גילוי מסמכים לאחר המועד האם יש להחיל סנקציות על הצד המפר

על כן, מבוקש לאכוף על המשיבה את ציות ההחלטה, לחייב את המשיבה בקנס של 2,000 ₪ בגין כל יום הפרה החל ממועד הגשת הבקשה ועד ההחלטה וכן בקנס מתמשך על כל יום נוסף של אי קיום ההחלטה.

המבקשת עושה שימוש בהרחבת חזית על ידי המצאת סיפור לפיו היועץ המשפטי מהלך אימים על המבקשת וב"כ, צירפה לסיכומיה מסמכים חדשים שגילתה לה המשיבה במסגרת הליך גילוי מסמכים שהתרחש לאחר הדיון בבקשה והפנתה לתצהיר עדותה הראשית עליו היא טרם נחקרה.

גם בפסיקתו של בית דין זה הובהר, כי "מהותו של הליך לפי פקודת ביזיון בית המשפט היא צפיית פני עתיד, ומטרתו הטלת סנקציה המיועדת לכפות על הצדדים לכבד את החלטת בית הדין. תכלית החקיקה בעיניין ביזיון בית המשפט היא להביא לכיבוד פסקי דין והגשמת שילטון החוק. הליך בזיון בית המשפט אינו הליך רק בין שני בעלי דין יריבים אלא יש בו גם היבט צבורי, שהוא מניעת הפרת החלטות שיפוטיות" (ע"פ (ארצי) 180006/97 בטש נ' שוודנט בע"מ [פורסם בנבו] (5.8.2002)).

כן נקבע כי אין אוכפים מכח הפקודה אלא צוים והחלטות שמובנן ברור: "בשל ייחודיותו של הליך זה, נפסק לא פעם כי אין אוכפים מכוח הפקודה אלא צוים והחלטות שמובנם ברור ושאינם מאפשרים יותר מפירוש אחד. צו שאינו ברור וחד-משמעי, לא יראו בהפרתו משום ביזיון בית-משפט. כן נקבע כי לא יהיה זה ראוי להזקק להליך מכוח הפקודה כאשר קיימת מחלוקת פרשנית בתום לב בין הצדדים ביחס להוראות הצוו אותו מבקשים לאכוף (ראו: עניין וינברג, בפיסקה 13; רע"א 6858/14 צדוק נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, פסקה 9 (11.1.2015)). הלכה זו חלה ביתר שאת כאשר מדובר בהחלטה במסגרתה ניתן תוקף להסכמות בין הצדדים (רע"א 1932/18 נמבר נ' רושל, פסקה 8 (29.3.2018))" [footnoteRef:2].

...

בענייננו, אני סבורה כי עלינו לבחון את הבקשה מנקודת מבט מהותית ולא מנקודת מבט טכנית, כאשר עלינו לבחון האם מחלקת הדוברות מופעלת על ידי עובדי המשיבה ומיקור החוץ הוא למראית עין בלבד או שמא המשיבה פעלה בהתאם להודעתה מיום 27.5.2020 וביצעה את מיקור החוץ כולל ניוד של עובדי מחלקת הדוברות לתפקידים/מחלקות אחרות במשיבה.

מכל המפורט לעיל, לאור העובדה שככל הנראה החל מ-1.9.2020 החלה המשיבה להתנהל בהתאם להצהרתה ולהתחייבותה ממאי 2019 ומכיוון שהסעד שניתן בבקשה לביזיון הוא סעד הצופה פני עתיד, אני סבורה כי נכון להיום אין טעם במתן צו לפי הפקודה כנגד המשיבה.

מבלי לגרוע מהאמור לעיל, היות ואני סבורה כי במועד הגשת הבקשה לביזיון הבקשה לא היתה נעדרת כל בסיס, שכן כפי שפורט לעיל יש ראיות המלמדות על כך שעובר לספטמבר 2020 המשיבה לא התנהלה בדיוק בהתאם להסכמות הצדדים, מצאתי לנכון לחייב את המשיבה בהוצאות משפט לטובת המבקשת בסך 10,000 ₪ סכום אשר יש בו כדי לגלם את מחדלי המשיבה במקרה זה ולהרתיע אותה מלבצע הפרות דומות בעתיד.

