לפיכך, נגזרו על המבקש העונשים הבאים: 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל; 12 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים, לבל יעבור אחת מהעברות הבאות: נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בשיכרות, נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, או סמים, וסרוב לבדיקת שיכרות לסוגיה; כמו כן, הוטל על המבקש עונש של פסילה בפועל של רישיון הנהיגה למשך 24 חודשים, ומניינם מיום 26.6.2011.
ואולם, אפשרות זו נפסלה על ידי בית המשפט לתעבורה, "בשל הצורך בהוכחת ניקיון מסמים ואלכוהול כתנאי לנתינת אמון באפשרות שהנאשם ירצה מאסר בדרך של עבודות שירות". אשר לסירובו של המבקש לגמילה "במקום סגור", ציין בית המשפט לתעבורה כי בעת שישהה המבקש במאסר הוא יוכל לעבור הליך של גמילה, אם ירצה בכך, ואף הומלץ כי שב"ס יבחן את האפשרות לשילובו של המבקש בתכנית גמילה.
...
אכן, לא נעלם מעיניי כי עונש המאסר שהוטל על המבקש אינו עונש קל. ואולם, סבורני כי עונש זה אינו סוטה באופן קיצוני ממדיניות הענישה המקובלת.
טענותיו של המבקש נדונו על ידי הערכאות הקודמות, אשר ראו עין בעין, וקבעו כי אין מנוס אלא להטיל על המבקש עונש של מאסר לריצוי בפועל, הן כדי להגן על שלום הציבור מפניו, והן כדי להגן על המבקש עצמו.
לאור האמור לעיל, ומשלא מצאתי טעם להורות על עריכתו של דיון ב"גלגול שלישי", דינה של בקשת רשות הערעור להידחות.
