גמלת ילד נטוש עבור קטין ביטוח לאומי חוק הבטחת הכנסה

נוכח כל האמור טענו כי קמה זכות לקיצבת ילדים עבור התובעות מחודש נוב' 2010 וכן לגימלת הבטחת הכנסה מפברואר 2011 עד ספט' 2011.

לטענת הנתבע תיקון 35 לחוק הבטחת הכנסה מיום 1.4.10 הוסיף את סעיף 2(ד) המחריגה את תנאי התושבות מתביעת ילד יתום או נטוש.

דיון הסוגיה נשוא הליך זה בשאלה של זכאות קטין שאחד מהוריו בעל רישיון ישיבת קבע לביטוח בריאות, והאם מותנית זכאותו לרישום במירשם האוכלוסין, נידונה גם בעיניין ח'אלילה לעיל.

התביעה נדחית גם נוכח הוראות החוקים השונים חוק ביטוח לאומי לעניין קצבת ילדים וחוק הבטחת הכנסה לעניין קצבה זו, וגם נוכח הפסיקה ועמדת היועץ המשפטי לממשלה המקובלת על דעתנו וגם בהיעדר תושבות טרם חלוף 24 חודשים שבהם יש לבסס זיקה הנדרשת על פי הפסיקה של ביטוח לאומי ללא קשר לקביעות משרד הפנים.

...

לא מצאנו כי יש לסטות מלשונם המפורשת של חוק הבטחת הכנסה, התוספת הראשונה והתקנות ואין לייחס למחוקק או למחוקק המשנה טעות או השמטה וגם טיעון זה של התובעות דינו להידחות.

סוף דבר, במענה לשאלה האם התובעות תושבות ישראל לעניין חוק הביטוח הלאומי וחוק הבטחת הכנסה קודם למועד רישומן במשרד הפנים ב-2/11? התשובה שלילית.

התביעה נדחית גם נוכח הוראות החוקים השונים חוק ביטוח לאומי לעניין קצבת ילדים וחוק הבטחת הכנסה לעניין קצבה זו, וגם נוכח הפסיקה ועמדת היועץ המשפטי לממשלה המקובלת על דעתנו וגם בהעדר תושבות טרם חלוף 24 חודשים שבהם יש לבסס זיקה הנדרשת על פי הפסיקה של ביטוח לאומי ללא קשר לקביעות משרד הפנים.

לפיכך ממשיכה התובעת וטוענה כי, משאין האחרון עומד בתשלום מזונות ילדיהם הקטינים, מזונות בהן חויב בפסק הדין של בית המשפט לעינייני מישפחה - היה על הנתבע לקבל את תביעתה ולשלם לה את המזונות שנפסקו עבור ילדיהם הקטינים.

האם בן הזוג משלם את חשבונות החשמל, טלפון וכו' בגין הבית בו גרה האישה; מי מקבל את קצבת הילדים; האם לאישה יש חשבון בנק משלה ונפרד מזה של בן הזוג; האם לאישה יש מקורות הכנסה נוספים על אלו שמעניק לה הבן זוג" (דב"ע מט/04-10 פאטמה דיב אבולבן נ' המוסד לביטוח לאומי, (פורסם בנבו, 11.4.1098).

] ביום 22.2.2015, חודשיים לפני הגשת תביעת המזונות (וממילא אם נלך לפי גרסת התובעת בתצהיריה, לאחר שלגירסתה נטש בן זוגה את ביתם המשותף), חתמה התובעת על טופס "מעקב על זכאות לגימלת להבטחת הכנסה בני זוג + ילדים", בו ציינו התובעת ובן הזוג כי לא חל שינוי במצבם המשפחתי ולא בכתובת מגוריהם המשותפת.

...

עם זאת, אין המכתב מניח תשתית עובדתית למסקנה האמורה, המכתב התקבל הרבה לאחר הגשת התביעה; ומכאן שיש לייחס לו משקל ראייתי נמוך.

] סוף דבר התביעה נדחית.

למען הסר ספק, המסקנה לפיה אין לקבל את טענת התובעת להיותה נפרדת, מתבססת על העובדות נכון למועד החלטת פקיד התביעות; וככל שהשתנו הנסיבות, רשאית התובעת להגיש תביעה חדשה.

אלנבארי מרים (להלן: "התובעת") הגישה תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") לתשלום גמלת הבטחת הכנסה.

משדחה הנתבע את תביעת התובעת בנימוק – "על פי סעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א – 1980, ייחשבו כבני זוג 'לרבות איש ואישה הידועים בציבור כבני זוג ומתגוררים יחדיו'.

עוד התבקשה התובעת להבהיר כיצד מתיישבת גירסתה שאינה נימצאת כלל בקשר עם בן הזוג החל מיום 1/3/11 (סעיף 10 לתצהיר התובעת), עם העובדה שבפרוטוקול הדיון בבית הדין השרעי אשר היתקיים ביום 27/6/11 (נ/10), בנוכחות התובעת ובהיעדר בן הזוג, הצהירה התובעת כי היא מסרה הודעה לבן הזוג לגבי מועד הישיבה והוא הודיע לה כי הוא מסכים שבית הדין יחייב אותו לשלם את דמי המזונות עבורה ועבור שלושת ילדיהם הקטינים; וכך השיבה התובעת לשאלה הנ"ל: "אני לא רואה אותו ולא מדברת איתו בכלל" (עמ' 8 לפרוטוקול, ש' 13-15).

