גילוי מסמכים מוקדם מצד שלישי

(ג) בהחליטו בבקשה כאמור בתקנה משנה (א) או (ב), ישקול בית הדין או הרשם כל הצעה שתבוא מצד בעל דין למסור פרטים או להודות בעובדות או להראות או להמציא מסמכים.

הילכת סוויסה קיבלה גושפנקה משמעותית תוך יישומה בפסק דינו של השופט זילברטל ברע"א 5422/12 אולגה פינקלשטיין – הפול המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ; (ניתן ביום 12.8.2012), בו קבע השופט זילברטל בין היתר, כי תיקים תלויי מהימנות עשויים להוות נימוק מספק לדחיית מועד חשיפת הראיות שבידי הנתבע (אף עד לאחר סיום פרשת התביעה): "בשולי ההחלטה אציין, שכאשר עומדת על הפרק שאלת דחיית מועד העיון במסמכים שבידי הנתבע, במסגרת שלב הגילוי המוקדם...לא ניתן לקבוע כללים אחידים ונוקשים בסוגיה האמורה, ויש להחליט בכל מקרה על פי נסיבותיו. מצד אחד יש לקחת בחשבון שעצם דחיית העיון בראיות הנתבע היא חריג לכלל המחייב גילוי מלא כבר בשלב קדם המשפט, במסגרת הליכי הגילוי המוקדם (גילוי מסמכים ושאלונים). מצד שני עומד הצורך להבטיח בירור ראוי ואפקטיבי של עובדות אמת. ככל שנראה כי שאלות המהימנות הן עמוקות וההכרעה בהן עשויה לחרוץ את גודל ההליך, כן יהיה מקום לדחות למועד מאוחר יותר את חשיפת החומר שבידי הנתבע (עד לאחר הגשת תצהירי העדות הראשית מטעם התובע, או עד לסיום חקירתו וחקירת עדיו בחקירה נגדית, לפי נסיבותיו של המקרה).

...

בית המשפט העליון קבע בהלכת סויסה – רע"א 4249/98 שמעון סויסה – הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ ואח' (ניתן ביום 19.12.1999) שיש אפשרות לדחות את מועד העיון בראיות הנתבע עד לאחר הגשת תצהירי התובע והעדים מטעמו, תוך שבית המשפט סיכם את הכללים הבאים בסעיף 15 לפסק הדין: "לאחר שסקרתי את כל השיקולים לכאן ולכאן נראה לי שאפשר לנסח את ההלכה כדלקמן:

אני סבור כי במקרה זה, קבלת הבקשה עשויה לפגוע באינטרס גילוי האמת.

לאור כל האמור, בנסיבות שלפנינו אין חובה על הנתבע להעביר את חומרי החקירה קודם לקבלת גרסה עובדתית מפורטת של התובע, אף לא ללשכה לסיוע משפטי.

התובעת קיבלה דרישה מצד ג', לתשלום עבור הנזקים שגרמה המשאית לרכבו בתאונה.

לעניין הבקשות להגשת ראיה באיחור : תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 ( להלן: "התקנות" )קובעות כדלקמן: "גילוי מסמכים מוקדם

(ג) הוראות פרק ט' לא יחולו על תובענות בסדר דין מהיר, למעט תקנות 102, 103 ו-119, בשינויים המחויבים; לא צירף בעל דין מיסמך כאמור בתקנת משנה (ב), תחול לגביו תקנה 114א, בשינויים המחויבים.

...

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבע 2 – מיקי ומחייב את התובעת לשלם לו באמצעות ב"כ הוצאות משפט בסך של 1,200 ₪ בגין התייצבותו לדיונים וכן שכ"ט עו"ד בסך כולל של 7,000 ₪.

לאור דחיית התביעה, אני מורה על מחיקת ההודעה לצד השלישי.

לפיכך, אני מחייב את התובעת לשלם למקבל 3 - רונן בן טל הוצאות משפט בסך של 1,200 ₪ בגין התייצבותו לדיונים וכן שכ"ט עו"ד בסך כולל של 6,000 ₪ ליחידי הצד השלישי יחדיו .סכומים אלו ישולמו באמצעות ב"כ הצד השלישי.

בשיחה זו, אמר המבקש למר רביבו, כי הוא מכר את מניותיו וכי על המשיבה לדאוג לקבלת ערבות חדשה מצד ג' - מר שלמה יעקב.

אחד היתרונות המרכזיים בהליך של סדר דין מהיר, הוא גילוי המסמכים המוקדם וה'קלפים הפתוחים', צריכים להיות מלכתחילה גלויים בפני הצדדים.

...

יחד עם זאת, סבורני כי במקרה דנן, אין מדובר בשינוי חזית, שכן, לא מדובר בנימוק חדש שעלה רק עתה.

למרות מחדליו של המבקש, נראה לי כי בשל הצורך להגיע לחקר האמת ,יש לאפשר לו להוכיח את טענותיו, לגבי תוכן השיחה שלו, עם הסוכן שלמה, באמצעות תצהירה של גב' אסתר אלפרוביץ'.

לאור האמור לעיל, אני נעתר לבקשה ומתיר למבקש להגיש תצהיר מטעמו וכן, תצהיר מטעמה של גב' אסתר אלפרוביץ' וזאת בתנאי מוקדם, שהמבקש ישלם למשיבה באמצעות בא כוחה, הוצאות בגין הבקשה דנן, בסך של 1,000 ₪.

לטענתה, מעת שעסקינן בתביעה בסדר דין מהיר, הרי שבהתאם לתקנה 214 ח (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 (להלן- התקנות) לא יחולו הוראות פרק ט' לתקנות, העוסקות בין היתר בגילוי מסמכים.

תקנה 103(א) קובעת כי: "בעל דין רשאי...לידרוש מבעל דין שכנגד להודות בעובדה פלונית או במסמך פלוני...". הינה כי כן, ב"ארגז הכלים" של בעל דין בסדר דין מהיר, ישנו כלי נוסף מעבר לזכותו לקבל את כל המסמכים בהליך גילוי מסמכים מוקדם, והוא דרישה מהצד שכנגד שיודה בהימצאות מיסמך פלוני ברשותו.

...

אני סבור שקבלת המידע הגלום במסמכים שהוריתי להעביר, יאפשר לנתבע לקבל תמונה מהימנה אודות גובה הנזק איתו הוא נדרש להתמודד, ויאפשר לו להגיש, לו הוא ימצא לנכון, חוות דעת מטעמו.

אני דוחה את דרישת הנתבע לקבלת מסמכים א' ,ב', ד' ו- ט' לבקשה, באשר תכלית דרישת הנתבע תושג בגילוי המסמכים עליהם הוריתי.

התובעת תשלם לנתבע הוצאות בקשה זו בשיעור 750 ₪.

עוד קבע בית המשפט העליון את החשיבות של גילוי מוקדם של המסמכים הרלוואנטיים, בקבעו: "[...] הליכי הגילוי והעיון [...] הם הפרוזדור בדרך לטרקלין המשפט. על מנת שהליכים אלו לא יתמשכו מעבר לנדרש, לא יהיו כרוכים בהוצאות מיותרות ולא יפגעו ביעילות הדיונית, הוטלו מיגבלות מסוימות על הקף תחולתם [...] אין מקום לידרוש מן הצדדים לדיון לחשוף מסמכים אשר אינם נמצאים בחזקתם או בשליטתם [...] בית המשפט רשאי שלא לאשר בקשה לגילוי מסמכים אשר היא בלתי סבירה ועלולה להכביד על בעל הדין יתר על המידה..." (שם - רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' זאב איזנברג (ניתן בתאריך 1.11.2005, לא פורסם, י.כ.).

בית המשפט העליון היתייחס למקרה בו גילוי המסמכים נעשה על ידי צד להליך במסגרת בע"מ 3542/04 פלוני נגד פלונית (פורסם בנבו בתאריך 20.6.2005, י.כ.): "במסגרת מלאכת האיזונים בין הערכים המתנגשים יש להבחין בין מידע כלכלי מוגן השייך לבעל דין במשפט, לבין מידע כזה הנידרש מצד שלישי שאינו מעורב בהליך השפוטי כבעל דין. כאשר המידע הנידרש שייך לבעל הדין, בהתמודדות בין ערך ההגנה על הפרטיות לאנטרס קיומו של הליך שפוטי תקין, מקבל האנטרס האחרון מישנה משקל, בהיות בעל הדין בעל ענין ישיר בתוצאות המשפט.

...

בכל הנוגע לבקשה לזמן עד נוסף, נוכח מועד הגשת הבקשה, ומשהבקשה הוגשה בצורה לקונית ללא ציון פרטי העד או תמצית עדותו הרי שהבקשה נדחית.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, ניתן בזאת צו לשירות התעסוקה, המורה לשירותי התעסוקה – להגיש פירוט/דוחות התייצבותו של התובע, מר ארביב שמעון , ת"ז 059029280 בלשכת התעסוקה בין השנים 2017 ועד 2019.

ב"כ התובע יפעל לזימון העד מטעמו למתן עדות למועד הנ"ל. לאור התוצאה אליה הגענו, ישלמו התובעים לנתבעים הוצאות משפט בסך 3,500 ₪ בתוך 30 יום מהיום.