סעיף 178(א) לפקודת פשיטת הרגל קובע כך:
"בית משפט מחוזי יהא מוסמך, בכפוף להוראות פקודה זו, להחליט בכל שאלה של דין קדימה, ובכל שאלה אחרת, שבמשפט או שבעובדה, המתעוררת בעיניין פשיטת רגל שלפניו, או שראה תועלת או צורך להחליט בה למען השלמות בעשיית צדק או בחלוקת הנכסים במקרה הנידון."
יחד עם זאת, נפסק בענין ב.ר.ן. כי כאשר מדובר בנושה מקצועי, כמו במקרה דנן, אין מקום לפסוק גמול לאותו נושה גם אם הוא נושה פעיל:
"ניתן להכיר איפוא במתן גמול לנושה פעיל. אלא שבשים לב לכך שמדובר כאמור במהלך אשר מהוה חריג לעקרון השויון, יש לתחום לו גבולות ברורים. ... ראשית, יובהר כי לא כל נושה פעיל זכאי לגמול מיוחד על עמלו. למשל, מצופה מנושה "מקצועי" אשר עסקו בכך שיפעל להשאת הקופה, גם במקרים בהם לא תופק מפעולותיו תועלת לרווחתו האישית, ואין צריך לומר כי חלות עליו חובות מוגברות של תום לב .
...
הבנק הוסיף וטען לעניין זה, תוך שהוא מפנה לרע"א 8038/20 ב.ר.ן יזמות והשקעות בע"מ נ' חיים ומשה מנגד בע"מ (בפירוק) (נבו 26.01.2021) (להלן: "ב.ר.ן") כי יתר הנושים בתיק, לרבות נושים מקצועיים כמו בנקים, לא פעלו באותו האופן בו פעל הבנק ולא סייעו לקידום הגבייה בתיק ולהשאת רווחי קופת הנשייה, אלא נותרו אדישים תוך שהם נהנו בסופו של דבר מפעולות הבנק שהובילו להשאת קופת הנשייה.
" (בפסקאות 30- 31, ההדגשה אינה במקור)
כבר מטעם זה דין הבקשה להידחות, שהרי הבנק הוא מקרה מובהק של נושה מקצועי.
גם מטעם זה דין הבקשה להידחות.
נוכח האמור, הבקשה לפסיקת גמול מיוחד לבנק, נדחית.