גירושין לפני פירוק שיתוף בבית דין רבני

בית הדין הרבני הגדול ציין כי בני הזוג התגרשו כבר לפני מספר שנים והגיע הזמן למכירת הנכס, והוסיף כי טענת העותרת לכך שמצב הנדל"ן מצוי כעת בשפל אינה מצדיקה עיכוב של פירוק השתוף למועד מאוחר יותר.

...

לאחר עיון בעתירה, בתגובות המשיב והיועץ המשפטי לשיפוט הרבני ובנספחים שצירפו הצדדים – הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את העתירה.

סוף דבר: העתירה נדחית.

טענות המבקש כשלוש וחצי שנים לפני הטלת שיעבוד המס ע"י הערייה כנגד המשיבה 2, המבקש, עם גירושיו, רכש את זכויותיה של המשיבה 2 בדירה וזאת עפ"י הסכם פירוק השתוף שאושר ע"י בית הדין הרבני האיזורי בטבריה, דווח במועדו כדין לשלטונות מסוי מקרקעין, ואף ניתן מיד עם חתימתו יפוי כוח בלתי חוזר להעברת הזכויות משם המשיבה 2 לשם המבקש.

...

נוכח האמור בהודעתה ונוכח מצבה הבריאותי, נעתרתי לבקשתה של המשיבה 2 והתרתי לה שלא להשתתף בדיון, ורשמתי בפני את עמדתה והסכמתה כאמור בהודעתה (ראו: החלטתי מיום 26.2.2018).

בהקשר זה, מן הראוי, להפנות לדברי כב' השופטת פרוקצ'יה ברע"א 187/05 נסייר נ' עיריית נצרת עילית, 260 (20.6.2010): " 11. אין דיני השיהוי במשפט האזרחי דומים לדיני השיהוי במשפט הציבורי. השיקולים והאינטרסים המשמשים בדיני השיהוי של המשפט הציבורי שונים בתכלית מאלה שבהתיישנות ובשיהוי במשפט הפרטי". לסיכום נוכח כל המקובץ לעיל, אני מחליט לקבל את התובענה ולקבוע כדלהלן: כי זכותו של המבקש בדירה הידועה בתור חלקה 53/1 גוש 15280 בטבריה מכוח הסכם פירוק השיתוף עדיפה וגוברת על זכותה של העירייה מכוח השעבוד.

אני מורה על מחיקת שעבוד המס שנרשם ביום 12.11.2015 על זכויות המשיבה 2 בדירה.

אני מחייב את המשיבה 1 לשלם למבקש הוצאות משפט בסך 10,000 ₪ וזאת תוך 45 יום מיום קבלת פסק דין זה, שאם לא כן, יישא הסכום הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

עובר להליכי פשיטת הרגל, החלו בין החייב לאישתו – המשיבה 3, גב' אסתר רוזמן (להלן: "גב' רוזמן"), הליכי גירושין ופרוק שתוף בבית הדין הרבני ובבית המשפט לעינייני מישפחה, בהתאמה.

עם זאת, בעקבות ערעור שהגיש החייב על כשרות הגט, הורה בית הדין הרבני ביום 23.5.2019 על ביטול תעודות הגירושין ועל ביטול היתר הנישואין שניתן לצדדים, וכן אסר על הצדדים לעשות שימוש כלשהוא במסמכי הגירושין עד לבירור עניינם לפני בית הדין.

...

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית אפוא.

מדינת ישראל בתי הדין הרבניים תיק ‏1193535/3 בבית הדין הרבני האיזורי תל אביב יפו לפני כבוד הדיינים: הרב צבי בן יעקב – אב"ד, הרב יצחק הדאיה, הרב משה בצרי המבקשת: פלונית (ע"י ב"כ עו"ד טובה כהן) המשיב: פלוני (ע"י ב"כ עו"ד רועי חלפון) הנידון: צו למדור ספציפי במקום שיש סיכוי לשלום בית החלטה

שמחנו לקרוא, וגם לשמוע מבאי כוח הצדדים, שבמקרה שלפנינו בית המשפט לעינייני מישפחה ביקש לבחון את נושא השלום או הגירושין, בטרם ייתן את הכרעתו בעיניין פרוק השתוף בכלל, ובמדור הצדדים בפרט.

...

אנו סבורים שאם האישה תגיע למסקנה שחיי הנישואין תמו ואין סיכוי לשלום, הסוגיה הכלכלית תהווה שיקול משני וטפל.

עדיין אנו סבורים שהשאלה הבסיסית – שלום או גירושין, לא הוכרעה.

לכן, גם אם לא מצאנו אצל האב פתח של שלום הפתוח כפתחו של אולם, ואם פתוחה היא יותר מפתחה של מחט, שערי שלום לא ננעלו.

גם אנו סבורים שטובת הקטינים, ששני ההורים ימצאו דרך לקיום חיי המשפחה בשלום ובשלוה, להנמיך את "אש המחלוקת". כאמור, כדאי לצדדים לפעול במסלול של שלום והבנה, תוך ויתורים הדדיים וכבוד הדדי.

לכן דווקא מחמת הזהירות המתבקשת, ומאחר ולדעתנו קיים סיכוי לכאורה שהשלום יחזור למשפחה, אנו סבורים שזה המקום ליתן צו למדור ספציפי, למנוע את פרוק המדור שבו מתגוררת המשפחה, ולמנוע את האצת הליך הגירושין.

מדינת ישראל בתי הדין הרבניים תיק 1059247/3 בבית הדין הרבני האיזורי ירושלים לפני כבוד הדיינים: הרב מרדכי רלב"ג – ראב"ד, הרב יקותיאל כהן, הרב חיים ו' וידאל המבקש: פלוני (ע"י ב"כ עו"ד רות אשרף ממן) המשיבה: פלונית (ע"י ב"כ טו"ר ירדנה הראלה דוידסקו) הנידון: זיקת פירוק שתוף שבין בני זוג שהתגרשו לזמן היותם בני זוג והשלכותיה לעניין 'הגנת הדייר'; כנוס נכסים שלטובת שני צדדים לעומת 'מימוש מהיר' החלטה

...

המסקנה העולה מכל האמור היא כי אם האישה מעוניינת לרכוש את חלקו של האיש בדירה על פי מחיר השמאות של שווי הדירה בסך של 1,375,000 ש"ח, על האישה להפקיד בבית הדין בתוך שלושים יום שיק על סך 10% מהסך שאמורה לשלם עבור חלקו של האיש בדירה.

"הנושה בלאו הכי מקבל פיצוי על העיכוב בדמות הריבית החריגה החל על החייב, וכן קיימת לו זכות לגבות מן החייב את היתרה אם הנכס נמכר בסופו של דבר במחיר שאינו מכסה את המשכנתה" – הם מטעימים ומסכמים: אין לטעמנו הצדקה למכור נכסים בהוצאה לפועל בעשרות אחוזים מתחת לערכם, וזכות הנושה להיפרע במהירות אינה מצדיקה פגיעה בסדר גודל כזה בערכם של נכסי החייבים.

]"ערים אנו לכך כי ההצעות המובאות כאן עלולות להביא להאטה במימוש בטוחות על ידי גופים בנקאיים" – ממשיכים המחברים – "אולם אנו סבורים כי דווקא הם יצאו נשכרים מהן".] שונה הדבר בנידון כנידון דידן, כאשר בית הדין ממנה את הכונס כשלוחם של שני הצדדים למכור את הדירה במחיר הטוב ביותר בעבור שני הצדדים, שתפקידו של הכונס הוא לדאוג שהדירה תימכר לפחות במחיר השמאות.