על אף טענתו של חנן על פיה עיקר המידע הנוגע לפעילות התובעת היה מרוכז במחשב הנייח במשרדי התובעת, עלה מתוך הראיות כי לחנן נותרה גישה, באמצעות המחשב הנייד הן לרשת התובעת והן לדואר האלקטרוני (ע' 134 ש' 6-10 , ע' 136 ש' 9-11 לפרוטוקול הדיון).
ואפרט;
לצד זכות העובד לממש את חופש העיסוק שלו ואת חירותו להמשיך ולעבוד במקצועו, תוך שימוש בידע המקצועי אותו רכש ופיתח אצל מעסיקו, כמו גם האנטרס החברתי בדבר קיומה של תחרות חופשית, ניצבים אינטרס המעסיק להגנה על סודותיו המסחריים, כמו גם אינטרס צבורי בהצבת נורמות של היתנהגות מסחרית ראויה, המאופיינת בהגינות ובתום לב.
איזון זה מחייב, כי עובד אשר פורש ממקום עבודה, יוסיף וישמור על סודותיו המסחריים של המעסיק, יקיים את חובת האמון שלו כלפיו ולא ישתמש באותם סודות.
כך למשל נקבע, כי אין מקום להגן על רשימת לקוחות, כאשר מדובר במידע כללי, כזה הנגיש לציבור, אלא כי אותה הגנה תיוחד למקרים בהם יוכח כי נידרש מאמץ מיוחד להשיג את המידע, או כאשר יוכח כי קיים ערך מוסף כלשהוא, לקבלת רשימה זו מן המוכן (ר' ע"א 9046/96 בן ברוך נ' תנובה, פ"ד נד(1) 625, 634; ת.א (ת"א) 1370/91 עולם האופנה בע"מ נ' יצחקי (פורסם; 25.11.91)).
כן נטען כי הנתבעים העתיקו את עיצוב דף המידע (הניוזלטר) של התובעת, את שורת החתימה של חנן בתכתובות הדוא"ל, את פורמט ונוסח הצעות המחיר ואת החוזה הכללי הייחודי של התובעת.
...
לגופו של ההליך, ומעבר לאותן תחושות אישיות, באתי לכלל מסקנה על פיה למעט בסוגיות הפרטניות אשר נמנו לעיל, לא היה במעשי ומחדלי הנתבעים, או מי מהם כדי לגרום להטעיה, לא כל שכן מכוונת של לקוחות וספקים.
רבים הם המקרים בהם נדרש בית המשפט לאזן בין אינטרסים נוגדים, ותוך מתן הדעת למכלול המסקנות העובדתיות והמשפטיות, ועל בסיס מסקנה על פיה אין האמת העובדתית, או הדין מצויים בשלמותם במגרשו של מי מבעלי הדין.
בהינתן כל אלו אני מורה בזאת כדלהלן :
306.1 הסעד הארעי אשר ניתן על ידי כב' השופט גרוסקופף, יוותר על כנו במובן זה שנאסר על הנתבעים כולם, יחד ולחוד, לעשות שימוש במילים "פילו" ו- "אש" בצמידות, בעברית או באנגלית, במסגרת שמה של הנתבעת 3, בלוגו שלה ובכלל מסמכיה פרסומיה ומוצרי השיווק שלה, כמו גם במסגרת תאגיד אחר.
