גירושין פיקטיביים בהליך פשיטת רגל

ביום 14.6.17 ניתן צו כנוס לנכסי החייב וזאת במסגרת תיק פש"ר זה. לטענת הנאמן מדובר בהסכם גירושים פקטבי כאשר החייב הלכה למעשה מתגורר ביחידת דיור בחצר שבנכס ובנגוד לאמור בהצהרות בהסכם הגירושין בני הזוג התגוררו בנכס ביחד והצהרה הכוזבת בהסכם הגירושין נועדה ליצור מצג שוא של משבר בנישואים.

הוגשו הליכים רבים כנגד החייב ,החייב מתגורר באותו מקום עם הגרושה, מנהל יחד איתה חשבון בנק משותף, נוקט בהליך של פש"ר ולגירסת הגרושה עצמה היא פועלת על מנת להסיר מכשולים שיש בהם למנוע העברת זכויות בנכס והיא עושה כן חודשים ספורים מיד לאחר הגשת הליכי פשיטת רגל.

...

לאור כל זאת הנני קובע כי הגרושה נעדרת תום לב במידה הדרושה לצורך מענה על הוראות סעיף 96 ג(2) לפקודה וכן קובע כי הגרושה ובתה לא ביססו כנדרש תשלום תמורה בת ערך בשווי הזכויות שהועברו ובוודאי שלא ביססו תשלום בסך של כ-1,000,000 ₪ תמורת 50% מהזכויות בנכס.

על כן ולאור האמור לעיל הנני קובע כי הגרושה ובתה לא ביססו כי בוצעה העברה בתום לב, בתה של החייב והגרושה לא ביססה כי היא שילמה תשלומים כלשהם בתמורה לזכויות שהועברו והגרושה לא ביססה ,כאמור, כי היא שילמה את מלוא התמורה בגין העברת זכויות פרט לתשלומים אשר הגיעו לסך של כ-75,000 ₪ ואשר היו נחוצים ודרושים לאפשר לה להעביר את הזכויות על שמה ועל שם בתה ככל שהיא הייתה חפצה בכך.

לאור כל האמור לעיל הנני מקבל את בקשת הנאמן ומבטל את ההענקה אשר בוצעה לטובת הגרושה ובתה קרי המשיבות בנכס.

אלא שטענה שכזו היה צריך להפנות כלפי האחים ולא כלפי הנתבעת, לגבי כל העזבון ולא לגבי הדירה, ולא בהליך שבפני אלא אולי בהליך מכח סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (אם כי המדובר בטענה שעולה בשנת 2013 לגבי הסכם הסתלקות משנת 2001, כלומר, 12 שנים לאחר מעשה - ולצורך ההשוואה אפנה לפש"ר (מחוזי תל-אביב) 1659/09 עו"ד פדר נ' פפרמן (12.1.2012); פש"ר (מחוזי ירושלים) 5313/08 עו"ד גרין נ' גזאוי (1.1.2012); פש"ר (מחוזי ירושלים) 6039/09 הנדל נ' הכנ"ר – מחוז ירושלים (8.7.2014)).

בית המשפט קבע שם כי אומנם סימני השאלה שהעלה הבנק לא היו מופרכים, אך לא די בהם - והבנק לא הרים את הנטל להראות כי הסכם הגירושין הוא למראית עין; ה"פ (מחוזי-מרכז) 32028-09-12 בצון נ' בצון (17.3.2013), אף שם נדחתה טענה לגבי היותו של הסכם גירושין הסכם למראית עין בלבד; ה"פ (מחוזי-באר שבע) 17863-09-11 נתן נ' נתן (8.9.2013), שם הועלתה טענה של פיקטיביות הסכם הגירושין בין הצדדים, ובית המשפט שם מצא כי לא הורם הנטל להוכחת הטענה בנסיבות אותו המקרה.

...

חלקם נותר בעינו, אך על מרביתם ניתן מענה, ועתה, לאחר ששמענו את כל העדים, מצאתי כי הבנק לא הרים את הנטל שהיה על שכמו, ונותר על שכמו, ולא שוכנעתי כי בכל הנוגע לדירה הספציפית, המדובר בקנוניה ובמרמה אשר אותותיה ברורים, אשר החלה בשנת 1981 וממשיכה עד היום ואשר שותפים לה הנתבעת והאחים של הנתבע.

שוכנעתי כי הנתבעת רכשה את הדירה, ושילמה את תמורתה, בתקופת זמן שבה לא היה לה קשר עם הנתבע ובוודאי שלא כל אינטרס ל"הסתבך" במערך חוזי "שקרי" ומורכב, שיאפשר לנתבע למלט 1/8 מהדירה מידי הבנק – וממילא ניתן היה להגיש את התביעה כפי שהוגשה – רק לגבי 1/8 מהדירה.

לגבי שנת 2008 ואילך - מצאתי את ההסברים של הנתבעים כמהימנים, והעובדה שהנתבע עבר לדירה, בנסיבות שהוכחו, אין בה כדי לחייב את המסקנה שניתן לרדת אל הנכס של הנתבעת לשם פרעון חובותיו של הנתבע.

ב-31/8/14 הגישו החייבים בקשות לפתיחת הליך פשיטת רגל; ב-1/9/14 ניתן צו כנוס; וב- 22/6/16 הוכרזו פושטי רגל והנאמן התמנה נאמן לנכסיהם.

עם זאת, הבקשה נבחנה מחדש לגופה על רקע המידע שהוצג בבקשתו העדכנית של חן. תמצית הדברים היא שלטענת חן החייבים פועלים בחוסר תום לב, ובכלל זה מסתירים נכסים והכנסות; מכרו את העסק המשפחתי כדי להסתיר את הכנסותיו מהנאמן ולגרוע מהעזבון את חלקו ברווחים; מעלים טענות כוזבות בנוגע למצבם הכלכלי והמשפחתי, כולל הצגת גירושים פקטביים של החייב אריאל, שנועדו להסתיר את הכנסות רעייתו; ואינם מקיימים את חובות ההליך הבסיסיות ובכלל זה אינם משלמים את צו התשלומים ומסתירים מידע מבעל התפקיד.

...

הצדדים ניהלו מו"מ על בסיס הצעת בית-המשפט אך בסיומו הודיע ב"כ כנ"ר כי "הייתה הסכמה לשלם 100 אחוז דיבידנד ולמעשה היורש יקבל לידיו 3.1 מיליון ₪. אי הסכמתו בהליך זה נובעת מהחשש שלו שייאלץ להשיב כספים לאחות שלמעשה היא נושה בעיזבון". בנסיבות אלו אין מנוס מלהכריע בבקשות השונות, אך יוער כבר עתה כי עיון בתיק עב הכרס מלמד שבית-המשפט כבר קבע בעבר שבהעדר הסכמה המתווה הנכון הוא מימוש הנכס, ואף הכריע בגרסאות קודמות של הבקשות הקיימות, ולא נמצאה סיבה לשנות מהחלטותיו.

התוצאה היא שהביטול לא יסייע לצדדים ורק יאריך את המחלוקות, בעוד שהשארתו מציעה לשני הצדדים סיום המחלוקת הכלכלית.

הבקשה נדחית.

הבקשה לגילוי מידע ומסמכים שאסף הנאמן במסגרת תפקידו או לחייב את הנאמן לאסוף מסמכים נוספים עבור הנושה – נדחית.

בשים לב לכוונה לממש את הנכס (ונכסים נוספים) לא מצאתי מקום להתערב בשיקול דעת הנאמן בסוגיה זו ועל החייבים והנאמן להגיש הסדר מוסכם בעניין זה. סוף דבר בית המשפט שב וממליץ לצדדים להגיע להסדר כולל, לפירעון החוב בהתאם להכרעה החלוטה בתביעת החוב ותוך הבטחת זכויות כל הצדדים הרלוונטיים (למשל העברת הכספים המגיעים לאחות מתוך סכום המזומן שייאסף).

על כן, אין לנתבע הפוטנציאלי מעמד בשאלה האם יש להתיר את הגשת התביעה נגדו: "כאשר מגיש בעל תפקיד בקשה לבית המשפט שלפירוק (והדברים יפים אף שעה שעסקינן בהליכי פשיטת רגל, בשינויים המחוייבים), לאשר לו להגיש תביעה נגד צד ג' בערכאה חיצונית (בית משפט, בית-דין או בפני בורר) אין לנתבע הפוטנציאלי מעמד בהליך. הלכה זו תחול אף שעה שהנתבע הפוטנציאלי מבקש להעלות טענות סף שונות כנגד התובענה נגדו. טענות אלה תתבררנה, ככלל, במסגרת התביעה עצמה." (ע"א 8481/14 אפרידר החברה ולפיתוח ישראל בע"מ נ' אביב פריצקי (26.6.2017); ראה גם ע"א 7102/12 JKV BETEILIGUNEGES GmbH נ' מונלייט אלחוט בע"מ (בפרוק) (פורסם בנבו, 11.09.2017)).

הוא אף לא העלה טיעון רלבאנטי לענין זה, למשל, טיעון לפיו המנוח והגרושה המשיכו להתגורר יחדיו באותה דירה גם לאחר הסכם הגירושין, דבר שעשוי להוות אינדיקאציה לכך שמדובר בהסכם פקטבי.

גם לגבי טענה זו, דרך המלך לברר אותה הוא באמצעות הגשת בקשה מתאימה בתיק פשיטת הרגל, ותביעה לביטול הסכם גירושין לא תקדם כהוא זה את בירורה של טענה זו. לבסוף, טענות הנאמן בדבר כספי ביטוח החיים ששולמו לגרושה כמוטבת על פי הפוליסה, אינן מגלות עילה כלשהיא נגד הגרושה ואינן מהוות נימוק התומך בתביעה לביטול הסכם הגירושין.

...

לכל האמור לעיל יש להוסיף את הקושי הרעיוני הכרוך בנסיון לבטל הסכם גירושין, שעל יסודו גם ניתן בסופו של דבר גט, שהרי הנאמן איננו מבקש (וגם איננו יכול לבקש) לבטל את הגט שניתן על יסוד הסכם הגירושין.

ככל שבהמשך ההליך אגיע למסקנה כי הנאמן איננו פועל באופן נטול פניות, לא יהיה מנוס אלא להורות על ביטול ההליך, כפי שכבר המליץ הנאמן הקודם.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

בשנת 1988 בוטלו הליכי פשיטת הרגל בשל העידר תועלת לנושים, ומאז תלויים ועומדים נגדו ארבעה תיקי הוצאה לפועל בסכומי עתק.

לטענתו, הדירה שהמבקש טוען כי היא משמשת למגוריו אינה אלא משרד, ובפועל הוא מתגורר בבית גרושתו, מנהל עימה חיים משותפים, גירושיו הם "גירושין פקטביים" שנועדו לאפשר לו להמנע מתשלום חובותיו.

...

נימוק נוסף שלא להיעתר לבקשה נוגע לירושת הוריו של המבקש: כאמור, בתצהירו טען המבקש כי הוריו ואחותו נפטרו מספר שנים קודם לכן.

בנסיבות אלו, אני סבורה כי על המבקש הנטל לפרט במדוייק מה כולל עזבון האם, וכיצד זה לא נוצרה לו ממנו הכנסה.

נוכח כל האמור, אינני סבורה שהמבקש הוכיח כי מצבו ומצב הקרובים אליו דחוק, עד כדי כך שאין הוא יכול לעמוד בתשלום האגרה ובהפקדת ערבון לא גבוה.