גישור בין ארגון העובדים לבין חברת ביטוח

בית-משפט השלום בתל אביב -יפו ת"א 5562-03-19 חברת מובילי תפן והגליל (1987) בע"מ נ' מועצה אזורית מרום הגליל 6 ביולי 2023 לפני: כבוד השופט גיא הימן התובעת: חברת מובילי תפן והגליל (1987) בע"מ, 511195927 הנתבעת: מועצה אזורית מרום הגליל בשם התובעת: עו"ד סמיר זידאן בשם הנתבעת: עו"ד תומר טבק; עו"ד אלון אלרז פסק-דין

"הודעה מוקדמת" בנוהג ובדין ההסכם, שקשרו בינן התובעת והנתבעת בכתב, קבע חובה של הודעה מוקדמת בת 30 ימים.

בנסיבות-המקרה דנן, פרק-זמן סביר לסיומה של ההיתקשרות הוא עם שמיטת-תכליתה של ההיתקשרות הנוספת: לאפשר למועצה לגשר על החלל שבין סיומה של ההיתקשרות עם הקבלן הקודם לבין תחילת-עבודתו של הקבלן החדש.

מסקנתי היא איפוא כי אילמלא היה ההסכם שעל פה – חסר, היינו, אילו קבעו בינם הצדדים את המועד לסיומה של היתקשרות ואת החובה למסור הודעה מוקדמת, הייתה התובעת זכאית לתקופת-התארגנות בת שבועיים ובה משולם לה שכרה כרגיל אפילו אם קבלן חדש תפס את מקומה.

אפשר לקחת את רווח הנטו [של התובעת] שהוא [סך של] 76,000 ש'ח, שבעצם לרווח [הזה] אני מוסיף את ההוצאות הגבוהות שלא נחסכו [מן התובעת]: כגון ההוצאות הקבועות שזה פחת, החזקת הרכבים, ביטוחים, אגרות וכו' ואותם נהגים שבעצם עבדו וככה אני מגיע לאותו סכום, שזה בעצם רווח הנטו פלוס הוצאות קבועות, שממילא התובע[ת] נאל[צה] להוציא אותן" (פרוטוקול, בעמ' 13, ש' 30-12).

...

התובעת טענה לחודש יוני ואם היא תבעה אך את התמורה עבור פברואר לא היה זה משום שלשיטתה ההתקשרות הוארכה עד פברואר, אלא על יסוד טענתה כי היא הייתה זכאית להודעה מוקדמת בת 30 ימים קודם לסיומה של ההתקשרות טרם-זמנה, בסופו של ינואר 2019.

עשיתי ממוצע של אותם 15 נהגים: 8,808 [ש'ח] זה עלות מעביד, שזה כולל את כל המרכיבים הסוציאליים, הפרשות לגמל, מסים וכו' והגעתי למסקנה על פי הנתונים שקיבלתי מה[תובעת], שבעצם אם נסכם את הנושא, תשעה נהגים לטענתם – אני לא חוקר, אני לא יכולתי לבדוק אם עבדו בפועל או לא – לא הועסקו ומשום כך אני לקחתי, חסכתי, אני סברתי שששה נהגים עבדו וחסכתי [את] אותן עלויות של אותם נהגים שעבדו, מסך ההכנסות" (פרוטוקול, בעמ' 21, ש' 22-6).

התוצאה אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את התמורה, כפי שקבע אותה המומחה של בית-המשפט, בגין מחציתו של חודש פברואר 2019.

בתוך 15 ימים מיום, שקיבלה לידיה פסק-דין זה, תשלם הנתבעת לתובעת סך, כולל מע"מ, של 142,279 ש"ח, בתוספת של הפרשי-הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 מיום-הגשתה של התביעה (4.3.2019) ועד היום ובסך הכול, כולל מע"מ: 165,192 ש"ח. הנתבעת תוסיף ותשלם לתובעת, בתוך אותו פרק-זמן, הוצאות-משפט בסך של 10,100 ש"ח וכן סך, כולל מע"מ, של 15,800 ש"ח לשכר-טרחה של עורך-דין.