לגבי ניהול משק בית משותף נקבעו, על ידי הנשיא (בדימוס) אדלר, מבחני עזר כדלקמן – ב "האם בני הזוג מתגוררים באותו בית או בסמוך זה לזו; האם הם גרים בבתים נפרדים, ומה המרחק בין בית בת הזוג האחת לבתיהן של בנות הזוג האחרות שעימן גר האיש; אם האישה נשארה בחיק המשפחה או הוצאה ממנה; האם יש שינוי במעמדה בגלל הגירושין או ארוע אחר; האם נולדו לבני הזוג ילדים לאחר "הגירושים"; האם אב הילדים מבקר, אוכל, ישן, ומחזיק את בגדיו בבית האישה; למי שייך הבית שבו גרה האישה והרהיטים שבו; האם אבי הילדים משלם חשבונות חשמל, טלפון וכו' עבור הבית שבו גרה האישה; מי מקבל את קיצבת הילדים; האם לאישה יש חשבון בנק שלה נפרד מזה של בן הזוג; האם לאישה יש מקורות הכנסה נוספים על אלו שמעניק לה בן הזוג" (דב"ע מט/04-10 פאטמה דיב אובלבן - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ', 334, 339).

בעדותה טענה כי בעלה נטש אותה שנה לפני מועד הפרידה – 1/3/11, וכאשר נדרשה להסביר כיצד נקלטה להיריון בנסיבות שכאלה, שינתה את גירסתה וטענה כי אותה שנה בה בעלה לא נכח בבית הייתה בשנת 2007.

...

גרסאותיה והסבריה של התובעת בפני בית הדין, אינם מתקבלים על הדעת, ועל כן מצאנו שאין ליתן אמון בגרסאותיה.

סיכומו של דבר, יישום המבחנים שבפסיקה על המקרה מושא פסק הדין, מביא למסקנה כי דין התביעה להידחות, מאחר ומהראיות שהוצגו עולה כי התובעת ובן זוגה מקיימים משק בית משותף על פי המקובל באורח חייהם ודתם.

סוף דבר – התביעה נדחית.

טפול במלאי החל ממרץ 1998 נערך משרד העבודה והרווחה לשלם תשלום חודשי גם במקרים בהם סידור הקטין אצל הדודים קדם ל-1/98, במקרים אלה יש להפסיק את זכאות הילד כקטין נטוש/ יתום החל מ-3/98".

סעיף 14 לחוק הבטחת הכנסה קובע, כדלקמן: "גמלה תשולם רק בעד התקופה שתחילתה ב-1 לחודש שבו הוגשה למוסד לביטוח לאומי התביעה לגמלה, ואולם השר רשאי לקבוע בתקנות נסיבות שבהן תשולם הגימלה ממועד מוקדם יותר ולתקופה שקבע". גרסת התובעת לפיה, פנתה עוד בשנת 1989 לנתבע בבקשה לקבל את הגימלה האמורה, הינה גרסה אמינה עלינו.

בנסיבות אלה, אנו מקבלים את התביעה ומחייבים את הנתבע לשלם לתובעת קצבת ילד נטוש בהתאם להוראות חוק הבטחת הכנסה עבור הילדים ב' וא' ד' החל מ-1/10/1988 ועד יוני 1996, ובאשר לר' (ד') אזי יש לשלם קצבת ילד נטוש החל מ-1/12/1991 ועד יוני 1996.

...

לאור כל האמור לעיל-אנו קובעים, כי על הנתבע לשלם לתובעת גמלת ילד נטוש בעבור הילד ר' בגין התקופה שבין 3/98 ועד לתאריך 8/01, וזאת בהקדם האפשרי.

בנסיבות אלה, אנו מקבלים את התביעה ומחייבים את הנתבע לשלם לתובעת קצבת ילד נטוש בהתאם להוראות חוק הבטחת הכנסה עבור הילדים ב' וא' ד' החל מ-1/10/1988 ועד יוני 1996, ובאשר לר' (ד') אזי יש לשלם קצבת ילד נטוש החל מ-1/12/1991 ועד יוני 1996.

כן ישלם הנתבע לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ש”ח תוך 30 יום מהיום.

להלן עובדות המקרה במסגרת הליכים קודמים שהתקיימו בין הצדדים: התובעת ובעלה, תושבי נהריה, מגדלים כמשפחת אומנה את אחייניה הקטינים של התובעת, ששמם בן ואדם, ילידי השנים 1985 ו-1987 (להלן: "בן ואדם"), אשר ננטשו על-ידי הוריהם עוד בשנת 1988.

מוסדות הרווחה בעריית נהריה הבהירו לתובעת, כי סירובה וכן סרוב בעלה לקבלת כספים המגיעים למשפחה אומנת והמשולמים דרך משרד העבודה והרווחה, מאפשר לבני הזוג לקבל כספים מביטוח לאומי.

בן ואדם דרור גדלו בביתה החל מקיץ 1988, ורותם (דין) נולד ב-21/11/1991, והחל מגיל 3 שבועות גדל בביתה ולפיכך, חייב בית-הדין את הנתבע לשלם לתובעת קצבת ילד נטוש בהתאם להוראות חוק הבטחת הכנסה עבור הילדים בן ואדם דרור החל מ-1/10/1988 ועד יוני 1996, ובאשר לרותם (דין) אזי יש לשלם קצבת ילד נטוש החל מ-1/12/1991 ועד יוני 1996 (ההדגשה הוספה ע.ק).

...

לסיכום ועל יסוד כל האמור לעיל במצטבר, שוכנענו כי התובעת לא עמדה בנטל הוכחת תביעתה לפיה, יש לערוך את חישוב שיעור הגמלה שעל הנתבע לשלם לה מכח פסק הדין, תוך איבחון בין זכאות נפרדת של הילדים בן ואדם לזכאות נפרדת של הילד רותם.

אשר על כן, התביעה נדחית.