גמול כספי לתובע בתביעה ייצוגית שנועד לפצות על מאמציו

כך נקבע כי "התכלית העיקרית של הגמול לפצות את התובע הייצוגי על הטירחה שטרח, ועל הסיכון שנטל על עצמו נוכח האפשרות כי התובענה הייצוגית שהגיש תידחה, והוא יחויב בהוצאות הנתבע. גמול זה משמש גם מעין פרס לתובע המייצג, אשר נועד להגביר את הכדאיות בהגשת תובענות ייצוגיות ראויות, במיוחד במקרים שבהם אין די בפצוי על הנזק הקונקרטי כדי להפוך את הגשת התובענה לכדאית" (עע"מ 2395/07 אכדיה סופטוור סיסטמס בע"מ נ' מדינת ישראל (27.12.2010), פיסקה 20).

חלק מהגורמים המשפיעים על סבירותו של גובה שכר הטרחה הנם המאמץ שהושקע בה והתועלת שהיא הניבה לקבוצה" (פסקה 12 לפסק דינו של כב' השופט (כתוארו אז) גרוניס).

מקרה זה הוא דוגמא לבקשת אישור ראויה, אשר נוהלה בענייניות וביעילות, תוך שבעקבותיה תוקן המחדל שגרם לנזק, לצד מתן פיצוי כספי אשר שיעורו נקבע על ידי בודק.

...

הכרעה לאחר ששקלתי את הדברים, נחה דעתי כי בענייננו מתקיימים התנאים לאישור התובענה כייצוגית, כי הסדר הפשרה הינו ראוי, מאוזן ומיטיב עם חברי הקבוצה, וכי הסדר הפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.

לאחר בחינת הדברים נחה דעתי, כי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה, שכן בסופו של יום (תרתי משמע) שופרסל מעניקה השבה מלאה של ההנחות שלא ניתנו, לצד תיקון מערכותיה, באופן שהנחות סוף היום יינתנו באופן סדיר ותקין וזאת תחת ניהול הליך משפטי אשר יצריך זמן ומשאבים הן של הצדדים והן של המערכת המשפטית.

סוף דבר הריני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

לפיכך הסכימו הצדדים כי נוכח תיקון המחדל שהביא לטענתם להטבה ולתועלת לחברי הקבוצה, בכפוף למתן תרומה בסך 1,000 ₪ לעמותה הפועלת לקידום הנגישות או לפרויקט לקידום הנגישות, תימחק הבקשה לאישור התובענה כייצוגית והתביעה האישית תדחה, אם כי ישולם למבקש גמול של 600 ₪ ולעורך דינו שכר טירחת עורך דין בסך 3,000 ₪ בצרוף מע"מ. לטענת המבקש, די בהסרת המחדל, גם בהיעדר פיצוי כספי כדי להצדיק מתן גמול ושכר טירחת עו"ד בתיק זה, כאשר לטענתו זוהי ההלכה שנקבעה בפסיקת בית המשפט העליון ובפסיקת בתי המשפט המחוזיים.

מכאן לגופו של עניין, מנגנון ההסתלקות הקבוע בסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, נועד לאפשר לבית המשפט למחוק תובענות ייצוגיות שמתברר על פני הדברים שסכוייהן נמוכים או שמטעם אחר מתברר כי אין עוד תועלת בניהול ההליך.

פסיקת גמול ושכר טירחה במקרים אלה מעמידה את בעיית הנציג בתביעות אלה, שכן עלולה לתמרץ הגשת תביעות או בקשות לאישור תובענה ייצוגית שמטרתן רצון לגרוף רווח קל ומהיר לכיסם של התובעים המייצגים ובאי כוחם, על חשבונה של הקבוצה המיוצגת.

למעשה, די בהעתקת הליכים אחרים בשיטת "העתק והדבק", כדי להכין תובענה בעיניין זה, כאשר המאמץ היחידי הנידרש הנו מחשבה על עסק ספציפי ובדיקה באתר האנטרנט שפירסם, האם פירסם את התאמות הנגישות.

...

אני דוחה את טענת המבקש כי נקבעה כביכול הלכה סותרת בע"א 2889/17 חמיאס נ' מפעל הפיס [ניתן ביום 13.9.2017].

(ב) המלצת בעלי הדין לפסיקת טובת הנאה למבקש ולבא-כוחו נדחית.

כפי שהוסכם, התביעה האישית של המבקש נדחית.

עם זאת, בית הדין באותו מקרה לא קבע מסמרות האם קמה זכאות לתשלום גמול שעות נוספות ומנוחה שבועית בגין עמלות המכירה, בציינו כי: "אנו סבורים כי הקשיים עליהם הצבענו לעיל מביאים לתוצאה שלפיה לא מתקיימים התנאים שנקבעו בסעיף 8 לחוק התובענות הייצוגיות לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, במיוחד מהטעם כי לא מיתקיים התנאי ש"תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת במחלוקת בנסיבות העניין.