מבוא לפנינו תביעתה של גב' חן לבדב (להלן – התובעת) כנגד מעסיקתה, חברת דקלה סוכנות לביטוח בע"מ (להלן – החברה), וכנגד מנכ"ל החברה מר רועי שקד (להלן – מר שקד), מנהלת משאבי אנוש בחברה גב' אורית קמרי (להלן – גב' קמרי), ומנהלת מוקד נשר בו הועסקה ועדיין מועסקת התובעת הגב' שרה שאול-דישבק (להלן – גב' שאול-דישבק).

במחצית הראשונה של שנת 2014 החלו חלק מעובדי החברה, והתובעת ביניהם, להתארגן על מנת להקים ועד עובדים בחברה.

התובעת טענה כי ההליך לא צלח לנוכח התנכלויות מצד החברה מעת שהוחלט ללכת לגישור אולם כשנשאלה בעיניין זה לא עלה בידה להצביע על כל דוגמא של ממש להוכחת טענתה ( ר' עדותה בעמ' 39-40 לפרוטוקול).

...

משאין מדובר ב"לשון הרע" כמשמעה בחוק, התביעה לפיצוי בעילה זו הן כנגד הנתבעת 4 והן כנגד יתר הנתבעים נדחית.

לסיכום לנוכח כל האמור והמפורט לעיל, תביעת התובעת על כל ראשיה נדחית.

התובעת תשלם לכל אחד מן הנתבעים הוצאות משפט בסך 750 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מקבלת פסק הדין שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

בהליכים אלה, למרות שהועלו טענות סף על ידי המדינה והסתדרות המורים, ניתנו פסקי דין לגופם של דברים; בהתאם לפסיקה, הוכרה זכותו הלגיטימית של ארגון המורים לעתור לבית הדין בעיניין זכויות האירגון וחבריו גם מכוח הסכם שהארגון אינו צד לו; ללא קשר לשאלת היציגות (שבה כאמור שגה בית הדין האיזורי), ארגון המורים מהוה ארגון עובדים שדלתות בית הדין אמורות להיות פתוחות בפניו לכל הפחות בסוגיות הנוגעות לתנאי העסקתם של חבריו, עובדים פעילים או גמלאים; בהתאם לפסיקה [עס"ק (ארצי) 08 - 17 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – מלון כנען ספא קופת חולים מאוחדת (9.2.2011)] הפרשנות הנכונה של סעיף 24(א)(2) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969 (להלן – חוק בית הדין לעבודה או החוק) כוללת רק את היות הצד ארגון עובדים או מעסיק ולא כוללת גם את דרישת היציגות; בהתאם לפסיקה, יש לקבוע את הסמכות העניינית על פי המרכיב הדומינאנטי המאפיין את המחלוקת ועל פי מהות העילה, ומבחנים אלה מובילים למסקנה חד משמעית כי מוקנית סמכות עניינית לבית הדין לעבודה; פסיקת בית הדין יוצרת מעגל שוטה, שכן מחד ארגון המורים והגמלאים אינם יכולים להגיש הליך משפטי ומאידך ארגון המורים גם אינו יכול להכריז על סיכסוך עבודה, ובכך נפגעות זכויות ארגון המורים וזכויות החברים בו. ארגון המורים הוסיף וטען כי בית הדין האיזורי שגה בכך שאפשר להסתדרות המורים להעלות את טענתה לסילוק על הסף, נוכח העובדה שבתגובתה המקורית הודתה בזכות ארגון המורים והגמלאים החברים בו לקבל את תקציב הרווחה במסגרת העמותה שהוקמה על פי דרישת משרד האוצר; לא היה מקום לידון בטענות לסילוק על הסף נוכח העובדה שהדיון כבר החל ואף קוים הליך גישור, וכן בשל היתנהלות בחוסר תום לב של המדינה והסתדרות המורים.

המדינה מתייחסת לכל הגמלאים בבחינת "כולם היו בניי", ופסק דינו של בית הדין האיזורי לא פגע בזכות ההתארגנות; לאחר שמשא ומתן לשינוי הוראות ההסכם הקבוצי לא הבשיל לכדי הסכם, ההסכם חל על כלל הגמלאים עובדי הוראה בשירות המדינה המבוטחים בהסדר של פנסיה תקציבית, ללא איבחנה ביניהם על בסיס השתייכות ארגונית.

