מוסד זה הנו תולדה של היתנגדות חלק מהזוגות לנישואים דתיים או לנישואים כלל, וכן עקב מניעה שקיימת להתחתן בישראל שלא בחתונה דתית (מניעה אשר יכולה להיות עקב פסלות של אחד הצדדים, כגון ממזר, מניעה הלכתית של כהן וגרושה או מצב, כמו של התובע והמנוחה, בו הם בני דתות שונות ועל כן אינם יכולים להתחתן בתחומי ישראל, בחתונה דתית).
כלומר, כיצד אמדו הצדדים את טיב היחסים ביניהם וכי ההגדרה המתאימה למושג "ידועים בציבור" היא:-
"בני זוג אשר החליטו, בין במפורש ובין במשתמע, להחיל על עצמם את מרבית התוצאות האזרחיות-כלכליות של מוסד הנישואין והשלכות הגירושין, מבלי לקבל מעמד של נישואין" (שם)
וכי למעשה יש להגדיר המושג כ"שותפות זוגית".
...
הואיל ולאחר פסק הדין שולמו הכספים, עוכב הביצוע ולאחר מכן הוחזרו כספים, וכן שולמו כספים נוספים להורים הנני קובע כדלקמן:-
על הנתבעת לשלם לתובע, בחזרה, את מלוא הכספים שהוחזרו על ידו בעקבות פסק הדין של בית המשפט המחוזי בהתאם לפסיקתא מיום 12.7.21;
הואיל וההורים השאירו את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט, הנני קובע כי יתרת התשלום ששולמה על ידי הנתבעת להורים (כולל שכ"ט עו"ד), בהתאם לפסיקתא שנחתמה בבית המשפט המחוזי, תקוזז מהתשלום אותו נדרשת הנתבעת להחזיר לתובע, וכי היא תשולם ישירות על ידי ההורים לתובע (וככל שלא תשולם, יוכל התובע לנקוט בהליכי גביה בלשכת ההוצאה לפועל למול ההורים).
יתרת הסכום שאותו תשלם הנתבעת לתובע (הסכום שהוחזר על ידי התובע בקיזוז הסכומים ששולמו להורים בעקבות פסק הדין של בית המשפט המחוזי) תישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום בו החזרו הכספים.
בשים לב לתוצאה הסופית, למשך ניהול ההליכים, ולאור טענות הצדדים כפי שהובאו לפני, הנני מחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות התובע בגין פסק דין משלים זה בשיעור 25,000 ₪ בצירוף מע"מ (וזאת מעבר לשכר הטרחה והוצאות שנפסקו בפסק הדין הראשון).
