מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

גישה למידע ציבורי בפורמט נגיש

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

"פלח" נפרד של עבודות אלה היה הוצאת מכתבים בני שתי שורות (פורמט-ר' הודעת התובעת בפני חוקר הנתבע בש'47 ובעדותה ברישת עמ' 6) של התחיבות כלפי משרד החוץ (דוגמתם הוגשה ע"י הנתבע ב6.1.19 ואושרו ע"י העדים מטעם שני הצדדים).
ככל שסברה התובעת שנמסרו נתונים לא נכונים יכולה היתה להמציא בעצמה נתונים אחרים ולחלופין וככל שאין לה גישה למערכת זו, לקבל הנתונים מהנתבע לפי דרישה או על פי צו. ודוק- אף אם המידע נגיש לנתבע באופן יחסי כמי שהוא גם המעסיק, אין בכך כדי לפטור את התובעת מנטל ההוכחה המוטל עליה.
...
נדמה עם זאת כי ניתן להגיע למסקנה שאופי העבודה שלה בעבר בנתבע היה דומה לנוכחי (ר תשובותיה בש' 40-43 שם).
סוף דבר שוכנענו שהתובעת עסקה בעבודת מזכירות הכרוכה במגוון פעולות משתנות בהתאם לצרכים והיא אף בצעה את כל העבודות שלא מתוך חלוקת זמנים ברורה.
על כן לא עמדה התובעת בנטל המוטל עליה לבסס תשתית ראייתית להחלת תורת המיקרוטראומה על עניינה, ומשכך דין התביעה להדחות.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

העותרים הפנו במהלך הדיון בעתירה לנוהל מס' 7 של משרד המשפטים – היחידה הממשלתית לחופש המידע (להלן: "נוהל משרד המשפטים") אשר חל על "משרד ממשלתי ויחידת סמך" וכותרתו "צורת (פורמט) המידע הנמסר". הנוהל מפנה גם להחלטת ממשלה 4515 מיום 1.4.12 בה הכירה הממשלה במחויבותה לקידום השקיפות והדיווחיות במרחב הצבורי, כאשר, בין היתר, נקבע כי הממשלה תפעל לספק לציבור גישה מרבית למידע המוחזק בידה ואפשרות לעבדו ולהשביחו.
המשיב מציין כי הוא מכיר בחשיבות ובאנטרס הצבורי בהנגשת מידע לציבור ולכן מעביר מעת לעת, ובהתאם לשינוי המצב בשטח, את המידע הרלוואנטי לגורמים הממשלתיים המוסמכים – הפורום למידע גיאוגרפי במינהל התיכנון ומפ"י. מפ"י מפרסם את מפות שטחי האימונים בפורמט GIS לעיון הציבור בחינם באתר המפות הממשלתי.
...
דיון והכרעה לאחר ששקלתי טענות הצדדים אני סבורה כי החלטת המשיב היא החלטה סבירה ומידתית, אשר לקחה בחשבון את מלוא השיקולים הרלוונטיים בנסיבות העניין, ואין להתערב בה. אף לא מצאתי מקום לקבל החלטה אחרת בהתאם להוראות סעיף 17(ד) לחוק.
מקובלת עלי עמדת המשיב, כי יש לנקוט מרב המאמצים והאמצעים כדי למנוע מצב בו המידע אשר יוצג לציבור יהיה משובש ולא אמין.
לאור כלל האמור, העתירה נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2009 בעליון נפסק כדקלמן:

העתירה, כך נטען, "צועדת בכיוון ההפוך" לכוונת המחוקק - לאפשר גישה לאמצעי התיקשורת הפתוחים לכלל הציבור, ומעלה בזכרון את "המחיקון" שנהג בסוף שנות השבעים, אשר מחק את הצבע מסרטים שהוקרנו בטלויזיה והפכם לסרטים בשחור-לבן.
כך, בדברי ההסבר להצעת החוק הובהר כי: "יש להקים מערך הפצה קרקעי ספרתי בגיבוי מערך ליווי ספרתי, אשר באמצעותו יופצו, באופן חופשי לציבור, ערוצי השידור הצבורי, ערוצי השידור המסחרי וערוץ הכנסת, ואשר יאפשר לצרכן לקלוט באופן פשוט, נוח ונגיש את ערוצי הטלויזיה" (ה"ח 335, 15.10.07, סעיף 106) [הדגשות הוספו – א' ר'].
כך למשל, במיכרז של ערוץ 2, בנספח ד'- דרישות טכניות והנדסיות – נקבע בסעיף 6.19.13 (שנכלל כנספח ד' לכתבי הזיכיון שנתנו לבעלי הזיכיון) בנוגע ל"מידע נילווה" כי: "בעל זיכיון יעביר לרשות מידע הנוגע לשידוריו בפורמטים שתיקבע הרשות וזאת כדי לאפשר, בין היתר, מעקב ובקרה על השידורים ומימוש לוח משדרים אלקטרוני (EPG). מבלי לגרוע מכלליות האמור, המידע הנידרש יכול שיכלול בין השאר:
...
כרשות השניה, אף אנו סבורים כי אין להגביל את המידע שייכלל במדריך השירותים האלקטרוני למידע אודות תכנית המשודרת באותה עת בלבד.
נחה דעתנו, אפוא, נכון להיום, כי אין בכוונת הרשות השניה לפלוש לתחומי המחייה של העותרות, וכי השירות שיוענק על ידה יאפשר לצרכן לקלוט "באופן פשוט, נוח ונגיש" – כדברי הצעת החוק – את שידורי הטלוויזיה של חמשת הערוצים הפתוחים.
העתירה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

על אף טענתו של חנן על פיה עיקר המידע הנוגע לפעילות התובעת היה מרוכז במחשב הנייח במשרדי התובעת, עלה מתוך הראיות כי לחנן נותרה גישה, באמצעות המחשב הנייד הן לרשת התובעת והן לדואר האלקטרוני (ע' 134 ש' 6-10 , ע' 136 ש' 9-11 לפרוטוקול הדיון).
ואפרט; לצד זכות העובד לממש את חופש העיסוק שלו ואת חירותו להמשיך ולעבוד במקצועו, תוך שימוש בידע המקצועי אותו רכש ופיתח אצל מעסיקו, כמו גם האנטרס החברתי בדבר קיומה של תחרות חופשית, ניצבים אינטרס המעסיק להגנה על סודותיו המסחריים, כמו גם אינטרס צבורי בהצבת נורמות של היתנהגות מסחרית ראויה, המאופיינת בהגינות ובתום לב. איזון זה מחייב, כי עובד אשר פורש ממקום עבודה, יוסיף וישמור על סודותיו המסחריים של המעסיק, יקיים את חובת האמון שלו כלפיו ולא ישתמש באותם סודות.
כך למשל נקבע, כי אין מקום להגן על רשימת לקוחות, כאשר מדובר במידע כללי, כזה הנגיש לציבור, אלא כי אותה הגנה תיוחד למקרים בהם יוכח כי נידרש מאמץ מיוחד להשיג את המידע, או כאשר יוכח כי קיים ערך מוסף כלשהוא, לקבלת רשימה זו מן המוכן (ר' ע"א 9046/96 בן ברוך נ' תנובה, פ"ד נד(1) 625, 634; ת.א (ת"א) 1370/91 עולם האופנה בע"מ נ' יצחקי (פורסם; 25.11.91)).
כן נטען כי הנתבעים העתיקו את עיצוב דף המידע (הניוזלטר) של התובעת, את שורת החתימה של חנן בתכתובות הדוא"ל, את פורמט ונוסח הצעות המחיר ואת החוזה הכללי הייחודי של התובעת.
...
לגופו של ההליך, ומעבר לאותן תחושות אישיות, באתי לכלל מסקנה על פיה למעט בסוגיות הפרטניות אשר נמנו לעיל, לא היה במעשי ומחדלי הנתבעים, או מי מהם כדי לגרום להטעיה, לא כל שכן מכוונת של לקוחות וספקים.
רבים הם המקרים בהם נדרש בית המשפט לאזן בין אינטרסים נוגדים, ותוך מתן הדעת למכלול המסקנות העובדתיות והמשפטיות, ועל בסיס מסקנה על פיה אין האמת העובדתית, או הדין מצויים בשלמותם במגרשו של מי מבעלי הדין.
בהינתן כל אלו אני מורה בזאת כדלהלן : 306.1 הסעד הארעי אשר ניתן על ידי כב' השופט גרוסקופף, יוותר על כנו במובן זה שנאסר על הנתבעים כולם, יחד ולחוד, לעשות שימוש במילים "פילו" ו- "אש" בצמידות, בעברית או באנגלית, במסגרת שמה של הנתבעת 3, בלוגו שלה ובכלל מסמכיה פרסומיה ומוצרי השיווק שלה, כמו גם במסגרת תאגיד אחר.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2017 בעליון נפסק כדקלמן:

הדו"ח הפדראלי פורסם בשנת 2012 והוא תוצר של קבוצת עבודה שכללה, בין היתר, נציגים מטעם משרד המשפטים, הסנגוריה הציבורית, מערכת השפיטה והנהלת בתי המשפט האמריקאית (Administrative Office of the U.S Courts).
דוגמאות לנושאים נוספים בהם מומלץ שהצדדים ידונו: אופן ההתמודדות עם פורמטים (סוגי הקבצים) המצויים בחומרי החקירה שאינם פורמטים שכיחים; הזקקות אפשרית לתוכנה שכבר אינה נתמכת על-ידי היצרן על מנת לפתוח קבצים מסוימים; היחס למידע מוגן שסביר כי יימצא בין חומרי החקירה והצעדים שיינקטו על-ידי הצדדים על מנת להבטיח את המשך ההגנה עליו; שיעור הקף החומרים הדיגיטאליים הצפויים להיות מופקים; מיגבלות טכנולוגיות להן כפוף מי מהצדדים; הפקתם של נתוני מסגרת (Metadata) ואופן העברתם; לוח הזמנים להעברת החומרים והמעבר עליהם; ועוד.
מנסחיו סבורים כי אין זה אפשרי להחיל את הדין הקיים בנושא הגילוי של מיסמכי-נייר על מידע דיגיטאלי, ויש לפתח גישות חדשות לשם כך. הליך הגילוי האלקטרוני מביא עמו שני אתגרים עקריים שנובעים מאופי המידע הדיגיטאלי: נפח המידע והמורכבות שלו.
בדומה לעיקרון הפרופורציה, לעיקרון שתוף הפעולה חשיבות יתרה לפי הדו"ח. (5) על הצדדים להפיק חומר דיגיטאלי אשר נגיש להם בצורה סבירה, מבחינת עלות ומאמץ.
...
בעקבות ההחלטה הראשונה, הגיעו באי כוח הנאשמים למשרדי התביעה ועיינו בכל החומר, ולא תמיד תוך שימוש במילות חיפוש (הודעת העוררת מיום 27.6.2013 לפיה הסניגורים מוזמנים להגיע למשרדי המאשימה מדי יום ברצף בין השעות 08:30 – 22:00 כדי לעיין בתוכן הטלפונים הניידים – סעיף 15 בנספח כו להודעת הערר).
בסופו של דבר, החשש העיקרי הוא לפגיעה בחסיון עו"ד מלכה-לקוחותיו, ובפרטיותו של מלכה ושל צדדים שלישיים הקשורים עמו.
בדיון ביום 4.7.2017 הפנתה ההגנה לכך שעדת המדינה ערכה בעצמה סינון ראשוני, והציעה להחיל אותו הסדר גם על מלכה "מכיוון שאלה המסננות שאנחנו קיבלנו מהטלפון של ע' אנחנו חושבים שאנחנו צריכים לקבל את אותם סינונים [...]. כמו שע' יכלה לעשות את זה במשך שעתיים הם יכלו לעשות את זה עד עכשיו. כמו שהיא עשתה את זה יתכבדו ויעשו את זה. בסופו של דבר שנגיע למשהו שאנחנו לא מסכימים עליו נגיע לבית המשפט ויתן החלטה כן או לא". הגיעה אפוא העת לשים קץ לסאגה הבלתי נגמרת שבפנינו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו