימה לא עשתה דבר.
...
אציין, בסוף דבריי, כי נראה, כי המאשימה הייתה מודעת לבעייתיות בהגשת כתב האישום ומכאן, שלאחר תקופה די ארוכה מאז הגשת כתב האישום, היא תיקנה את כתב האישום, ע''י הוספת הטיעון כי עסקינן בשימוש בסטייה מתכנית, בציפייה שיהיה בכך כדי לשפר את עמדתה, אך לאור הדברים שציינתי לעיל, לא היה בכך כדי לסייע לה. לאור כל האמור, אני מזכה את הנאשמים מהעבירה המיוחסת להם בכתב האישום.

בהליך ערעור פלילי אחר (עפ"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בית משפט קמא קבע כי מכוח תכנית האב והתכנית המפורטת , ניתן לנהל במקום גן ילדים, אם כי, יש צורך בקבלת היתר לשימוש זה וכי היתר לניהול גן ילדים לא הוצג (סעיף 78 להכרעת הדין).
בנוסף, בפועל, אין בבניין "... ולו דירת מגורים אחת לרפואה, וכל הבניין, משך שנים על גבי שנים, משמש לעסקים, ובכללם גן הילדים עסקינן". בית משפט קמא קבע כי הנטל להוכיח את יסודות העבירה, מוטל על המאשימה, וכי לא עלה בידיה לבסס יסודות אלו, ברמת ההוכחה הדרושה במשפט פלילי.
מעבר לאמור - התקבלה טענת הגנה מן הצדק שהעלו המשיבים, תוך שנקבע, כי "גם אם היה מוכח כי אכן עסקינן בשימוש בסטייה מהיתר או מתכנית, הרי שדין טענת ההגנה של הגנה מן הצדק להיתקבל, וזאת הן לאור העובדה שלפי דברי עדי ההגנה, בכל הבניין מיתנהלת פעילות עסקית, ולא למגורים, אך כתב האישום הוגש אך ורק נגד הנכס בו מיתנהל גן הילדים, ולא נגד כלל השימושים בכל הנכס". תמצית נימוקי העירעור המשיבים הודו בשימוש, אלא שלטענתם אין הוא שימוש אסור.
תמצית טיעוני משיבים 2-1 ב"כ משיבים 2-1 טען, בנוסף, כי גני ילדים נמצאים בתוך שכונות מגורים ולכן לגביהם אין צורך בהגשת בקשה לשימוש חורג.
...
דיון והכרעה לאחר ששקלתי בדבר החלטתי כי, בנסיבות העניין, בהן בנכס מתנהלים בנכס, מזה שנים, עסקים שונים ובפועל הוא אינו משמש למגורים, אך כתב אישום הוגש רק נגד המשיבים, נכון נהג בית משפט קמא כאשר קיבל את טענת המשיבים להגנה מן הצדק{על פי סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982}אך התוצאה של קבלת הטענה צריכה הייתה להיות ביטול כתב האישום ולא זיכוי המשיבים מהעבירות המיוחסות להם [ראו סעיף 150 לחוק סדר הדין הפלילי].
המסקנה היחידה המתבקשת מכך היא, שלא הותר שימוש חורג בנכס ולכן השימוש בו הוא שימוש בסטייה מתכנית.
סופו של דבר התוצאה היא שאני מקבלת את הערעור במוסן אחד בלבד; אני קובעת, כי לשם שימוש בנכס כגן ילדים, יש צורך להגיש בקשה לשימוש חורג וכי שימוש בנכס כגן ילדים, ללא היתר שימוש חורג, מהווה שימוש בסטייה מתכנית - מהתכנית המפורטת.
יש לתקן טעות זו וכך אני מורה.

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2023 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

בתו"ב 47648-10-19 מד"י נ' סקין ואח' (04.11.20) הורשעו הנאשמים במסגרת הסדר טיעון בשימוש אסור לגן ילדים בדירת מגורים בשטח של כ-200 מ"ר, ואי קיום צו. העבירות נמשכו כשנתיים, והגן ניסגר עוד בטרם ניתן גזר הדין.
ושוב, בכל מקרה אישור זה אינו מייתר את הצורך בקבלת היתר מכוח חוק התו"ב. המסקנה הברורה מכל האמור היא כי השמוש המבוצע, בין אם לצורך גן ילדים או מעון יום לפעוטות, חורג מן הייעוד למגורים, ולא ניתן לזקוף שום נסיבה של היתנהלותו לטובת הנאשמים.
...
לאחר כל האמור, אני קובעת כי מתחם הענישה בנוגע לעבירת השימוש כולל עונשים של קנס והתחייבות, ואילו בגין העבירות של הפרת הצו יש להטיל גם מאסר על תנאי.
גזירת הדין לאחר כל האמור, אני גוזרת את העונשים הבאים: על הנאשמות 1-2 – שני חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים מהיום, והתנאי הוא שלא יבצעו עבירות שימוש חורג או הפרת צו. על כל אחת מהנאשמות 1-2 – קנס כספי בסך 18,000 ₪, או 90 ימי מאסר תמורתו.
לפנים משורת הדין אני מורה על ביטול החלטת הביניים שבה נפסקו הוצאות על הנאשמים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו