גירושין קללות בפני ילדים תביעה אזרחית

במקביל הגשנו תביעה אזרחית בבית המשפט המחוזי בחיפה כנגד כל המעורבים בפרשה.

התובעת מוסיפה וטוענת בתצהירה כי דברי הנתבע בעיניין הקואליציה שבנתה מכוונת למשפחתה וזאת כדי להאדיר את משפחתו שהיא טובה ומוצלחת ובאותה הנשימה לגדף את משפחתה ולהציג את התא המשפחתי שלה בצורה מזלזלת ונחותה לעומתו.

התובעת טוענת בסעיף 18 בתצהירה כי "אף פירסום זה של הנתבע נעשה במטרה אחת ויחידה – לפגוע בלגיטימציה שלי בפני העיתונאית וילנאי, ובדרך זו להעלות את קרנו, להציג עצמו כמי שדובר אמת ולצייר תמונה מעוותת וחלקית בפניה כדי להשחיר אותי". דיון והכרעה: הנתבע התגונן במספר מישורים וטען להגנות המוקנות לו בחוק: אמת דיברתי, עניין אישי כשר, תום לב ופירסום בהליך המשפטי.

בדיעבד, לאחר שנשמעו העדויות, אף הסתבר כי מדובר ברכילות גרידא ששמעו אישתו ובתו של הנתבע וכפי שהעידה הבת אופיר: "הגענו לחנות באור עקיבא ואחת המוכרות שם אחראית היא אמרה שהיא חברה טובה של אימא של אמיר והיא אמרה לאימא שלי שהם בהליך גירושין והיא עזבה את הבית ולקחה את הילדים וזה כנראה בעקבות התביעה." (עמ' 74 בפרוטוקול שורות 25-28).

...

העובדה כי הפרסום עצמו הגיעה לידיעתה של התובעת באמצעות הליך משפטי אינה רלוונטית לקיום תנאי הוראת חוק זו. אשר על כן, הנני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת 25,000 ₪ פיצוי הולם ביחס לתפוצתו וחלקו הקטן בהודעה ארוכה ולגיטימית.

כמו כן, ישלם הנתבע לתובעת הוצאות משפט בסך 7,000 ₪.

בית משפט השלום בירושלים ת"פ 26932-09-10 מדינת ישראל נ' רחמן בפני כב' השופטת חנה מרים לומפ בעיניין: מדינת ישראל המאשימה דוד רחמן הנאשם גזר דין

לאחר שהגיע חברו של הנאשם, עלו השניים על האוטובוס והנאשם קלל את המתלונן באומרו: "זין אני אשלם לך, יא חתיכת כושי". בהמשך, כאשר הגיע האוטובוס לרח' שרי ישראל בירושלים התפתח דין ודברים נוסף בין המתלונן לנאשם, בעקבותיו תקף הנאשם באגרופים את המתלונן בעודו יושב בכסא הנהג.

מהתסקירים עולה כי הנאשם בן 23 גדל במסגרת דתית חרדית והוריו התגרשו כשהיה בן 17 ומשכך הוא נחשף לדינמיקה משפחתית לא פשוטה.

קצינת המבחן היתלבטה האם בנוסף לעונשים אלו יש מקום להטיל על הנאשם צו שירות לתועלת הציבור, זאת כיוון שהנאשם מרצה כיום צו מסוג זה במסגרת התיק התעבורתי, ועל כן סברה כי ישנה חשיבות בהשקעת כוחותיו בהמשך ההליך הטיפולי במסגרת השרות, וזאת בנוסף להתמודדותו של הנאשם עם התביעה האזרחית בסכום כספי גבוה שהגיש נגדו המתלונן ולאור נישואיו הקרבים.

באשר לפגיעה במשפחתו של הנאשם, הנאשם נישא ביום 23.2.15 (ר' הזמנה נ/4) וברור כי שליחתו למאסר תיפגע בתא המשפחתי החדש, יחד עם זאת הנאשם אינו מטופל בילדים, כך שעוצמת הפגיעה אינה כה גבוהה.

...

(שם בפסקה 58) נוכח תסקירי שירות המבחן המעידים על ההליך השיקומי אותו עבר הנאשם והעובדה שהנאשם לא עבר עבירות נוספות מזה למעלה מחמש שנים, הנאשם נישא עובר למתן גזר הדין ועובד לפרנסתו בהתמדה ולשביעות רצון מעסיקו מזה שלוש שנים וכי בעת ביצוע העבירה היה על סף הקטינות, החלטתי לחרוג ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום ולהטיל על הנאשם עונש מאסר קצר.

יוער כי לא מצאתי לאמץ את המלצת שירות המבחן במלואה נוכח חומרת האירוע ולקיחת האחריות החלקית של הנאשם, אולם התחשבתי בהמלצה זו כאשר החלטתי לחרוג ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום.

לפיכך החלטתי להטיל על הנאשם את העונשים כדלקמן: 6 חודשי מאסר ויום.

האישה הנה אזרחית ישראל (עלתה בילדותה מאיראן).

בתאריך ג' טבת תשע"ג, 16/12/12, פתח הבעל תיק בתביעה לגירושין וכרך בה עינייני רכוש ופרוק שתוף בדירת הצדדים, מזונות אישה, מזונות ומשמורת ילדים.

מובא בהלכה שאישה המקללת את בעלה מחויבת להתגרש ואף מפסידה את כתובתה, ויש לידון האם במקרה שלפנינו יש לידון כך, וכדלהלן: בכתובות ע"ב נאמר: "ואלו יוצאות שלא בכתובה העוברת על דת משה ויהודית וכו'. אבא שאול אומר אף המקללת יולדיו בפניו." ומרן השו"ע, אבהע"ז סימן קט"ו ס"ד, כתב: "איזו היא דת יהודית היא מנהג הצניעות שנהגו בנות ישראל, ואלו הם הדברים שאם עשתה אחת מהם עברה על דת יהודית וכו' או שהייתה מקללת אבי בעלה בפני בעלה." וברמ"א שם: "ה"ה המקללת בעלה בפניו". עכ"ל. בכל אחד מאלו תצא בלא כתובה אם יש עדים שהתרה בה תחילה ועברה על התראתו.

...

(לפי זה גם המסקנה שנקבעה בסעיף ג' אינם נכונה בהתאם לעמדתי, מאחר ונקבע כי הצדדים מורדים זה בזה הרי שחייבים הם להתגרש, אלא שהלכה למעשה אין הבדל בין העמדות אלא הבדל בטרמינולוגיה, לכן אין מקום לציין בסעיף זה אי הסכמה.

) הרב אברהם מייזלס לאור כל האמור לעיל קובע ביה"ד: א) לא הוכחה עילה לחייב את האשה בגירושין בגין העילות שהעלה הבעל בכתב תביעתו.

ב) טענת האשה לשלום בית נדחית מהנימוקים שהעלינו.

( 12.2.2018 מזונות זמניים לילד ע. בסך של 1,200 ₪ לחודש (החל מיום 15.2.2018 ביום 16.8.2018 הוגשה על ידי התובעת תביעה לגירושין בבית הדין הרבני האיזורי בחיפה, ובדיון שהתקיים ביום 7.11.2018 לצורך סידור הגט, ובהמלצת בית הדין הסכימה התובעת לעזוב יחד עם הילד ע. את בית המגורים עד ליום 7.12.2018 , וביום 28.11.2018 ניתנה לתובעת 7 .

לפיכך, המועד לעריכת איזון המשאבים בהתאם לחוק יחסי ממון יהא איפוא ביום 18.6.2017 בחינת טענות הצדדים ביחס לבית המגורים ברחוב החרמון ב - ***: אפתח ואומר, כי המחלוקת המרכזית בתביעה הרכושית שבין הצדדים אשר בפני נסובה סביב בית המגורים אשר נרכש בטרם נשואי הצדדים, והדירות הנוספות אשר נרכשו במהלך חיי הנישואין אשר נרשמו על שם הנתבע בלבד.

על הנתבע המבקש לחסות בצלה של הגנת אמת הפירסום להוכיח במידת ההוכחה הדרושה במשפט אזרחי שהפירסום היה נכון (ראו: דנ"א 7325/95 ידיעות אחרונות בע"מ נ' קראוס, 16 ,((2005) 13 ( 1998 ) וע"א 9462/04 מורדוב נ' ידיעות אחרונות בע"מ, פ"ד ס( 4 )1 ( פ"ד נב( והתנאי המצטבר הנוסף הוא, שבפרסום היה עניין צבורי.

₪ המשפט לחייב את המפרסם בפצוי שלא יעלה על כפל הסכום בפצוי עד 100,000 בקביעת גובה הנזק רשאי בית המשפט להיתחשב במקרים הקבועים בסעיף 19 לחוק איסור לשון הרע, ועליו לקחת בחשבון גם את חומרת הביטויים, מהות לשון הרע שפורסמה, האם מדובר בגידופים או בלשון הרע שמייחסת לתובעת מעשים פליליים או בלתי מוסריים.

...

התביעה למזונות הקטין בתלה"מ - 10- 17 מתקבלת באופן חלקי.

התביעה לפיצוי בגין תלונה שהוגשה במשטרת ישראל - נדחית.

אשר לפסיקת הוצאות, בשים לב לתוצאות פסק הדין, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים, ועל מנת לא להסלים את הסכסוך בין הצדדים, אני מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו.

א. וחברתה, הנתבעת 2, הגישו תלונות שוא במישטרה ומשעה שעשו כך הרי שהן "...נהגו ברשלנות כלפי התובע. ... פעולתן גרמה להוצאת דיבתו רעה של תובע ונזקים לשמו הטוב". בעקבות תלונתו על ארוע אלימות של א. כלפיו בשעה שהיא וחברתה, הנתבעת 2, הגיעו לפתח ביתו על מנת לקחת את ילדיהם המשותפים "... להפתעתו מצא את עצמו נחקר באזהרה על תקיפת חברתו של אישתו, נתבעת מס' 2". הוגש כנגדו כתב אישום (ת.פ.(אילת) 27651-11-19 בפני כב' השופט שי ברגר).

הפירסום השני: ביום 9/7/2020 העלתה הנתבעת תצלום פניו של התובע וכתבה בצמידות לתמונה: "מה אפשר לומר על "גבר מתגרש" שלא משלם מזונות אבל תובעה [כך במקור] קצבת נכות של ילד בן 4 !!! פשוט להקיא" (להלן- הפירסום השני).

"דברי הנאצה" ביחס לפירסום השני העולים מהנספח הם: "עצוב מאוד"; אימוג'י של פרצוף צהבהב שמפיו יוצאת לשון ירוקה (אולי מסמן הקאה) (4 מופעים); "גועל נפש" "מזעזע". עוד ראוי לציין את נספח ט' "הודעה מטעם נציבות שויון לאנשים עם מוגבלות – עידכון בנושא הנחיית יציאה למרחק 100 מטר מהבית עבור אנשים עם מוגבלות" שאינו נושא תאריך (נשלח על ידי התובע לבאי כוחו ב- 20/7/2020).

"חוק איסור לשון הרע משקף את האיזון שאותו קבע המחוקק בין זכות היסוד לחופש הביטוי לבין זכות היסוד לשם טוב. הגנה על שמו הטוב של הנפגע מעוגנת באיסור על פירסום לשון הרע ובקביעה כי במקרים מסוימים תהא בלשון הרע משום עבירה פלילית או עוולה אזרחית. בה בעת נידרש החוק שבא להגן מפני לשון הרע גם לצורך להבטיח את חופש הביטוי, והדבר בא לכלל ביטוי ברשימת ההגנות וברשימת הפרסומים המותרים המנויים בפרק ג' לחוק..."( ע"א 751/10 פלוני נ' ד"ר אילנה דיין-אורבך (8/2/2012) (להלן: עניין אילנה דיין) ס' 76 לפסק דינו של כב' השופט ריבלין).

...

משכך, משעה שדבריה לא הוזמו אני מקבל את תצהירה ועדותה אמינה בעיני.

דומני שכל מי שעיניו בראשו יגיע לכדי מסקנה שייחוס הדברים לא. גרושתו ולכל אישה באשר היא מהווים לשון הרע.

משכך אני קובע שהפרסום שהושמע באזני החָברה בקפה קרמה הוא לשון הרע של מ. כלפי א. בשים לב לאמור לעיל אני מקבל את תביעתה של א. כלפי מ. בפרסום השני ולאור התוצאה אליה הגעתי מ. יישא בהוצאות א. בסך 10,000 ₪.