למעשה עו"ד יצחאיק הודתה כי העמלות לא נילקחו בחשבון בנוסף לשכר השעתי, כאמור בעדותה: "ראשית על העמלות, מאחר והן לא שעתיות אין לזה שום תגמול על מאמץ מיוחד אם בוצעו בשעה כזו או אחרת. זה איזה שהוא מספר פיקס שמתקבל בהתאם לנספח מוכרנים שמגדיר איך נגזרת עמלת מכירה אישית, ולכן רכיב השעות הנוספות לא מתווסף על העמלה" (עמ' 21, ש' 1-3 לפרו', ההדגשה הוספה).

עם זאת, כאמור לעיל, בג"ץ קבע כי הצורך בחישוב פרטני סבוך (לצורך קביעת הנזק והזכאות לפצוי), אין בו כדי למנוע את אישור התובענה כייצוגית, זאת נוכח הוראת סעיף 20 לחוק תובענות ייצוגיות הקובע הסדר סטאטוטורי מקיף שנועד ליתן מענה לקשיים המתעוררים בשל העדר הומוגניות בהוכחת זכאות לסעד.

יצוין כי על פי הפסיקה עמלות אישיות הן חלק מהשכר הקובע לצורך תשלום חופשה שנתית: "אין ספק, שהגדרת שכר העבודה הרגיל ככוללת "כל תמורה בכסף או בשווה כסף המשתלמת לעובד על ידי המעביד בעד שעות העבודה הרגילות", למעט סכום המשתלם לכסוי הוצאות מיוחדות, כוללת בתוכה גם תשלום עמלה.

ע"ע (ארצי) 16621-02-17 ליודמילה ספרנסקי - נתן - המרכז הישראלי לרפואה סיעודית בע"מ, (12.1.19), שם פסקות 34 -35): "באשר לשאלה אם מיתקיים התנאי של סעיף 8(א)(2) לחוק לפיו "התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת" וזאת לאור השונות בין העובדים במשיבה, הרי שבקשר לתנאי זה כבר נקבע כי "התובענה הייצוגית היא כלי דיוני, אשר נועד לפשט ולייעל את ניהולן של תובענות, שמורכבותן בריבוי התובעים. הליך האישור המקדמי הוא מעין "מסננת", שבאה למצות משלל התביעות את אלה שמסגרתן הסבוכה של תובענה ייצוגית מתאימה לבירורן".

...

האם קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב ? שוכנענו כי המבקשת מתאימה לנהל את התובענה הייצוגית בעילה של אי הכללת עמלות אישיות בשכר הרגיל לתשלום גמול שעות נוספות, גמול מנוחה שבועית ועבודה בחג.

משכך קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב. סוף דבר הבקשה מתקבלת בחלקה.

משכך אנו קובעים, כדלקמן: התובעת הייצוגית תהיה המבקשת.

המבקש, אדם הסובל מליקויי ראייה, עתר בשם הקבוצה (אנשים עם מוגבלות אשר נימנעה או צומצמה עבורם הגישה לאתר האנטרנט של המשיבה, נוכח הפרותיה הנטענות), למתן צו עשה המורה למשיבה לבצע את ההנגשות בביצוען היא מחויבת על פי הדין, וכן לפצוי כספי בגין הנזק הלא ממוני שניגרם לחברי הקבוצה.

יתרה מזו, ביקשו הצדדים ליתן תשומת הלב לכך שהמבקש ובא כוחו פעלו והשקיעו מאמצים למען קידום מטרה ראויה, ואף הובילו לתוצאה חברתית חשובה ומהירה.

במסגרת שיקול הדעת שהוקנה לו, על בית המשפט לבחון, האם יהא טעם ותועלת לשאר חברי הקבוצה בהמשך ניהול ההליך והאם מוצדק להקצות זמן ומשאבים לשם כך. זאת נבחן, תוך שיקלול סכויי ההצלחה של ההליך, השלב בו מצוי ההליך, והשאלה האם בקשת ההסתלקות מושתת על שיקולים עינייניים או שמא נועדה להעשיר את המבקש.

בהתאם לסעיפים 23-22 לחוק בפסיקת גמול לתובע מייצג יתחשב בית המשפט, בין היתר, בשיקולים אלה: (1) הטירחה שטרח התובע המייצג והסכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, בפרט אם הסעד המבוקש בתובענה הוא סעד הצהרתי.

נוכח כל האמור, תוך איזון בין העובדה שעסקינן ברשות ציבורית שכספיה הם כספי הציבור ואינה פועלת למטרות רווח, לבין האנטרס הצבורי בקביעת גמול ושכר טירחה (עע"מ 2395/07 אכדיה סופטוור נ' מדינת ישראל (נבו 27.12.10), ובשים לב שבתובענה הייצוגית שהוגשה קיימת חשיבות ציבורית, מוחלט: לאשר את בקשות ההסתלקות.

...