בהחלטה מיום 25/12/19 דחיתי בקשת התובעת להורות לנתבעת שלא לצרף מסמכים שלא גולו כדין, בהיות הבקשה תיאורטית ומשהוגשה לאחר המועד שנקבע בהחלטה מיום 3/11/19.

לטענת הנתבעת, השאלון כולל שאלות שעל התשובות להן חל חיסיון.

) עוד נפסק כי על בית המשפט לאזן בין השיקולים המושכים לכאן ולכאן בהליכי גילוי מסמכים - מחד, עיקרון הגילוי המירבי שעניינו בקידום היתדיינות משפטית הוגנת ויעילה החותרת לגילוי האמת; ומאידך, הרצון למנוע המשכות וסרבול של ההליכים המצויים בשלב "הפרוזדור בדרך לטרקלין המשפט" כמו גם הכבדה יתרה על הצד שכנגד.

בעל דין שאינו מקיים צו להשיב על שאלון לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים או צו למתן פרטים נוספים לפי תקנה 65, הרי אם הוא התובע ימחק בית המשפט או הרשם את תובענתו, ואם הוא הנתבע ימחק בית המשפט או הרשם את כתב הגנתו ודינו כדין מי שלא הגיש כתב הגנה, אלא שרשאי בית המשפט או הרשם להאריך את המועד לקיום הצוו.

ככלל, נזהרים בתי המשפט מלהפעיל סנקציה זו ולנקוט בה. אולם, אם נוכח בית המשפט כי מי מהצדדים הפר צו שניתן לגילוי המסמכים ומענה לשאלון, תוך שהוא פועל בזדון או בזלזול בהחלטותיו של בית המשפט, או אז עשוי בית המשפט להשתמש בסמכותו ולהורות על מחיקת כתב הטענות.

...

אני מורה לנתבעת לענות בתצהיר נפרד, ערוך וחתום כדין על השאלון לו נדרשה על ידי התובעת ביום 18/3/19.

סוף דבר בכל הנוגע לבקשת התובעת ובנסיבות כמפורט לעיל, אין מקום להורות בשלב זה על מחיקת כתב ההגנה.

הואיל וטרם תם שלב ההליכים המקדמיים, אני מורה על מחיקת והוצאת תצהיר התובעת מהתיק, תצהיר עדות ראשית שהוגש ביום 24/12/19.

התובעת שלחה יום לאחר חלוף המועד שנקבע, במסגרת גילוי מסמכים מטעמה, קובץ מסמכים , הכולל חשבוניות כפולות המתייחסות לאותן עסקאות, שאינם עונים על מלוא המסמכים שנדרשה לגלות בגילוי מסמכים ספציפי (נספחים 2-3 לבקשה).

על פי סעיף 180(ג) (1) לתקנות סדר הדין האזרחי תשע''ט – 2018 הדן בהוראות מעבר ותחולה של התקנות הנ''ל לא חל פרק ט' לתקנות העוסק בשאלונים וגילוי מסמכים על הליכים שניפתחו ערב יום התחילה.

בנוסף, אי פירוט ראוי ונסוח לקוי של מענה לשאלונים עשוי להחשב כניסיון להכשיל את גילוי המסמכים הנידרש מאותו בעל דין, כמו גם ניסיון לסרבל את ההליך המשפטי המצוי בשלב "הפרוזדור בדרך לטרקלין המשפט" כמו גם הכבדה יתרה על הצד שכנגד (רע"א 6955/16 חברת אולמי אחים סעיד אל הוד בע"מ נ' אולמות ומסעדות דאוד (2001) בע"מ (פורסם ביום 09.11.16); (א' גורן, עמ' 357-358)), כאשר, מושכלות יסוד הן, שיש להקפיד על קיומם של הליכים מקדמיים כסדרם "... ככל שתיפרץ המסגרת הדיונית שנקבעה בתקנות, עלול הדבר לשים לאל את מטרת המחוקק, לשבש את היתנהלות ההליכים, לגרום לתוהו ובוהו, כמו גם לפגוע בציפיות הצדדים" (רע"א 26917-09-10 אב-גד מערכות בע"מ נ' ELECTRONIC RCO (פורסם ביום 6.3.11)).

סעיף 122 לתקנות, הוא הסעיף הרלוואנטי לענייננו, קובע: "בעל דין שאינו מקיים צו להשיב על שאלון, צו לגילוי מסמכים, צו לעיון במסמכים או צו למתן פרטים נוספים לפי תקנה 65, הרי אם הוא התובע ימחק בית המשפט או הרשם את תובענתו, ואם הוא הנתבע ימחק בית המשפט או הרשם את כתב הגנתו ודינו כדין מי שלא הגיש כתב הגנה, אלא שרשאי בית המשפט או הרשם להאריך את המועד לקיום הצוו." הסנקציה של מחיקת כתב תביעה או כתב הגנה היא חריפה ומרחיקת לכת, שכן היא טומנת בחובה פגיעה בזכות הגישה לערכאות ובזכותו של בעל דין להליך הוגן (ר' למשל רע"א 9989/17 ניו ספורט אנד מרקטינג בע"מ נ' עו"ד זילברג (פורסם ביום 22.11.18)).

בהחלטתי מיום 11.11.20, קבעתי בעיניין השלמת הליכים מקדמיים, כלהלן: "מאחר והליכי גילוי המסמכים לא הושלמו בין הצדדים וזאת לאור נסיבות משבר הקורונה, הפגרות והסגר האחרון, ישלימו הצדדים תוך 20 יום מהיום הליכים מקדמיים באופן שתצהיר גילוי מסמכים, תצהיר תשובות לשאלון וגילוי ספציפי קרי תעודות השקילה המצויות ברשות התובעת ושטרם הומצאו לידי הנתבעת יומצאו הדדית". ב"כ הנתבעים טען, כי המועד האחרון שנקבע על ידי בית המשפט להשלמת הליכים מקדמיים היה ביום 1.12.20, ואילו התובעת שלחה רק ביום 2.12.20, גילוי מסמכים , שכלל מסמכים לא מסודרים, חלקיים וכפולים, תוך שמצויינות 3 חשבוניות שצורפו לא תעודת שקילה.

המדובר במסמכים המתייחסים ל- 8 ימים נוספים, שלא התבקשו מלכתחילה, במסגרת גילוי ועיון במסמכים, כך שאין סיבה לקבוע כי התובעת הפרה את צו בית המשפט בעיניין גילוי מסמכים.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להדחות.

לאור האמור, הבקשה למחיקת כתב התביעה – נדחית.

מחדליו של היחיד לאורך ההליך, ובכלל זה המנעות מהמצאת כלל המסמכים שנדרשו על ידי הנאמן, והמצאת חלק מהמסמכים לאחר מועד הגשת דו"ח מימצאי הנאמן ואי מיצוי כושר ההישתכרות, מהוים חוסר תום לב בניהול ההליך המצדיק, כשלעצמו, הארכה מסוימת של תקופת התשלומים, אף מעבר לתקופה שהומלצה על ידי הנאמן, ועל כן תיקבע תקופת תשלומים למשך 50 חודשים.

בכלל זה על היחיד להמציא לנאמן אישור מסירה לנושה "תשעה מיליון", שילמד על כך שההודעה על הפתיחה בהליכים הומצאה לו בזמן וכי חלף המועד להגשת תביעת חוב, תדפיס חשבונות עובר ושב לחודשים דצמבר 2020-מאי 2021, מידע על חשבונות בנק פתוחים, רשימת תיקי בית המשפט שהיחיד הוא צד להם, הסכם שכר טירחה עם עורך דינו ותצהיר בדבר המקור לתשלום שכר הטירחה.

בעיניין זה חל סעיף 164 לחוק באופן שנכס שיוקנה ליחיד במהלך תקופת התשלומים ייכלל בנכסי קופת הנשייה, למעט נכסים על פי ההתניות הנקובות שם. תחולת ההגבלות – החובות וההגבלות אשר הוטלו על היחיד במסגרת הצוו לפתיחה בהליכים יוסיפו לחול עד לסיום מילוי הוראות הצוו לשקום כלכלי ואולם בתקופת התשלומים על היחיד להגיש דו"חות על הכנסות והוצאות אחת לשישה חודשים בלבד.

הפרת תנאי תכנית הפרעון – במידה והיחיד יפר את הוראות הצוו לשקום כלכלי, יהיה חשוף לסנקציות על פי הוראות החוק כדלקמן: הארכת תקופת התשלומים – בהתאם להמלצת הממונה והנאמן, ניתן יהיה להאריך את תקופת התשלומים בכל אחד מן המקרים הבאים: היחיד לא קיים תנאי מתנאי הצוו לשקום כלכלי, ובכלל זה אם אינו עומד בחובת התשלומים הקבועה בצו; היחיד נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; היחיד לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; היחיד הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חידלות הפרעון; ליחיד חוב אשר נוצר באחת מן הנסיבות הבאות – מהתחייבות או מהתקשרות בעיסקה בהקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו; נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד, שנעשתה בחוסר תום לב; מקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין; היחיד ביצע פעולה כאמור בסעיפים 219 עד 221 לחוק במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים; ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חידלות הפרעון.

הקניית נכסים לקופת הנשייה – כל נכס, כספים וזכויות להם זכאי היחיד מכל מקור שהוא ולא דווחו במהלך הליכי חידלות הפרעון, יועברו לקופת הנשייה מיד עם גילויים בין אם נתגלו לאחר אישור התכנית לשקום כלכלי, לאחר סיום ביצועה או אף לאחר מתן הפטר חלוט.

...

על יסוד אלה אני סבורה כי יש להעמיד את התשלום החודשי על סך של 1,000 ₪.

ברקע הדברים תביעה כספית שהגישה התובעת נגד הנתבעת 1 בגין חוב כספי כאשר לטענתה הנתבע 2 חתם על כתב ערבות לחובות הנתבעת 1 כלפיה וכן טענות לבצוע עוולות נזיקיות שונות המהוות גם הפרת חובות של נושא משרה בחברה שאף בעטיין יש להטיל עליו את החבות בחוב הנתבעת 1, ואילו כלפי הנתבעת 3 העלתה התובעת רק את הטענות לגבי העוולות הנזיקיות האמורות.

ביום 6.2.23 היתקיים דיון במהלכו הסכימו הצדדים על מינוי מומחה/ית לכתבי יד מטעם בית המשפט אשר י/תכריע בשאלה האם חתם הנתבע 2 על כתב הערבות ובתום הדיון ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים ובנוסף ניתן צו להשלמת הליכי גילוי המסמכים.

ביום 29.3.23 הגישה התובעת בקשה למחיקת כתב הגנה ומתן פסק-דין בשל אי קיום הצוו לגילוי המסמכים על ידי הנתבעים לאחר חלוף המועד שנקבע לשם כך. בהחלטתי מיום 17.4.23, שניתנה לאחר קבלת תשובת הנתבעים, לא נעתרתי לבקשה הגם שקבעתי כי גם למקרא התשובה לא היתה כל הצדקה למחדל הנתבעים אולם נוכח חומרת הסנקציה של מחיקת כתב הגנה ובהתאם להוראת תקנה 60(א) לתקנות מצאתי לנכון באותו שלב לקצוב פרק זמן נוסף לקיום הצוו תוך חיוב הנתבעים בהוצאות בסך 1,000 ₪.

אפתח ואבהיר כי מצויים אנו אמנם בעיצומו של מצב חרום בו חלות תקנות 5-3 לתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חרום מיוחד), תשנ"א-1991 והמועדים שבסדרי דין הוארכו על פיהן באופן אוטומאטי, אולם המועד למענה על הבקשה האחרונה על פי החלטתי מיום 7.9.23 חלף קודם לפגרת חג הסוכות ופרוץ המילחמה ועל כן אין רלוואנטיות למצב החרום לעניין החלטה זו. עתה לגוף הבקשה, תקנה 42 לתקנות קובעת כך – "סבר בית המשפט שבעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט רשאי הוא, מטעם זה בלבד, למחוק את כתב טענותיו כולו או מקצתו". בית המשפט העליון קבע כבר מספר פעמים כי השמוש בסנקציה הקבועה בתקנה זו ראוי שיעשה בזהירות ורק במקרים המתאימים נוכח תוצאתה הקשה, והדברים קל וחומר שעה שמדובר במחיקת כתב הגנה (ראו למשל רע"א 3025/21 ‏צליל אנגל נ' בית הספר תגליות בע"מ (18.7.2021) פסקה 14 (להלן: "פס"ד אנגל"); רע"א 7770/21 אימן מרעי נ' אחמד בריה (8.2.2022) פסקה 18 (להלן: "פס"ד מרעי") ועוד).

...

בפס"ד אנגל הבהיר בית המשפט העליון כך (שם, וראו גם ההפניות המובאות שם) – "קשה להגדיר מראש את מכלול המצבים והפעולות שייחשבו לשימוש לרעה ... עם זאת, ניתן בהחלט לעמוד על המאפיינים המסייעים לזהות מקרים שכאלה. ... '... כוונותיו הסובייקטיביות של בעל-הדין והשאלה האם פעל בזדון עשויות להשליך על המסקנה האם עשה שימוש לרעה בהליכי משפט; עם זאת, עיקרו של המבחן בעניין זה הינו סבירות והגינות ... התפיסה שבבסיס אמת-המידה האמורה הינה כי השמירה על האינטרס האישי של בעל-דין צריכה להיעשות תוך התחשבות בציפיות הדיוניות המוצדקות של הצדדים האחרים להליך, ותוך מילוי חובותיו של בעל-הדין כלפי בית-המשפט ...' ... בספרות האקדמית הוצעה לעניין זה אמת מידה 'כפולה' – התנהלות חסרת תום לב ברמה גבוהה, ופעולה שנעשתה במטרה להשיג תכלית שהיא זרה להליך המשפטי – כגון פגיעה בזולת והטרדתו, שיבוש הליכים, השתקה ועוד"" אין שום ספק כי התנהלות הנתבעים בהליך זה פוגעת בציפיות הדיוניות המוצדקות של התובעת, אינה עולה כדי מילוי חובותיהם כלפי בית המשפט, משבשת את קידום ההליך ונראית על פניה כחוסר תום לב קיצוני, במיוחד לאחר שכבר הוגשו בקשות דומות והבהר כי רק בשל חומרת הסנקציה נפסקו במקרים הקודמים רק הוצאות לחובתם.

מאחר שבדידן טרם ניתנה התראה מפורשת לנתבעים כי במידה שימשיכו במחדליהם מלקיים החלטות עלול כתב ההגנה שלהם להמחק וינתן לחובתם פסק-דין המהווה מעשה בית-דין על כל המשתמע מכך, סבורני כי לא בשלה עדיין העת להטלת סנקציה כה משמעותית.

אשר על כן העתירה למחיקת כתב ההגנה ומתן פסק-דין נדחית, אולם בשל מחדליהם החוזרים ונשנים של הנתבעים אני מורה כדלקמן: הנתבעים ישלימו את כל הנדרש על ידי המומחית, לרבות מסמכים או התייצבות לשם הדגמת חתימות וכל דרישה אחרת שלה, עד ולא יאוחר מיום 30.11.23 (ויודגש כי קביעת מועד מדוייק זה מונעת את הארכת המועד האוטומטית לאור מצב החירום).