גמלאות חברי כנסת חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון

בבית המשפט העליון ענמ"ש 5228/04 בפני: כבוד המשנה לנשיא (בדימ') א' מצא המערער: דן תיכון - יו"ר הכנסת לשעבר נ ג ד המשיב: חשב הכנסת, בתוקף תפקידו כממונה על גמלאות חברי הכנסת, לפי חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השילטון, התשכ"ט-1969 ערעור על-פי סעיף 4א(א) לחוק הגימלאות לנושאי-משרה ברשויות השילטון, תשכ"ט-1969 בשם המערער: עו"ד י' רובין בשם המשיב: עו"ד א' שניידר ][]פסק-דין

...

טענה זו אין בידי לקבל.

אף טענה זו דינה להידחות.

משנמצא כי תפקידו של המערער כיושב-ראש מועצת רשות הנמלים מהווה משרה ציבורית כאמור, די בכך כדי לשלול את זכאותו לקבלת שירותי מזכירות בתקופה שבה הוא מכהן בתפקידו זה. מן הטעמים שפורטו הנני מחליט לדחות את הערעור.

מכוח הוראת סעיף 1 לחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות שילטון, התשכ"ט-1969 (להלן - חוק הגימלאות לנושאי משרה), תנאי פרישתם של כלל חברי הכנסת נקבעים בהחלטות ועדת הכנסת בעיניין גמלאות לחברי כנסת ושאיריהם.

...

השופט עמירם רבינוביץ זהו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל-אביב (ס"ע 4283-10 ; השופט שמואל טננבאום - סגן נשיא - ונציגי הציבור מר בנימין זהר ומר שלמה קוגן) בו נדחה ערעורה של שפרה שמואלביץ ז"ל, אלמנת המנוח מתיתיהו שמואלביץ ז"ל (להלן- "אלמנת המנוח"), על החלטת הממונה על הגמלאות, במסגרתה הופחתה קצבת השארים של אלמנת המנוח מ-65.33% ל-45.33%.

הכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים, הגענו למסקנה, כי דין הערעור להידחות על פי תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991.

פסק דינו של בית הדין האזורי מעוגן בממצאים 'שנקבעו בו. הממצאים תומכים במסקנה המשפטית, ולא נמצאה בו טעות שבחוק.

[2: ע"א 433/80 נכסי י.ב.מ. נ' מנהל מס רכוש ופיצויים פ"ד לז' (1)337; בג"צ 3648/97, ישראל סטמקה נ' שר הפנים פ"דנג (2) 728; ע"ע 39/99 ד"ר יהושע אסרף נ' מדינת ישראל פד"ע לו' 179; ע"ע(ארצי) 704/06 קרן מחקרים רפואיים פיתוח תשתית ושירותי בריאות- לורין קדם, 23.9.08] סוף דבר - לאור האמור לעיל הערעור נדחה.

סעיף 17 לחוק חופשה שנתית, תשי"א1951- קובע כי "דמי חופשה, פדיון חופשה ותמורת חופשה, דינם לכל דבר כדין שכר עבודה"; השווה: ע"א 254/59 פ"ד יג 1579 וע"א 833/87 פ"ד מז(3) 579 ואיני רואה קושי לצורך פרשנות חוק שכר חברי הכנסת לכלול גם פדיון חופשה בגדר "משכורת חדשית". אכן, מוטב היה שהכנסת היתה מעגנת בצורה ברורה יותר את מקורות סמכותה להוציא את ההחלטה המיוחדת; היא יכלה לעשות כן - למשל - על ידי הכללת יושב ראש הכנסת על ידי החלטה של הכנסת במישרין בתוספת לחוק גמלאות לנושאי-משרה ברשויות השילטון, התשכ"ט1969- המסמיך את ועדת הכנסת לשלם לנושאי-משרה ברשויות השילטון המנויים בתוספת לא רק גימלאות אלא "תשלומים אחרים נוספים", וקיימות גם דרכים אחרות להגיע לאותה תוצאה.

...

הגעתי לכלל מסקנה שלפי לשונן של ההחלטות שצויינו לעיל אין המבקש יכול להנות מהוצאות הדיור, אף שאין תימוכין לטענת המשיב שהמדובר במענק הסתגלות.

לענין זה מצהיר המערער - ואני מקבל - כי ויתר על דירת שרד תמורת החזר הוצאות אחזקה ומיגון בדירתו הפרטית וכי ידרש להסיר את המיגון מהדירה שאינו נדרש לו לאחר שפרש מתפקידו.

לפיכך דין הערעור בענין זה להידחות.

ההחלטה הוראת סעיף 1 לחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השילטון, תשכ"ט1969-, (להלן: חוק הגימלאות) קובעת כי: "לנושאי המשרה המפורטים בתוספת ושאיריהם ישולמו, מאוצר המדינה גמלאות ותשלומים אחרים נוספים כפי שייקבע בהחלטות הכנסת והיא רשאית להסמיך לכך ועדה מוועדותיה". במסגרת סמכותה, המעוגנת בהוראת החוק האמורה, יצאה מלפני ועדת הכנסת החלטת גמלאות לנושאי מישרה ברשויות השילטון (חברי הכנסת ושאיריהם) (הוראת שעה), התשנ"ט1999-, שנוסח סעיף 1 בה הוא כך: "לצורך חישוב זכותו לקיצבה של חבר הכנסת הארבע עשרה שנבחר עם ראשית כהונתה ולא נבחר לכנסת שלאחריה, יראו את תקופת כהונתה של הכנסת הארבע עשרה כתקופה הקבועה בסעיף 8 לחוק יסוד: הכנסת". בהחלטה נוספת של ועדת הכנסת - החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות שילטון (חברי הכנסת ושאיריהם) (תיקון מס' 2), התשס"א2001-, מיום 9.7.2001 - הוחלט (כאמור - בנגוד להמלצת ועדת אלוני) להותיר את הוראת השעה הנזכרת על כנה.

...

גם אני סבור איפוא כי כוחם המצטבר של הפגמים שנפלו בהחלטת ועדת הכנסת וחוסר הסבירות הטבוע בה (כשהם נבחנים לאור רף הביקורת השיפוטית שהגדרנו לעיל) מחייבים את המסקנה כי ההחלטה נגועה באי-חוקיות.

עם זאת, גם אני סבור כי ראוי למתן את תוצאות הצו שאנו עושים באופן אותו מציע חברי השופט מ' חשין.

נחה דעתי, כדעת שני חברי, כי על רקע אופיה ותכנה של ההחלטה, ובהתחשב במצב של חשש ניגוד עניינים בו עמדו חברי הוועדה כשהחליטוה, ראוי שבית משפט זה יפעיל את סמכותו ואת זכות הביקורת השיפוטית המוקנית לו לביטול ההחלטה.

סעיף 1 לחוק הגימלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון התשכ"ו – 1969 קובע בסעיף 1: "לנושאי משרה המפורטים בתוספת, ולשאריהם ישולמו, מאוצר המדינה, גמלאות ותשלומים אחרים נוספים, כפי שייקבע בהחלטות הכנסת, והיא רשאית להסמיך לכך ועדה מועדותיה". סעיף 26 להחלטת גימלאות לנושאי משרה ברשויות השילטון (חברי כנסת ושאריהם) – כרך 4 עמ' 3452) נאמר: "מקיצבה של זכאי שיש לו הכנסה מקצבה המשתלמות לו מאוצר המדינה, שלא לפי החלטה זו, או מקופה שנקבעה כקופה ציבורית לפי סעיף 28 לחוק שירות המדינה (גמלאות) התשט"ו – 1955, למעט קצבאות המשתלמות לפי חוק הביטוח הלאומי...

...

סוף דבר: ביה"ד מקבל את עמדת הנתבעת כי הניכוי מקצבתו הנו כדין, ואינו זכאי לקיצבה בשיעור של 100%.

לאור זאת התביעה נדחית.

בנסיבות הענין, ואף שהתביעה נדחית, אין ביה"ד פוסק הוצאות.