במענה לטענות הסתדרות המורים טען ארגון המורים כי עמדת הסתדרות המורים נגועה בחוסר תום לב, שכן היא קיבלה כספים בגין גמלאים חברי ארגון המורים אולם לא העבירה להם אותם; אין ממש בטענת הסתדרות המורים כי גימלאי ארגון המורים יכולים להנות מהזכויות שהוקנו לגמלאים חברי הסתדרות המורים; אין מקום לחייב עובדים או גמלאים לשנות חברות באירגון עובדים או להזקק לשירותי ארגון העובדים האחר, יציג או שאינו יציג, בשל העובדה שתקציב בגינם מועבר לאותו ארגון עובדים, ובכל מקרה יש לברר שאלה זו בהליך גופו.

אחר זאת, יש לבחון אם המחלוקת בין ארגון העובדים לבין המעסיק מתאימה לבירור בהליך של סיכסוך קבוצי.

...

בהליכים אלה, למרות שהועלו טענות סף על ידי המדינה והסתדרות המורים, ניתנו פסקי דין לגופם של דברים; בהתאם לפסיקה, הוכרה זכותו הלגיטימית של ארגון המורים לעתור לבית הדין בעניין זכויות הארגון וחבריו גם מכוח הסכם שהארגון אינו צד לו; ללא קשר לשאלת היציגות (שבה כאמור שגה בית הדין האזורי), ארגון המורים מהווה ארגון עובדים שדלתות בית הדין אמורות להיות פתוחות בפניו לכל הפחות בסוגיות הנוגעות לתנאי העסקתם של חבריו, עובדים פעילים או גמלאים; בהתאם לפסיקה [עס"ק (ארצי) 08 - 17 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – מלון כנען ספא קופת חולים מאוחדת (9.2.2011)] הפרשנות הנכונה של סעיף 24(א)(2) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969 (להלן – חוק בית הדין לעבודה או החוק) כוללת רק את היות הצד ארגון עובדים או מעסיק ולא כוללת גם את דרישת היציגות; בהתאם לפסיקה, יש לקבוע את הסמכות העניינית על פי המרכיב הדומיננטי המאפיין את המחלוקת ועל פי מהות העילה, ומבחנים אלה מובילים למסקנה חד משמעית כי מוקנית סמכות עניינית לבית הדין לעבודה; פסיקת בית הדין יוצרת מעגל שוטה, שכן מחד ארגון המורים והגמלאים אינם יכולים להגיש הליך משפטי ומאידך ארגון המורים גם אינו יכול להכריז על סכסוך עבודה, ובכך נפגעות זכויות ארגון המורים וזכויות החברים בו. ארגון המורים הוסיף וטען כי בית הדין האזורי שגה בכך שאפשר להסתדרות המורים להעלות את טענתה לסילוק על הסף, נוכח העובדה שבתגובתה המקורית הודתה בזכות ארגון המורים והגמלאים החברים בו לקבל את תקציב הרווחה במסגרת העמותה שהוקמה על פי דרישת משרד האוצר; לא היה מקום לדון בטענות לסילוק על הסף נוכח העובדה שהדיון כבר החל ואף קוים הליך גישור, וכן בשל התנהלות בחוסר תום לב של המדינה והסתדרות המורים.

לטעמנו, לא יכול להיות ספק כי נוכח זהות הצדדים – ארגוני העובדים והמעסיקה, ומהות המחלוקת – זכויות גמלאים הנובעות מהסכם קיבוצי וטענה לפגיעה בזכות ההתארגנות - הערכאה שבה יש לברר את חילוקי הדעות היא בית הדין לעבודה.

אשר להתאמת המחלוקת להתברר בהליך של סכסוך קיבוצי - בנסיבות הייחודיות של מערך יחסי העבודה במערכת החינוך, ועל פי אמות המידה שנקבעו בעניין תעש, שוכנענו כי יש מקום לבירור טענות אלה של ארגון המורים בהליך של בקשת צד בסכסוך קיבוצי, ולא היה מקום לסילוק על הסף של בקשת הצד שהגיש ארגון המורים.

כללו של דבר: בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה הנדון, בהתחשב במערך יחסי העבודה הייחודי במערכת החינוך ובעילות בקשת הצד, שוכנענו כי לא היה מקום לסלק על הסף את בקשת הצד.

