תמצית טענות המבקש (הקבוץ)
יש לעכב את הליכי התובענה וממילא להורות על סילוקה על הסף, מהנימוקים הבאים:
יש לעכב את ההליכים בתובענה ולהעבירם לבוררות בפני המוסד לבוררות וגישור של התנועה הקיבוצית ולחילופין, בפני בורר שימונה על ידי רשם האגודות השיתופיות - מאחר ואסף ומאיה הם חברים לשעבר שהודיעו לקבוץ על עזיבתם (ביום 26.4.2013), דין הסיכסוך בין הצדדים להתברר בהליך בוררות, בהתאם לסעיף 113 לתקנון הקבוץ, החל על סכסוכים בין הקבוץ לבין חברים לשעבר.
...
אציין, כי במסגרת החלטתי מיום 25.12.2021 התבקשו התובעים להבהיר מדוע לא יופנה הסכסוך בינם ובין המבקשת למנגנון בוררות, בהתאם לקבוע בתקנות האגודות השיתופיות.
אכן, כטענת התובעים, אותה החלטה ניתנה לאחר שהתובענה הוגשה לבית המשפט, אולם בהינתן שכאמור, עוד בשנת 2017 הפנה הקיבוץ את התובעים לפעול במסגרת מנגנוני יישוב הסכסוכים בקיבוץ ובכך הביע נכונות והסכמה לפעול באמצעות אותם מנגנונים, אני סבור כי אין נפקות של ממש לעובדה שהחלטת ועד ההנהלה, המהווה יישום של אותה נכונות עקרונית מצד הקיבוץ, ניתנה לאחר פתיחת התובענה.
לאור כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי בענייננו, אין מדובר במחלוקת המהווה עניין חוקתי מובהק, אף בהיותה קשורה לנושא של שיוך דירות ולכן, אין טעם מיוחד להותרת הדיון בתובענה בבית המשפט.
סוף דבר
לאור האמור לעיל, מתקבלת הבקשה.
