גילוי מסמכים שאינם ברשות בעל דין

עם זאת, כפי שנפסק שם "כאשר טענת בעל דין בדבר אי המצאותם של מסמכים בחזקתו היא בלתי סבירה, אין מניעה כי הצד שכנגד ינסה לערער בהליך ההוכחות את מהימנות הצד המתכחש להמצאות המסמכים בחזקתו ולטעון להפעלת החזקות הנובעות מאי המצאת מסמכים על ידי בעל דין". לפיכך – אין מקום להורות על גילוי מסמכים שאינם ברשות הנתבעים.

...

לאחר שעיינתי בבקשה לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים, בתגובה ובתשובה לה, להלן החלטתי: בפניי בקשת התובע לגילוי מסמכים ספציפיים רבים שמתגובת הנתבעים עולה כי כלל לא קדמה לה פנייה בבקשה לגילוי המסמכים.

מסמכים העוסקים בשיחות והתכתבויות של מר אסף דביר עם גב' אורית זילברמן וגב' בלה סקורחוד, בהן ניסה מר אסף דביר לברר מה קרה בעניינו של התובע ומה נאמר לו בשיחה שהתקיימה איתו ביום 5/8/21 (כאמור בסעיף ג'11 לבקשה) - גם דין בקשה זו דינה, להידחות.

מסמכים העוסקים בהתכתבויות ובשיחות שהתקיימו בין מר אסף דביר לבין מר זאב דגני והגב' בלה סקורחוד לפני ובסמוך למשלוח לתובע של הדוא"ל של מר אסף דביר ביום 30/9/21 בשעה 7:42 (כאמור בסעיף ג'14 לבקשה) – דין הבקשה להידחות.

מסמכים העוסקים בהנחיות שניתנו לגב' ענת יחזקאל בכתב או בעל פה לגרוע את שמו של התובע מקבוצת הווטסאפ של מורי ועובדי הגימנסיה ביום 8.8.2021 (כאמור בסעיף ג'15 לבקשה) – דין הבקשה להידחות.

הנתבעים טוענים שמאחר שלפי טענות המבקשים הם מעוניינים ב"דוח 0" של הפרויקט, קבלת הבקשה לא תסייע להם. כן טוענים הנתבעים שבתביעה דנא נדונו מספר נושאים שאין בינם לבין אותו מיסמך ספציפי שבו מעוניינים המבקשים כל קשר. כן נטען שבהליך דנא נדונו ענייניהם הפרטיים, האישיים והמסחריים של בעלי הדין, לרבות בקשר לפרויקטים אחרים.

אלא שכבר נפסק, כי הליך גילוי מסמכים אינו אמצעי בלעדי העומד לרשות בעל-דין לצורך איסוף מידע הרלוואנטי לניהול תביעתו או הגנתו במשפט.

...

צלום עדכני של רכוש המנוח הנותר בביתו של התובע – התובעים שכנגד מבקשים את השבת הציוד לרבות כרטיסי אשראי, טלפונים ניידים של המנוח, כאשר המנוח טוען שלמיטב ידיעתו אין ברשותו ציוד של מנוח.

בית הדין מבהיר, כי מטרת צו גילוי מסמכים הנה להורות על גילוי מסמכים המצויים ברשות בעל דין או בשליטתו ולפיכך, אין להורות על צד לייצר מסמכים לצורך ההלי המשפטי (רע"א 11126/08 לב לבייב נ' רפאלי (7.5.2009)) אוסיף בעיניין זה וכפי שעלה בדיון המוקדם מיום 28.3.2023, לאור קבלת תעודת פטירה ממשרד הפנים, הרי לא ברור מה המניעה לפנות לחברת האשראי מכח יורשים בדין.

...

כפי שפורט, בית הדין ער לעובדה, כי המנוח והתובע נסעו יחדיו לסרי לנקה אך יחד עם זאת והיות והתובע במסגרת תצהיר גילוי מסמכים, כי אין באפשרותו "לשחזר את כל הקבלות עבוד הטיפולים במנוח" וכי אין בחזקתו "פירוט הוצאות ששולמו מכרטיס האשראי של המנוח – הרי יש לדחות את הבקשה.

העתק כל הודעות המייל, ווטצאפ וסמס ששלח התובע לנתבעים ולמנוח – התובע חוזר על טיעוניו להעדר רלוונטיות והתובעים שכנגד חוזרים על טיעוניהם וטוענים, כי "התובע נהג לשלוח אליהם הודעות מאיימות לרוב באמצעות דואר אלקטרוני". בעיון בעילות התביעה שכנגד, לא ברור הזיקה לעילות התביעה ואף לא פורט אודות הזיקה ועוד כי, הצד השני להתכתבות הם התובעים שכנגד ולפיכך לרבות עיקרון איסוף הראיות על ידי הצד שטוען, הבקשה נדחית.

הבקשה נדחית בהעדר רלוונטיות לעילות התביעה ועוד, כי עולה מפרוטוקול הדיון להעדר תביעה שכנגד ביחס לטענות תובעת שכנגד 1 כנגד התובע ואף בכתב ההגנה עולה הטענה, להעדר יחסי עובד-מעסיק בין התובע לנתבעת 1.

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי באר שבע (השופט יוסף יוספי, ת"צ 916-03-20) מיום 6.7.23, בגדרה נדחתה בקשה שהגיש המבקש לגילוי מסמכים במסגרת בקשתו לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבות.

בתמצית, תנאים אלה הוגדרו בפסיקה במילים הבאות: "על המבקש צו כאמור לעמוד בדרישת הרלוואנטיות, כלומר להראות כי המסמכים שגילויים נידרש נוגעים לשאלות שעליהן נסבה המחלוקת במסגרת הדיון בבקשת האישור; ומקום שבו מבקש הגילוי הוא המבקש בבקשת האישור - עליו להראות בנוסף כי הניח תשתית ראייתית ראשונית לאישור התובענה כייצוגית. זאת ועוד, על בקשת הגילוי לעמוד ביתר התנאים והמגבלות שחלים על הליכי גילוי מסמכים בהליכים אזרחיים "רגילים", ובתוך כך על המבקש להראות כי המידע או המסמכים שגילויים מתבקש מצויים בידי בעל הדין שכלפיו מופנה הצוו לגילוי ועיון; כי מתן הצוו צפוי לפשט ולייעל את ההליכים; וכי לא יהיה במתן הצוו כדי להכביד באופן בלתי סביר על הצד שכנגד.

למעשה לא הובאה כל הצדקה ממשית לבקשה הגורפת כפי שהוגשה, לייצר מיסמך שאינו קיים, ולמסור כבר בשלב המוקדם בו מצויה הבקשה את רשימת כלל העובדים שהועסקו בחצריה של המשיבה 1 בשבע השנים שקדמו להגשת הבקשה (ראו והשוו: בר"ע (ארצי) 16445-02-23 IMBAYE KESETE - קפלן את לוי בע"מ (15.2.23)).

...

בהמשך לכך ניתנה, ביום 6.7.23, החלטת בית הדין האזורי לפיה יש לדחות את בקשת גילוי המסמכים של המבקש מהטעמים הבאים: "....המדובר בבקשה כללית וגורפת אשר ספק אם תתרום לבירור המחלוקת, כמו כן ביחס לגודל הקבוצה. התובע למעשה ביקש כי הנתבעת 1 תיצור מסמך בו יפורטו תאריכי תחילת עבודתם של כלל העובדים בחצרי הנתבעת ב-7 השנים האחרונות עובר להגשת התובענה דנן, וכן תפרט במסמך תפקידו של כל עובד וציון התאריך בו הופרשו עבורו כספים לפנסיה וכספי פיקדון.

בהחלטתי מיום 12.9.23 צוין כדלקמן: "לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובתיק בית הדין האזורי, מוצע למבקשים שלא לעמוד על הבקשה ולהסכים למחיקתה ללא צו להוצאות, תוך שמירת זכותם - בכפוף לכל דין וככל שיסברו שיש בכך צורך - להגיש בקשה ספציפית וממוקדת לגילוי מסמכים לבית הדין האזורי... הטעם להצעה הוא כי הבקשה לגילוי כפי שהוגשה (לפני קרוב לשנתיים) היא גורפת, ולא מצאתי כי בשלב בו מצוי ההליך - בו גילוי המסמכים מתבצע רק לצורך בדיקת השאלות הרלוונטיות לצורך אישור הבקשה כתובענה ייצוגית - מוצדק לחייב את המשיבות או מי מהן ליצור את המסמך המבוקש על ידי המבקשים. אין חולק שאין מדובר במסמך קיים אלא במסמך שיש ליצור, בעוד שרשימת העובדים המלאה בשבע השנים שקדמו להגשת הבקשה (יחד עם כל הפרטים העובדתיים שהתבקשו בקשר אליה), גם אם ללא שמות, אינה נדרשת בשלב המוקדם בו נמצא ההליך ולא מצאתי כי יש הצדקה להעבירה לידי המבקשים". המבקשים הודיעו ביום 3.11.23 כי לא הושגה הסכמה כלשהי בהמשך להחלטת בית הדין ומשכך נדרש ליתן החלטה בבר"ע. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתיק בית הדין האזורי, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה גם ללא צורך בהגשת תגובת המשיבים.

מבלי להביע עמדה על כל תג ותג בהחלטת בית הדין האזורי ומבלי שיהא בהחלטתי משום אישור ההחלטה על כל חלקיה, לא שוכנעתי כי כלל התנאים לגילוי מתמלאים באופן המצדיק התערבות חריגה של ערכאת הערעור בהחלטת ביניים.

סוף דבר - בקשת רשות הערעור נדחית.

הטעם לכך הוא שהזכות לעיין במסמך שנזכר בתצהיר גילוי מסמכים אינה זכות מהותית העומדת בפני עצמה.

הליכי הגילוי והעיון הם חלק מהכלים הדיוניים שמעמידים סדרי הדין לרשות בעלי הדין לאסוף מידע קודם לשלב ההוכחות במשפט ומטרת העל שלהם הוא חקר האמת.

...

לאחר שעיינתי בתמלילי השיחות מושא הבקשה אני סבורה כי הרלוונטיות שלהן אינה מוגבלת לטענות שנמחקו מכתב ההגנה שעניינן הונאה, הצגת מצגים כוזבים וסחיטה והם רלוונטיים, בה במידה, לבירור הטענות לכישלון תמורה, שכאמור לא נמחקו מכתב ההגנה ובהיבט הרחב יותר, עשויים הם לשפוך אור על מערכת היחסים שבין הצדדים ועל המחלוקות שביניהם, לרבות בכל הנוגע למועד היווצרותן.

משכך, ובהתאם לכלל הגילוי המרבי, אני סבורה כי יש להורות על גילויים.

הבקשה מתקבלת אפוא.