גילוי מסמכים טרם הגשת בקשת רשות להתגונן בתביעה מקוצרת

זו בקשת רשות להגן מטעם המבקש 2, כנגד תביעה בסדר דין מקוצר, ע"ס 126,178 ₪, שהגיש התובע כנגד הנתבעים, ובגין יתרת חוב על פי ספריו.

נטען כי הבנק מונע מהמבקש 2 להיתגונן כראוי, באשר לא היתייחס כלל לדרישת מסמכים מפורטת ונדרשת, שהועברה אליו בטרם הוגש הבר"ל. בדיון במעמד הצדדים, ובהתייחס לטענת המבקש, שמו"מ להסדר לא צלח, סעיף 21 לתצהירו, הוצג הסדר שנחתם בין שני שותפיו של המבקש, והמשיב ב 21.10.20 , ולפני הגשת התביעה כאן, ולפיו שולם על ידם סך 248,000 ₪ , לסילוק חבות כוללת של 371,638 ₪ בחשבון .

בנוסף יש לדחות את הטענות לאי גילוי מסמכים, מהחקירה עולה כי בחודש נובמבר 2020, הועבר כתב ההסדר לב"כ המבקש, וצורפו לו תדפיסי יתרות רלוואנטיים, ביחס להלוואות לפני ההסדר, ואחרי פרעון ההסדר על ידי השותפים.

...

אני סבור כי המסמכים שגולו לפי הדיון, ואלו שצורפו לתביעה, מספיקים לשלב זה. דרישת הגילוי, כפי שנרשמה , גורפת , אינה ממוקדת, תכליתה נסתרת, מאישור העדר תביעות שנעשה בסמוך לה, וללא כל הנמקה ממשית בעניין.

משכך ולא בשל העדר מסמכים, אלא בשל היות הטענות שצוינו הגנת בדים , לא ראיתי כי קיימת הגנה, ולו לכאורית מספקת , ואני מורה על דחיית הבקשה.

סוף דבר התובע/המשיב זכאי לפסק-דין לפי התביעה, בצירוף האגרה ששולמה, צמוד ונושא ריבית כחוק מיום התשלום, שכ"ט בגין התביעה, לפי התעריף המינימאלי המומלץ של לשכת עוה"ד, וכן שכ"ט בגין הדיון בבקשה בסך 3,000 ₪ צמוד ונושא ריבית כחוק.

בחודש מאי 2019 הגישו המבקשים בקשה למחיקת כותרת "סדר דין מקוצר" ולחלופין מתן רשות להיתגונן.

ד) המכתב שעל בסיסו מבקשים לתקן את כתב ההגנה היה בידי הנתבעים עוד טרם הגישו את בקשת רשות להיתגונן והיה עליהם לכלול את הטענות ביחס אליו עוד בתצהיר שתמך בבר"ל. נקבע בסעיפים 2.2.7- 2.2.9 להחלטה: "משלא ניתן היתר לשנות ההגנה ולהרחיבה ממילא אין מקום להתיר הגשת תביעה שכנגד. ויוער כי אפילו היה ניתן היתר לתיקון כתב הגנה הרי שלא היה בכך כדי לאפשר הגשת תביעה שכנגד.

אין לקבל את טענת המבקשים ולפיה בכל מקרה שבו יאותר במסגרת הליך גילוי מסמכים מיסמך, שבעל דין לא שם ליבו אליו קודם לכן, הגם שהיה ברשותו, אזי יתאפשר לו לתקן כתב טענות ולאתחל את ההליך מהתחלה.

משהובהר כי המסמך אינו כזה שהוסתר על ידי בעל דין שכנגד אלא היה ברשות הנתבעים עוד טרם הוגשה בקשת רשות להיתגונן, וודאי אין זה המקרה שבו תתערב ערכאת ערעור בשקול דעתה של הערכאה הדיונית בהחלטת הביניים.

...

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיב וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) השגה על החלטת ביניים של הערכאה הדיונית מקומה, ככלל, בערעור על פסק הדין.

בסוגיית תיקון כתבי טענות מכוח תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד- 1984 (להלן:" תקסד"א) נקטה הפסיקה בשיטה ליברלית. ביהמ"ש נטה להיעתר לבקשות אלו בנדיבות, על מנת שההכרעה השיפוטית תעשה בשאלות שהן באמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

בתום הדיון (השני) בבקשת הרשות להיתגונן שהגישו המערערים הוסכם שיינתן פסק דין לפינוי נגד המערערת 1 (הנתבעת 1 בתביעה בבית משפט קמא) כפוף לתשלום פיצויים, לאחר שתערך מדידה של הנכס וייקבע החלק המדויק של המבנה בו היא מתגוררת.

עוד הוסכם שהמדידה תבוצע לפני הגשת הסיכומים בבקשת הרשות להיתגונן בעיניינם של המערערים האחרים (הנתבעים בקמא).

לאחר הגשת הבקשה למחיקה, מתוך רצון לקצר את לוחות הזמנים ולקדם את בירור התביעה, הוסכם, ביום 4.6.19, על מתן רשות להיתגונן וניתנו הוראות בעיניין הליכים מקדמיים: תצהירי גילוי מסמכים בהתאם לנוסח בתוספת לתקנות, גילוי מיסמך ספציפי, צירוף מסמכים שנזכרו בכתבי הטענות, דרישה למענה לשאלונים, ועוד – במועדים קשיחים, מתוך מטרה לקדם את ההליך.

...

אין בידינו לקבל טענה זו. פינוי תושבי שכונת הארגזים העסיק רבות את בתי המשפט.

על פסק הדין שניתן בשלום בפרשת חבה, הוגשה בקשת רשות ערעור, ניתנה רשות ערעור, הבקשה נידונה כערעור והערעור נדחה.

משבאנו לכאן אנו מחליטים לדחות את הערעור.

להלן אנמק; "הנחת המוצא היא כי הנטל בו נושא מבקש הרשות להיתגונן קל הוא. הוא "איננו נידרש להוכיח את גירסתו, אלא רק להראות הגנה אפשרית", והרשות תוענק לו כאשר "התצהיר על פניו (יחד עם החקירה הנגדית, כשמתקיימת) מגלה טענה, שאם תוכח במשפט תהווה הגנה מפני התביעה" (ע"א 518/87 פטלז'אן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ [פורסם בנבו] (25.11.1993)).

בעיניין שלפנינו, "הלכה היא כי את דרישת הראיה בכתב מפרשים לקולא; כל שדרוש הוא ראשית ראיה ואין צורך בראיה לכל אחד ממרכיבי התביעה (ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, בעמ' 662). ולענין זה ראו למשל ע"א 16/89 "ורדים" חברה לגידול פרחים בע"מ נ. החברה הישראלית לביטוח סכוני סחר חוץ בע"מ, פ"ד מה (5) 729 שם נאמר כי: "הראיה שבכתב הדרושה לפי תקנה 202(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, אינה חייבת להוות ראיה למלוא עילת התביעה, אלא די בראשית ראיה לכך. הכלל הוא, כי ניתן לתבוע בסדר דין מקוצר החזרתו של סכום כסף אשר שולם על פי חוזה בטענה שהחוזה הופר, אף על פי שההפרה אינה מוכחת בכתב, ובילבד שהסכום קצוב וניתן להוכחה בראיות חיצוניות". גם בעיניין טענת הנתבעת באשר לכך כי הבנק לא סיפק לה מסמכים שביקשה, דומני שבעניין זה לא נסתרה טענת הבנק לפיה, המבקשת לא פנתה לבנק כדי לקבל ממנו מסמכים בטרם שהגישה בקשת רשות להיתגונן.

...

לטענת הנתבעת, דין התובענה להידחות.

לאחר העיון הגעתי למסקנה כי יש לקבל את בקשת הרשות להתגונן, אך להתנות את הרשות בהפקדה.

אני סבור שהתובע הוכיח כי התביעה היא תביעה לסכום קצוב וזאת על פי מסמכי ההתקשרות בין הצדדים.

מבוא לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחדרה (כב' השופטת י' אונגר ביטון) מיום 24.10.2022 להתיר גילוי מסמכים כללי לכל המסמכים הקשורים לייצוג המשיבים ע"י המבקש (להלן: "ההחלטה הראשונה"), ועל ההחלטה לדחות את בקשת המבקש להיפוך נטל הבאת ראיות (להלן: "ההחלטה השנייה", וביחד "ההחלטות").

משהמשיב לא הסדיר חובות אלו, הגיש המבקש תביעה בסדר דין מקוצר ביום 16.11.2017 כנגד המשיבים.

ביום 2.2.2022 שולם הערבון הנידרש לביטול פסק הדין על פי החלטת כב' השופט גריל, וביום 2.2.2022 כב' הרשמת הבכירה ט' מירום הורתה על ביטול פסק הדין ומתן ארכה להגשת בקשת רשות להיתגונן בפני התביעה העיקרית.

טענות הצדדים בבקשת רשות העירעור לטענת המבקש שגה בית משפט קמא בהחלטותיו מהסיבות הבאות: צו גילוי המסמכים הרחב כולל גם גילוי מסמכים שאינו הכרחי הנוגע לשכר טירחת המבקש וזאת לאור הודאת המשיב העולה גם מהנספחים שצורפו לכתב התביעה, לפיהם גובה שכר הטירחה אינו שנוי במחלוקת.

...

לטעמי אין מקום בנסיבות העניין, כאשר מדובר בסוגיה פשוטה שבמחלוקת, ולגביה מבוקש להגיש השגה בעוד הדיון בבית המשפט קמא בעיצומו להיעתר לבקשות לו .

לסיכום לאור כל האמור, אני מורה על דחיית הבקשה.

המבקש ישלם למשיבים הוצאות משפט בסך 1,500 ₪ בתום 30 יום ממועד המצאת החלטה זו, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן ההחלטה ועד התשלום בפועל.