כמו כן לאחר הליך הגישור שהתקיים בין הצדדים, ביום 28.2.2018 ביצעה ארקיע עדכונים באתר האנטרנט שלה ובמסמכים הנשלחים ללקוחות עם ביצוע ההזמנה כך שתחת הכותרת "תנאי חוק פיצוי וסיוע" הוספה תמצית תקנות שירותי תעופה ולמסמכי ההיתקשרות התווסף מיסמך מיוחד הכולל פירוט זכאותו של כל נוסע להטבות על פי חוק שירותי תעופה.

סעיף 8(1) קובע כי על המבקש בבקשת האישור להראות כי "התובענה מעוררת שאלות משותפות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה". באשר לתנאי זה נקבע בפסיקה כי הערכאה אשר דנה בבקשת האישור אינה נידרשת להכריע לגופן של השאלות המהותיות אלא די בקביעה כי קיימת אפשרות סבירה כי השאלות האמורות יוכרעו לטובת הקבוצה (ר' ע"א 9294/16 אושרת שמעון נ' חברת איי די איי חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 4.2.2020), פסקה 2) (להלן: "פרשת שמעון").

(א) נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שמתקיימת לגביה עילה מזכה, זכאי להטבות, כולן או חלקן, אם התייצב במועד בדלפק הבידוק (Check-in Counter) של מפעיל הטיסה בשדה התעופה, ואם לא הוקצה דלפק בידוק כאמור לאותה טיסה – התייצב במועד לפני אדם שמונה מטעם מפעיל הטיסה לפי סעיף 8ג(א1) לחוק רשוי שירותי התעופה, התשכ"ג-1963, ואולם נוסע אינו מחויב להתייצב במועד כאמור, אם הטיסה בוטלה; בסעיף קטן זה, "התייצבות במועד" – התייצבות במועד שנקבע לכך והובא לידיעת הנוסע על ידי מפעיל הטיסה, המארגן או נותן שירותי סוכנות נסיעות, ובילבד שהנוסע לא יידרש להתייצב יותר משלוש שעות לפני המועד המתוכנן להמראת הטיסה, ואם לא נקבע מועד כאמור – 90 דקות לפחות לפני מועד ההמראה האמור.

...

לאור הקבוע בסעיף 20(ה) לחוק תובענות ייצוגיות לא יאושר ניהול תובענה ייצוגית בגין פיצוי ללא הוכחת נזק ומשכך דין בקשת האישור להידחות.

בהינתן כל האמור לעיל, מצאתי לדחות את בקשת המבקש לאישור התובענה כייצוגית.

המבקש ישלם למשיבה בגין שכ"ט עו"ד סך כולל של 30,000 ₪.

הנתבעת הותירה בידי התובע את האפשרות לבחור אם הסכום שיקבע בהליך גישור או בהליך בררות, תוך שהיא מבהירה שהיא אינה עומדת עוד על טענת ההתיישנות, וזאת בניסיון להגיע להבנות בין הצדדים, ואף הציעה לתובע הצעה כספית קונקרטית בעיניין.

לכך יש להוסיף את האנטרס הצבורי, "שהמערכת המשפטית תקדיש זמנה לטפול בבעיות ההווה ולא תעסוק בבירור זכויות שהורתן בעבר הרחוק" (ע"א 1254/99 המאירי - הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נד(2) 535 (2000).

מן הכלל אל הפרט הנתבעת במסגרת בקשה זו, טענה כי בינה לבין התובע אין כל יריבות וכי עילות התביעה לטענות על "היתעמרות" באירגון העיתונאים ו"היתנכלות" לאירגון העיתונאים, הן בין ארגון העיתונאים להסתדרות, הועלו בהליך משפטי, אותו יזם התובע, באמצעות ארגון עיתונאים, אשר הגיעו לכדי סיום בהסכם ההפרדות.

...

כמו כן, לאור המחלוקות הקיימות בתיק, אנו סבורים, כי יש לאפשר לצדדים קיום הליך משפטי לגופו של עניין במסגרתו יתבררו, בין היתר, זכאות התובע לזכויות סוציאליות המהוות את עיקר תביעתו של התובע.

על כן, לאור האמור לעיל, אנו קובעים כי דין בקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף דינה להידחות.

סוף דבר: בקשת הנתבעת לדחיית התביעה על הסף - נדחית.