גילוי מסמכים לאחר שלב קדם משפט שמאפשרים הכנה יעילה למשפט

ביום 22.11.18 השיבו המשיבות כי הן דוחות את הבקשה למסור את המסמכים הנדרשים ולהשיב על השאלון מטעמים שונים ובין היתר: חלוף המועד להעלות את הבקשה; השלב המקדמי בו מצוי ההליך; הקף הדרישות הבלתי סביר ללא כל סינון; היותה של הדרישה מכבידה ללא כל פרופורציות לסוגיות שבמחלוקת; העדר רלוואנטיות של המסמכים להליך המקדמי ו/או חיסויים בחסיון עו"ד-לקוח או הוכנו לטובת ההליך המשפטי ו/או אינם בחזקת המשיבות ו/או מהוים סודות מסחריים שלהן.

עוד נטען כי לא קיימת מיגבלת זמן להגשה בקשת הגילוי שכן תקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות גוברת על תקנה 19(א) לתקסד"א. 2.2 המשיבות טוענות כי יש לדחות את הבקשה על הסף שכן הבקשה הוגשה באיחור, לאחר סיום שלב קדם המשפט, לאחר שנקבע דיון הוכחות קרוב.

לשם הגשמת מטרה זו, נקודת המוצא בשיטת משפטנו הנה גילוי ועיון הדדי ומלא במסמכי הצדדים, על מנת לאפשר לבית המשפט ולצדדים לקבל תמונה עובדתית רחבה ומלאה ככל שניתן (רע"א 4781/12 י.מ עיני קונדיטוריה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (06.03.2013) (להלן: "פסק דין בל"ל")).

"אכן, פועל יוצא מהאמור לעיל הוא, שבית המשפט מוסמך (בלי שתהיה הזכות לבעל הדין לבקש) להזקק לבקשה לצוו לגילוי מסמכים, כלליים או מיוחדים, גם לאחר שחלפו התקופות הנזכרות בתקנה 120, ללא בקשה להארכת מועד לפי תקנה 528, אך רשאי הוא גם לסרב לבקשה כזו, כאמור בתקנה האמורה. מטבע הדברים הוא, שבית המשפט לא ייעתר לבקשה שהוגשה באיחור אלא מטעמים של ממש, המצדיקים את הדבר." (כב' השופט ש' לוין ברע"א 2362/90 הלפור תעשיות בע"מ נ' מיליקובסקי, פ"ד מד(4) 285, 288 (1990)) במקרה זה כתב התשובה של המבקשים קבל לבוש סופי רק לאחר החלטת בית המשפט לענין מחיקת טענות מסוימות ממנו.

כמו כן, נראה שבנסיבות העניין תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה לידון במחלקות.

...

עוד נטען כי לא קיימת מגבלת זמן להגשה בקשת הגילוי שכן תקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות גוברת על תקנה 19(א) לתקסד"א. 2.2 המשיבות טוענות כי יש לדחות את הבקשה על הסף שכן הבקשה הוגשה באיחור, לאחר סיום שלב קדם המשפט, לאחר שנקבע דיון הוכחות קרוב.

3.8 באשר לרלוונטיות של השאלות והמסמכים ולהיקף החומר שנדרש (יצויין כי החלטתי מתייחסת אך ורק לדגם מושא הדיון, LG G5 ) - גילוי המסמכים (לפי המספור במכתב הדרישה מיום 12.12.18): 1- יצומצם – יגולו מסמכים רק לענין מספר המכשירים מדגם LG G5 שנמכרו או שווקו על ידי משיבה 1 מתחילת שיווק הדגם בארץ.

40- לא רלוונטי בשלב זה 41- לא רלוונטי בשלב זה 42- לא רלוונטי בשלב זה 43- לא רלוונטי בשלב זה לסיכום – הבקשה מתקבלת באופן חלקי ,כאמור לעיל.

מעיון בתיק קמא עולה כי לאחר שהתקיים דיון קדם משפט, במסגרתו הורה בית המשפט למשיבה על ביצוע חישוב מחודש תוך ביצוע הפרדה של כל פרויקט, ביקשה המשיבה לבצע תיקון בסכום כתב התביעה לסך של 933,382 ₪ וזאת לאור תוצאות חוות דעת שהתקבלה מטעמה בעיניין זה מרו"ח שניידר נאור ושות' .

המבקשת עתרה בבקשה לבית משפט קמא לפיה יש ליתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים מעבר למסמכים עליהם התבסס המומחה מטעם המשיבה בחוות דעתו וזאת לצורך היתייחסות והכנת חוות דעת מטעם מומחה מטעם המבקשת אשר כנטען בבקשה סבר שלא יוכל ליתן את חוות דעתו ללא המסמכים הנוספים.

בהחלטה מושא בקשת רשות העירעור דחה בית משפט קמא את בקשת המבקשת לגילוי מסמכים חשבונאים המצויים בידי המשיבה ונוגעים להתנהלותה הכלכלית וקבע בזו הלשון: "לאחר עיון בבקשה בתגובה ובתשובה, חוזר בית המשפט על החלטתו מיום 23.10.18- יש להעביר כל מיסמך שעמד בפני מומחה התובעת. אין מקום להרחבת היריעה מעבר לכך בשלב זה.

" בבקשת רשות העירעור טוענת המבקשת כי שגה בית משפט קמא בהחלטתו אשר פוגעת ביעילות דיונית שכן מדובר בתביעה בסכומים גדולים הנסמכת על חוות דעת חשבונאית ומשכך יש לאפשר גילוי מלא של מסמכים כדי שתוכל המבקשת להתעמת בצורה יסודית עם טענות המשיבה.

...

דיון אקדים את המאוחר, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

כך למשל נקבע לאחרונה, בהלכת רע"א 4167/18 מסכת אילת בע"מ נ' דרור ניהול מלונות (כב' השופטת וילנר, 24.10.18) לגבי מידת ההתערבות בהחלטות הנוגעות לגילוי המסמכים בזו הלשון: "בית משפט זה פסק זה מכבר כי ערכאת הערעור לא תתערב בכל הנוגע להחלטות בנושא גילוי ועיון במסמכים, אלא אם הן אינן מתקבלות על הדעת או מתעלמות מנסיבות שראוי היה להתחשב בהן (ראו למשל: רע"א 624/11 המוטרנות היוונית קתולית נ' נח'לה, פסקה 8 (15.3.2011))". כפי שעלה מתשובת המשיבה בתיק קמא בבקשה 25, התייחסות המומחה הייתה לתקופה משנת 2012-2017 ולפיכך נטען שאין לאפשר את הרחבת היריעה לשנים 2010-2011 וכן לשנת 2018.

לפיכך אני מורה על דחיית הבקשה.

בתמצית, לשיטתו של המשיב, דרישת המבקש לקבלת מסמכים הנה בקשה כללית וגורפת, כאשר חלקם כלל אינם דרושים לצורך הכנת בקשת הרשות להיתגונן, וכי אין מדובר אלא בנסיון "דיג" במסמכי המשיב; ואילו לשיטת המבקש, המסמכים הנדרשים על ידיו חיוניים לצורך הגשת בקשת הרשות להגן, ומשאין המשיב מסכים למסרם לידיו ללא צידוק סביר, הרי שזוהי עילה למתן רשות להגן, כך על פי ההלכה הפסוקה בעיניין (רע"א 3545/90 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' אפ. אר. למימון והשקעות בע"מ [8.11.1990]).

בהתאם נפסק, כי "זכותו של הנתבע לעיון במסמכי הבנק, גם בטרם ניתנה הרשות להיתגונן, לא נועדה למסע דיג שכזה, אלא רק נועדה לאפשר לו לפרוש את הגנתו כדבעי" (ע"א (חי') 177/00 שרוף נ' בנק לאומי לישראל בע"מ [8.11.2000]).

על מנת לוודא כי מחד גיסא לא תקופח זכותו של הנתבע להיתגונן כראוי, ומאידך גיסא תישמר זכותו של התובע שלא יוטרד לשוא אגב הארכת ההליכים ללא טעם מוצדק, נקבעו בפסיקה מספר כללים מנחים בנידון (ת"א 2443/02 (בש"א 14218/03) (מחוזי ת"א) בנק הפועלים בע"מ נ' עז' המנוח יוסף הבי ז"ל ואח' [4.11.2003]: "גילוי מסמכים ועיון בהם נותרו הליכים שיידונו בקדם משפט ולאחר מתן רשות להיתגונן. הנתבע אינו זכאי בשלב מוקדם זה שלפני בקשת רשות להיתגונן אלא לקבל מסמכים מסוימים שיש בהם כדי להסביר את דרך חישוב סכום התביעה וכן מסמכים מיוחדים אחרים, שלכל אחד מהם על הנתבע לפרש את הרלבנטיות שלו ואת הצורך בו, ולשכנע את בית המשפט בקושי שהוא ניצב לפניו בבואו לבקש רשות להיתגונן מבלי שהוא יכול לעיין באותו מיסמך." בדומה נקבע בע"א 3486/01 וולך נ' עמירון סי.טי.טל. מימון והשקעות בע"מ [2.9.2003], כי יש להבחין בין חובת גילוי המסמכים בהליך רגיל לבין חובת גילוי המסמכים בשלב של טרם הגשת בקשת רשות להגן, בו חובת הגילוי מצומצמת הרבה יותר ומשתרעת רק על מסמכים הכרחיים הדרושים לביסוס בקשת הרשות להגן.

מול זכותו של הנתבע לשטוח את טענות ההגנה העומדות לטובתו עומדת זכותו של תובע לקיים הליך קצר ויעיל, שכן לכאורה קיים חוב (ראה תא"ק (מחוזי ת"א) 49841-06-15 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' דנקנר [20.1.2016]).

...

לאור כל אלו, סבורני כי בשלב הדיוני בו מצוי ההליך ולאור העקרונות שפורטו לעיל, אין מקום לחייב את המשיב להמציא את המסמכים המבוקשים, שכן בשלב זה אין המבקש צריך להוכיח את טענתו, אלא די שיראה כי יש לו טענת הגנה הראויה להתברר.

לאור תוצאה זו, מתייתרת בקשת המבקש לגילוי מסמכים בשלב זה של הדיון, ואני מורה על מחיקתה ללא צורך בקבלת תשובת המשיב, ללא צו להוצאות.

סוף דבר המבקש יגיש בקשת רשות להתגונן עד ליום 27.2.2020.

רקע והבקשה שלפני לפני בקשת המבקש, הוא הנתבע 1 בתובענה זו, להורות למשיבה-התובעת לגלות ולאפשר לו עיון במסמכי תיק בית המשפט לעינייני מישפחה במסגרתו היתנהלה תביעה כספית של הוריה נגדה (תמ"ש (ראשל"צ) 24221-02-12, להלן: "תיק המשפחה") ולחילופין ליתן צו המאפשר לו לצלם את המסמכים מתיק המשפחה.

בעקבות בקשה זו הוריתי לב"כ המשיבה לא להשיב וקבעתי כי רק לאחר ההכרעה בטענות הסף יוכל המבקש להגיש בקשה לעניין גילוי מסמכים שתדון בנפרד (שם, שורות 24-17).

זאת ועוד, ברע"א 10538/08 המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל בחיפה נ' מחמד חסן כנעאן (12.4.2009, פסקה 8) הבהיר בית המשפט העליון כך – "תקנה 143(3) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי בקדם המשפט מוסמך בית המשפט "להחליט בדבר מתן פרטים נוספים, הודיות בעובדות ובמסמכים, הצגת שאלונים, גילוי מסמכים והעיון בהם, עריכת חקירות וחשבונות, בדיקת נכסים ומינוי מומחים". סמכות זו אינה מוגבלת במועדים .

הדגש בשלב זה הוא על הכנת התיק במטרה לייעל את הדיון ומכאן סמכויותיו הרבות של בית המשפט: "בקדם המשפט רשאי בית המשפט לתת החלטות ביניים אף ביזמתו הוא, ולהיזקק לבקשות שבעלי הדין העלו לפניו אף ללא בקשות בכתב, ובילבד שניתנה לבעל הדין שכנגד אפשרות סבירה להגיב" (ע"א 3857/96 שגיא נ' תעשיות רוגוזין בע"מ, פ"ד נב(2) 706, פסקה 4(ד) לפסק דינו של המשנה לנשיא ש' לוין (1998) (להלן – עניין שגיא)).

" (אעיר כי הוראת תקנה 143(3) לתקנות הישנות מגולמת גם בהוראת תקנה 63(ב)(15) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות החדשות"), המרחיבה ממנה את סמכות בית המשפט בקדם משפט ולאורה יש לפרש תקנה זו בה הביע מחוקק המשנה דעתו באשר לאופן הניהול היעיל הנידרש של ההליך, לצד הוראות תקנות 5-1 לתקנות החדשות המכוונות אף הן לניהול יעיל וענייני של ההליך) מאחר שאנו מצויים בשלב קדם המשפט לבית המשפט סמכות לפעול על פי הוראת תקנה 143(3) ואין צורך להצמד לדרישה שבתקנה 120(א).

...

ברקע הדברים תביעת המשיבה למתן סעד הצהרתי על פיו אין היא חייבת למבקש (וליתר הנתבעים) כספים בעקבות פקדון אשר הפקידה בקופת בית המשפט במסגרת תיק פלילי שנוהל נגדה בשל אי העברת סכום כסף שגבתה עבור המבקש במסגרת טיפולה כעו"ד (בעבר, טרם הוצאתה מן הלשכה) בתביעה שהגיש וחילול שיק שמסרה לו לצורך העברת סכום זה. הסכום שהופקד בקופת בית המשפט במסגרת מגעים להסדר טיעון תוכנן לשמש פיצוי למשיב, אך בסופו של דבר לא הגיעו הצדדים לכריתת הסדר טיעון, המשיבה הורשעה וגזר דינה כלל גם פיצוי למבקש אך טרם שהועבר הסכום לידיו עוקל על ידי נושי המשיבה וחולט.

בה בעת, חשוב להזכיר כי אם יתברר בסופו של דבר שמדובר במסמכים רלוונטיים ודרושים לשם בירור המחלוקות שלפני, אשר המשיבה נמנעה מהגשתם ואף עמדה על מניעת חשיפתם בכל מחיר, תשאל השאלה מהי משמעות הדבר לאור החזקות הקבועות בפסיקה באשר לבעל דין שבשליטתו ראיות ונמנע מהגשתן, ובענייננו אף מנע את הגשתן באופן אקטיבי, אולם דיה לשאלה זו בשעתה.

סיכום סוף דבר, הבקשה נדחית.

הצדדים יפעלו על פי ההוראות שבסעיפים 3-2 לסיכום החלטתי מיום 20.1.21.

"הליכי גילוי מוקדם (שאלונים וגילוי מסמכים) נועדו כדי לפשט את ההליכים, לקצר את הצורך בהבאת ראיות ולהשיג הודיות מבעל-דין על עניינים שניתן להשיג הודיות לגביהן. התקנות שבפרק ט' לתקנות סדרי הדין, מטרתן אחת: לאפשר לבעל-דין, במקרה שלנו לתובעים, להכין את משפטו, תוך הסתמכות גם על מסמכים המצויים בידי הצד שכנגד וגם על תשובות בתצהיר שנתן הצד שכנגד לשאלות שהוצגו, שהן מן השאלות השנויות במחלוקת של המשפט. התקנות קובעות שכל הליך של גילוי מוקדם ייעשה עוד לפני קדם המשפט, וזאת כדי לאפשר בשלב של קדם המשפט, לגבש את השאלות השנויות במחלוקת, לפשט את ההליכים ולהביא לידיעת בעלי-הדין את מהות החומר והטענות שבידי הצד שכנגד על-מנת שיוכלו להכין כדבעי את משפטם." מנגד, קיימים סייגים העשויים להביא לצימצום הקפו של עיקרון הגילוי, כמו מניעת סירבול והכבדה על הצד שכנגד, אלא שעל הצד הטוען להוכיח קושי וההכבדה הניצבת מולו.

" מסעיף זה עולה, כי ככל שיהיה מדובר במסמך רלוואנטי, לבית משפט נתונה הסמכות לחייב גילויו, לאחר בחינת "הענין שיש באי גילוי הראיה עדיף מן הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק". במסגרת זו נידרש בית המשפט לערוך איזון בין אינטרסים זה של מבקש הגילוי, כי ייקבע הסדר גילוי רחב ככל האפשר, לבין זה של בעל הסודיות המסחריים להגן על קניינו על ידי קביעת הסדר גילוי מצומצם ככל הניתן, ולהזהר פן ייעשה שימוש לרעה בהליך הגילוי והעיון ככלי להשגתם של סודות מסחריים של אחר למטרות בלתי כשרות (ר' רע"א 918/02 ישראל ויטלזון נ' פנטאקום בע"מ , פ"ד נו (4) 865 (2002), ר' גם רע"א 3638/03 ביטום תעשיות פטרוכימיות בע"מ נ' כמיפרן – ישראל בע"מ , פ"ד נח (1) 97 (2003)).

ההסכמים שנחתמו בין VM ל- EMC במסגרתם רכשה EMC מניות ב-VM באשר לסעיף 2.7 לדרישה לגילוי, בה נדרשו הנתבעים להעביר את ההסכמים שנחתמו בין VM ל-EMC במסגרתם רכשה EMC מניות ב-VM, היות ויש חשיבות לקשר הקיים בין המשיבה 1 לבין חברת EMC, כי אז סברתי, שלצורך יעילות הדיון די אם יועבר תצהיר לידי המבקשת במסגרתו יצהירו על הקשרים הקיימים בין הנתבעת לבין חברת EMC, וזאת בתוך 7 ימים מהיום.

...

לסיכום חזרה התובעת על הטענה לפיה הנתבעים העבירו את המסמכים לעיונה באופן מפוזר, המקשה מאוד על התובעת לעבור על המסמכים ואף יוצר חוסר בהירות.

בנסיבות סברתי, כי בהעברת כלל המסמכים מדובר בדרישה שעלולה להכביד, מה גם שחלק מהמסמכים מתייחסים לצד שאינו שייך להליך (נייס) ולכן אין לאפשר הצגת כלל המסמכים.

סיכום הבקשה מתקבלת בחלקה.