חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

גילוי רכב גנוב לאחר רכישה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2018 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

הוא סיפר שאת רכב המזדה מכר "לברזל" ולאחר מכן רכש רכב נוסף ש"שרפו" לו לאחר 20 יום.
עיון במסמך מגלה כי ב"כ הנתבע ביקש אישור כי הנתבע היתקשר בין השעות 18:00-20:00.
אם הוא הלך למישטרה לפני שהגיע לכפר קאסם (גם לפי עדותו במישטרה ביום 28.4.2014 בשעה 24:09 במסגרת התלונה שהגיש על גניבת הרכב תחנת פתח תקווה-שרון) אליה הגיע עם טרמפ שתפס "באמצע הכביש" מיד לאחר הגניבה לכאורה ולאחר מכן נסע לכפר קאסם להחקר וראה את רכבו עם מישטרה שם (משהמשטרה הייתה שם בסמוך לשעת התאונה), הרי שאכן לכאורה הרכב נגנב שעה לפחות לפני כן. אם כך, מדוע כאמור היתקשר למוקד המישטרה אחרי שביקר במישטרה לכאורה.
...
עדותו לא הייתה עקבית וקוהרנטית – לא ברור בסופו של דבר מתי נגנב הרכב, מתי ביקר בכל תחנה ומה קדם למה.
העולה מהמקובץ, שהנתבע שהוא לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי התאונה התרחשה על ידי פלוני אלמוני אחר, במסגרת נטלי הראיה במשפט האזרחי.
על כן, אני פוסקת כי הנתבע ישלם לתובע סך של 10,838 ₪ וכן 2225 ₪ שכ"ט עו"ד וכן 375 ₪625 ₪ הוצאות משפט.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

על-פי הנטען בכתב התביעה, בשעות הבוקר של יום 15/1/10 התגלה לתובע 2 כי רכבו נגנב ולאחר חפוש יזום שנערך, נמצא הרכב בקירבת הבית ובסמיכות אליו גם רכבה של התובעת 3.
כן, הכחישה הנתבעת את הנזק הנטען מצד התובעים; כך, בכל הקשור לנזקים שנטענו על ידי התובעים 1 ו-3, הוכחשה הטענה כי רכבם שימש כ"מחסן נייד" כאשר ביחס לשתי חוות הדעת שצורפו נטען כי עסקינן בחוות דעת "תיאורטיות" בלבד, מקום בו לא צורפו כל מסמכים רלוואנטיים לתמיכה בהן כאשר חוות הדעת בעיניין שווי הארגז לא התבססה על מיסמכי קניה אשר יהיה ניתן ללמוד מהם, בין היתר, על סוג הארגז הנטען, מידותיו, מועד התקנתו ותוספות שהוא כלל.
...
לאור כל האמור, הנני מוצאת לקבוע כי התנהלות הנתבעת אשר הביאה בסופו של יום להותרת הרכבים במקום איתורם ללא פיקוח והשגחה וללא יידוע הבעלים על עזיבת השוטרים את המקום – עולה כדי התרשלות והיא שאפשרה את גנבת הרכבים בשנית.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים בעניין הנזק, הרי שלאור ההסכמה בעניין שווי הרכבים עצמם יש לקבוע את הזכאות לפיצוי על בסיס ההסכמות בין הצדדים בנדון.
יחד עם זאת, באשר לפיצוי שיש לפסוק בגין הארגז, מצאתי כי יש לבססו על חוות הדעת של שמאי הנתבעת (19,000 ₪), וזאת לאור הנימוקים שהובאו על ידו בעניין זה וששוכנעתי כי יש לקבלם ובכלל זה - העדר האינדיקציה בחוות הדעת של התובעים בעניין טיב הארגז; אופן ההתחקות אחר בניית "הארגז הווירטואלי" מצד שמאי הנתבעים מקום בו לא היו בנמצא כאמור נתונים רלוונטיים וכן הסבירות שמצאתי בביצוע ההפחתה שמקורה בבלאי הארגז על רכיביו בהתחשב במשך השימוש שנעשה בו. סוף-דבר: לאור כל האמור ועל בסיס קביעותיי לעיל הנני מוצאת את זכאותם של התובעים לסכומים הבאים: הפיצוי הכולל לו זכאים התובעים 1 ו-3 מאת הנתבעת יעמוד על סך של 65,500 ₪ לפי הפירוט הבא: פיצוי בגין הרכב בסך 7,000 ₪; פיצוי בגין שווי הציוד בסך 39,500 ₪ ופיצוי בגין שווי הארגז בסך 19,000 ₪ לסכומים אלו יש להוסיף ריבית והפרשי הצמדה ממועד האירוע (15/1/10) ועד היום.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2018 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

שם הדגם נימסר לסוכן הביטוח באותה שיחה טלפונית, הפרמיה נקבעה ושולמה, הפוליסה נכנסה לתוקף, והרכב נגנב לאחר 4 ימים.
אפשרות אחרת היתה להגיש חוות-דעת שמאי באשר לשווי הרכב, לקיומו של הדגם, וכיו"ב. בנוסף, מצופה היה לגלות כי התובע הביא לעדות נציג היבואן (או חברת ההשכרה), על מנת שיעיד מה היו המערכות שהותקנו ברכב, ומהו שוויין.
תחת זאת, הביא התובע תדפיס של סוכנות כלי הרכב, בו אכן מצוין כי הותקנה מערכת מולטימדיה, ומאן דהוא הוסיף עליו בכתב יד כי המערכת היתה קיימת ברכב המסוים, ושוויה הוא 5,200 ₪ ומע"מ, אלא שניירות אלה אינן ראיה טובה, וספק אם הן ראיה בכלל, לצורך קביעה כי בעת רכישת הרכב אכן היתה בו מערכת זו, ואין בהן כדי ללמד דבר באשר לשוויה האמתי של המערכת בעת הרכישה (בשים לב לכך שחלפו 3 שנים מיום שהותקנה).
...
כפי שנראה, דין שתיהן להידחות.
דין התביעה העיקרית, אפוא, להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתמצית טענות נתבעים 2-5 התובע היתנהל ברשלנות פושעת כאשר נתן את רכבו ללא ביטחונות לאדם זר. הגיש תלונה על גניבה רק בחלוף כחודש, ונתן לגנב זמן להעביר בעלות.
אם כך למה נתת את הרכב ולקחת את השיק אם אין מכירה אני משיב שכפי שעניתי קודם ברגע שהפקדתי את השיק ונאמר לי שהוא חוקי , כשר ואינו גנוב, הבנתי שאני במצב לא נוח שבו הנתבע 1 עשה את הפעולה המחייבת לצורך המשך הרכישה אבל אני לא יכול למכור לו את הרכב, לכן בהחלטה גרועה איפשרתי לו לנסוע ברכב שלי על שמי שיש בו מערכות איתוראן בהנתן שיש לי ביד צלום ת.ז. ורישיון נהיגה של נתבע 1 וזכרון דברים חתום שמסביר את היחסים".
בעניינינו, נתבע 1 אינו סוחר רכב, והוא מכר לנתבעת 2 את הרכב, נשאלת השאלה – האם נתבעת 2 רכשה את הרכב בתום לב, או שמא במירמה? האם ניתן לקבוע כי נתבעת 2 הייתה שותפה לקנוניה, מאחר ולא הציגה אסמכתות, וטופס גילוי נאות? מחומר הראיות עולה קושי לקבוע כי נתבעת 2 הייתה שותפה לקנוניה.
...
סוף דבר לאור המקובץ לעיל, לא ראיתי לנכון להורות על מתן צווים כמבוקש על ידי התובע.
אלא, ראיתי לנכון להיעתר לסעד החלופי; עם זאת, לא ראיתי לנכון לפסוק לטובת התובע עוגמת נפש, בהתחשב בהתנהלותו.
אשר על כן, דין התביעה כנגד נתבעים 2-6, להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

לאחר מעשה הגניבה, שיתף התובע את שכנתו, גב' מרים, אשר עובדת בנתבעת וזו הציע לו לרכוש ביטוח מקיף אשר לטענתה ישלם לתובע תגמולי אם רכבו ייגנב בשנית.
מעבר לחוסר הראייתי, נתגלו סתירות ופרכות רבות בגירסאות התובע, שעוררו רושם של אי מהימנות.
...
הנתבעת שלחה חוקר מטעמה אשר חקר את התובע והגיע למסקנה מוטית ומוטעית כי התובע הסתיר מהנתבעת את קרות המקרה הראשון וכי היה שותף למקרה השני.
אין בפני הנתבעת כל מסמך או ראיה לעניין החלטת המשטרה ועל כן אין כל אפשרות להגיב עניינית לטענות התובע בעניין זה. נטען, כי דין התביעה כנגדה להידחות בהיעדר כיסוי ביטוחי, זאת לאור העובדה שנסיבות "היעלמות" הרכב נשוא התביעה לא נגרמו כמפורט בכתב התביעה והנסיבות האמיתיות בהן הועלם הרכב לא נגרמו כנטען, אלא בנסיבות שאינו מקימות כיסוי ביטוחי, והן נטענו מתוך כוונה להוציא כספים שלא כדין מהנתבעת.
מסקנתי היא, כי הרכב נגנב ב-14.10.19, כשלא היה לו ביטוח מקיף, והתובע המציא את סיפור החזרת הרכב וגניבתו פעם נוספת, כדי לערוך בינתים פוליסת ביטוח מקיף שתכנס לתוקף, ולקבל תגמולי ביטוח.
לפיכך אני דוחה את התביעה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו