גילוי מסמכים ומתן פרטים נוספים שמאפשרים קידום ההליך המשפטי

במסגרת ההליך דנן, פנתה המבקשת למשיבה ,בבקשה לקבלת פרטים נוספים, גילוי מסמכים ומתן מענה לשאלון, לאחר שהמשיבה הגישה את גילוי המסמכים מטעמה.

"ככלל, נוהגת גישה ליבראלית ומרחיבה בבחינת הרלוואנטיות של מסמכים בהם מבקשים בעלי הדין לעיין, וזאת על מנת לקיים את ההליך המשפטי, עד כמה שניתן, "בקלפים פתוחים", ולמען קידום חקר האמת, היעילות וההגינות דיונית.

תקנה 120(ב) קובעת כי " בית המשפט או הרשם לא יתן צו למסירת שאלון או לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים, אלא אם כן היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך הוצאות...". הפסיקה קבעה, כי נקודת המוצא הנה שבמסגרת הליך משפטי ראוי שיהא גילוי מרבי, וזאת מנימוקים של חשיפת האמת, תוך פרישת תמונה עובדתית רחבה ומלאה, יעילות דיונית במובן הרחב והזכות להליך ראוי, כפועל יוצא מהזכות לגישה לערכאות.

...

מכל האמור לעיל עולה כי נושא זהותם של המצהירים מטעם המשיבה, לאו דווקא מעיד על חוסר תום לב דיוני, שכן תמיד פתוחה האופציה בפני המבקשת לדרוש את חקירתם של מצהירים אלה בעניין תשובותיהם לשאלון, ותיבחן מידת מעורבותם האמתית.

5129371מכל המקובץ לעיל, דין הבקשות לגילוי מסמכים מטעם הצדדים להתקבל באופן חלקי , כפי שפורט לעיל.

לפנינו בקשת המבקשת למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים, לאחר הליך שמיעת הראיות בתיק ולפני הגשת סיכומים.

חישובים - במהלך עדותה עומתה גב' אירית עם העובדה כי במסמכים שונים שהגיש המשיב לאורך ההליך המשפטי, נרשמו מספרים שונים באשר להפחתת הישתתפות המדינה בגמלתה של המבקשת בהתאם ליישום סעיף 32(ה).

המסגרת הנורמאטיבית תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991 (להלן: "התקנות") עוסקת בגילוי ועיון במסמכים בבית הדין לעבודה, וקובעת כי: "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי ו/או לעיון במסמכים אם היה סבור שיש צורך בכך, כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". הליך הגילוי והעיון מטרתו לאפשר דיון יעיל.

על כן, כל מיסמך שיש בו לסייע לקו החקירה וכל מיסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו - רלבאנטי הוא (ראו: בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, 14.5.2008; ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ - יהודה פלצ'י, 21.9.2010).

...

מן הכלל אל הפרט נקדים אחרית לראשית ונציין כבר כעת, כי לאחר בחינת טענות הצדדים ותגובותיהם, ובהתאם לפסיקה הנוהגת בעניינינו כאמור, החלטנו לדחות את הבקשה.

זאת ועוד, ונוכח טענות המבקשת להסתרת מסמכים, מצאנו לנכון להביא קביעות נוספות שעלו בעניין פלונית: "מעבר לכך, בזהירות המתבקשת ייאמר, כי יש להניח שככל שהיה בידי המבקשים אותו "אקדח מעשן" שיש בו כדי להעיד על הסתרת מסמכים שבוצעה על-ידי המשיבים, הם היו מפנים לדברים באופן ברור ומפורש.

סיכום לאור כל האמור לעיל, החלטנו לדחות את הבקשה.

המסגרת המשפטית סעיף 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב -1991 קובע כדלקמן: "בית הדין רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש בכך צורך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". תכליתו של הסעיף היא לאפשר לצדדים להתדיין "בקלפים גלויים", לסייע לבית הדין לרדת לחקר האמת ולייעל את הדיון.

נקודת המוצא ביחס לגילוי מסמכים היא ליבראלית, קרי - של גילוי מירבי ורחב ככל האפשר של מידע רלבאנטי, כאשר 'מידע רלוואנטי' הוא כל מידע המאפשר לצד לקדם את ההליך, לרבות מידע אשר עשוי להיות רלוואנטי לקו חקירה (רע"א 5126/19 פלונית נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (3.11.2019): "כידוע, הכלל הוא שבהליך אזרחי יש לאפשר גילוי רחב ככל האפשר של מידע הרלוואנטי למחלוקות שבין הצדדים (ראו: רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193 (2002)). כמו כן, הפסיקה נקטה בגישה מרחיבה ביחס לשאלת הרלוואנטיות של מסמכים, וכבר נקבע כי "כל מיסמך שיש בו לסייע לתביעה וכל מיסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו הוא רלוואנטי ... הלכה זו משליכה בהכרח על ההכרעה בשאלת הרלוואנטיות, האמורה להיחתך 'ברוחב לב' ולא 'ביד קפוצה'" (ראו: רע"א 2062/15 פלוני ו- 108 אח' נ' הרשות לניירות ערך [פורסם בנבו] (3.6.2015); יצחק עמית "קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי - ניסיון להשלטת סדר" ספר אורי קיטאי 251 (תשס"ח), וההפניות שם).

...

לפיכך הבקשה מתקבלת באופן חלקי באופן שעל העובדת למסור לידי החברה הצעות מחיר ששלחה ללקוחות (גב ים, משק אנרגיה, קיסטון וסנפלאוור) בתקופה שבין חודש אוקטובר 2021 וחודש דצמבר 2021 (ככל ששלחה).

אוסיף כי לא מצאתי בנסיבות העניין להיעתר להצעת החברה להציג בפני בית הדין את הנתונים במעטפה סגורה וזאת עד אשר תוכיח העובדת את טענתה על עבודה דומה או שוות ערך.

סוף דבר דין הבקשות להתקבל באופן חלקי כדלקמן: בקשת החברה לגילוי מסמכים מתקבלת באופן שעל העובדת למסור לידי החברה את כל הצעות מחיר שניתנו על ידה ללקוחות (גב ים, משק אנרגיה, קיסטון וסנפלאוור) בתקופה שבין חודש אוקטובר 2021 וחודש דצמבר 2021.

המסגרת המשפטית סעיף 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב -1991 קובע כדלקמן: "בית הדין רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש בכך צורך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". התכלית המרכזית של גילוי המסמכים היא לסייע בחשיפת האמת בהליך המשפטי, לייעל את הדיון, ולאפשר לצדדים להתדיין "בקלפים גלויים". משכך, נקודת המוצא ביחס לגילוי מסמכים היא של גילוי מירבי ורחב ככל האפשר של מידע רלבאנטי, כאשר מידע רלוואנטי הוא כל מידע המאפשר לצד לקדם את ההליך, לרבות מידע אשר עשוי להיות רלוואנטי (רע"א 5126/19 פלונית נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (3.11.2019).

...

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות הגעתי לכלל מסקנה כי קיימת רלוונטיות למסמכים הנוגעים לעסקה הנטענת שבוצעה, זאת משום שהתובע אינו מכחיש כי מדובר בעסקה שבוצעה בתקופת עבודתו בנתבעת ואף אינו מכחיש כי מדובר בעסקה שביצע עם לקוחות הנתבעת.

לפיכך הבקשה מתקבלת ועל התובע להעביר לידי הנתבעת את כל המסמכים הקשורים לעסקה שביצע בצוותא עם לקוחות הנתבעת, לרבות מסמכי רכישה, פרטים בדבר תקבולים שונים ומסמכי מכירה ככל שישנם במהלך תקופת עבודתו בנתבעת.

מובהר כי הנתבעת רשאית לעשות שימוש במסמכים שיתקבלו מהתובע אך ורק לצורכי הליך זה. סוף דבר בקשת התובע לגילוי מסמכים ספציפיים מתקבלת בחלקה כמפורט לעיל ועל הנתבעת לפעול כדלקמן: בהתייחס למסמכים שהתבקשו בסעיף 1.5 (כל התיעוד על הודעות התובע לערוך שינוי בחייו ובקשתו להירשם לקורס קאוצ'רים, לעבוד במשרה חלקית ולנצל ימי חופש) – הנתבעת תתמוך בתצהיר ערוך כדין את טענתה כי מלבד ההתכתבויות שגילתה אין בידה תיעוד אשר התבקש בסעיף זה. בהתייחס למסמכים שהתבקשו בסעיף 1.6 (כל התרשומות המעידות על פנייתו של התובע ביחס לרצונו להתפטר מהעבודה) – הנתבעת תתמוך בתצהיר ערוך כדין את טענתה כי מלבד המייל מיום 4.7.2021 אין בידה אין בידה תרשומות אשר התבקשו בסעיף זה. בהתייחס למסמכים שהתבקשו בסעיף 1.10 (העתק מלא דוח משרד החקירות וזאת ביחס לכלל הימים בהם הופעל המעקב וכן כל מסמך/סרטון/ממצא אחר שהוכן על ידי משרד החקירות לצורך הכנת הדוח) – הנתבעת תתמוך בתצהיר ערוך כדין את טענתה כי מלבד הדוח שגילתה אין בידה תיעוד נוסף אשר התבקש בסעיף זה. בקשת התובע למתן צו לשאלון נדחית.

המסגרת המשפטית התקנה הרלבנטית לעניין הבקשה לגילוי מסמכים הנה תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות"), הקובעת כדלקמן: "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי ו/או לעיון במסמכים אם היה סבור שיש צורך בכך, כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". הליך הגילוי והעיון מטרתו לאפשר דיון יעיל.

על כן, כל מיסמך שיש בו לסייע לקו החקירה וכל מיסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו - רלבאנטי הוא (ראו: בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, 14.5.2008 ; ע"י 482/05 שלומי משיח נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, 22.12.2005; ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר אילן נ' ד"ר צמח קיסר, 24.3.2005; ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ נ' יהודה פלצ'י, 21.9.2010).

...

לפיכך, אני סבור כי למסמכים המבוקשים זיקה ישירה לטענות התביעה.

כל מסמך אחר אשר יש בידו קשר ורלוונטי לתיק דנן הבקשה כללית מדי ולפיכך נדחית.

סוף דבר : הבקשה לגילוי מסמכים הוכרעה כאמור בהחלטה זו. על הנתבעים להעביר לתובע, באמצעות בא כוחו, בתוך 21 ימים מהיום, כרטסות מחודש 1.2019 ועד 11.2020 בגין הלקוחות ששמם פורט בסעיף 2 להחלטה לעיל וכן חישוב עמלות ששולמו לתובע עד כה בגין הלקוחות הנ"ל. כמו כן יעודכנו מועדי הגשת התצהירים בתיק: תצהיר התובע עד ליום 31.10.23 ותצהירי הנתבעים עד ליום 30.11.23.