נוכח כל האמור, תוך איזון בין העובדה שעסקינן ברשות ציבורית שכספיה הם כספי הציבור ואינה פועלת למטרות רווח, לבין האינטרס הציבורי בקביעת גמול ושכר טרחה (עע"מ 2395/07 אכדיה סופטוור נ' מדינת ישראל (נבו 27.12.10), ובשים לב שבתובענה הייצוגית שהוגשה קיימת חשיבות ציבורית, מוחלט: לאשר את בקשות ההסתלקות.

בנסיבות, בהן אישור בקשת ההסתלקות אינו מהווה מעשה בי דין כלפי שאר חברי הקבוצה, נעתרת הבקשה שלא להורות על פרסום הודעה זו. זאת בהתאם לסעיף 16(ד)(1) לחוק.

התוצאה היא: בקשת האישור והתביעה הייצוגית נמחקים ביחס למבקש.

כמו כן ,סבורה היועמ"ש לכל הפחות יש לבחון האם ניתן לבצע השבה כספית אישית לגבי התקופה שבה קיים מידע אצל המשיב ביחס לחברי הקבוצה שסכום ההשבה לגביהם גבוה, ואילו לגבי חברי הקבוצה שסכום ההשבה בגינם נמוך, ייתרם סכום ההשבה לקרן.

בעוד שבבקשת האישור המקורית צוין כי קבוצה זו כוללת: "כל לקוחות [המשיב] אשר חויבו בעמלת התראה והוצאות דואר רשום ו/או בעמלת מכתב התראה של עו"ד והוצאות דואר רשום מבלי שההתראה נשלחה אליהם בדואר רשום, החל מיום 1.7.2015, ועד הגשת התובענה הייצוגית לאחר אישור הבקשה"; בבקשה המתוקנת הקבוצה הוגדרה כך: "כל לקוחות המשיב אשר חויבו בעמלת התראה והוצאות דואר רשום ו/או בעמלת מכתב התראה של עו"ד והוצאות דואר רשום, אשר היתקבל לגביהם חיווי שלילי מהדואר על קבלת המכתב על ידי הנמען, החל מיום 1.7.2015". יש לזכור כי ההכרעה בדבר קיומה של אפשרות סבירה שהשאלות תוכרענה לטובת הקבוצה (ובעניינינו יש לידון בכך משום שטרם הוכרעה בקשת האישור), נועדה כדי לסלק תובענות סרק שלא ראויות לבוא בקהל התובענות הייצוגיות ותאור זה רחוק מאד מהבקשה בה עסקינן.

לפי עמדה זו, יש לעשות מאמץ לאתר ולו חלק מחברי הקבוצה שהפיצוי המגיע להם עולה על רף שיקבע, אותם יש לפצות; ואילו היתרה תועבר לקרן.

לגופם של דברים – אין חולק כי הפצוי האישי לחברי הקבוצה הוא התרופה הטובה ביותר בגדר התרופות שיכולות להנתן בגדריו של ההליך הייצוגי, זאת משום שהוא מגשים באופן מיטבי את מטרתו של הפצוי (רע"א 2957/17 ‏סופרגז חברה ישראלית להפצת גז נ' שוורצמן, פסקה 39 (17.3.2024)).

 סעיף 22 לחוק מורה כי בקביעת גמול לתובע המייצג על בית המשפט לתת את דעתו לטרחתו של התובע המייצג והסכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה וניהולה, התועלת שהביא ההליך לחברי הקבוצה, ומידת החשיבות הציבורית של התובענה.

מעבר לשיקולים פרטניים אלו, יש לעשות שימוש בפסיקת גמול ושכר באופן שיקדם הגשתן של תובענות ייצוגיות ראויות וימנע ניצול לרעה של ההליכים להגשת תביעות סרק סחטניות (עניין נסאר, פסקה 14).

...

לבקשת הצדדים, אני קובע כי סכום הפיצוי שיועבר לקרן ייועד למטרות הקשורות בטיפול והסדרת התקלות בנוגע למשלוח וקבלת דברי דואר ביישובים הערביים, טיוב תהליכי משלוח וקבלת דברי דואר לנמענים ביישובים הערביים, ובכלל זה הסדרת כתובות, הסדרת מספור ושמות לרחובות, מרכזי חלוקת דואר וכן כל נושא שקשור בין אם במישרין ובין אם בעקיפין לנושאים אלו.

אני מאשר למבקשים גמול בסך 70,000 ₪ (כולל מע"מ) וכן החזר הוצאות בסך 25,000 ₪ בתוספת מע"מ, וכן שיפוי בגין החלק הראשון של האגרה.

אני פוסק לבאי הכוח המייצגים שכר בסכום של 296,000 ₪ בתוספת מע"מ. אני קובע כי מחצית הסכום ישולם בתוך 30 ימים מהמועד בו פסק הדין יהפוך לחלוט ואילו היתרה תשולם 30 ימים לאחר השלמת ההסדרה לעתיד כמפורט בסעיף 13(ב) להסדר הפשרה בהתאם ללוחות הזמנים המעודכנים, והגשת תצהיר מטעם נציג המשיב שמאשר כי ההסדרה הושלמה.