בין היתר, על פי תקנה 1(3) לתקנות המינויים, ניתן להעסיק בחוזה מיוחד :"עובד אשר נציב השרות קבע לגביו כי עבודתו חיונית למדינה וכי אין אפשרות מעשית להעסיקו במסגרת תנאי העבודה או השכר המקובלים בשירות המדינה".
ההוראות בדבר העסקה על פי חוזה מיוחד פורטו גם בפרק משנה 16.4 לתקשי"ר:
"(א) אדם, אשר נציב שירות המדינה קבע כי עבודתו חיונית למדינה וכי אין אפשרות מעשית להעסיקו במסגרת תנאי העבודה או השכר המקובלים בשירות, יועסק על-פי חוזה מיוחד לתקופה של לא יותר מחמש שנים; חוזה מיוחד זה ניתן להארכה לתקופה של לא יותר מחמש שנים בכל פעם. בכל משך תקופות החוזה המיוחד לא יישא שרותו של העובד זכות לגימלאות לפי חוק שירות המדינה (גמלאות), [נוסח משולב], התש"ל-1970...".
עד לשנת 1997 הועסקו עובדים בחוזים מיוחדים על פי תקנה 1 (3) לתקנות המינויים, בהתאם לדרוג-דרגה הרלבאנטיים לתפקיד.
...
סיכום לקראת סיום
לאור כל המקובץ לעיל, שוכנעתי כי הוראת חוזר 2/97 – נשוא הליך זה, לא קובעת כי יש לשמור על פער של 20% בין התובעים לעומת מי שעובד ומקבל בהתאם לשכר הטבלאי של דירוג דרגה.
נוכח האמור, התביעה נדחית בזאת.
סוף דבר
התביעה נדחית.