גילוי מסמכים בתביעה נגזרת לפי סעיף 198א לחוק החברות

המבקש הגיש נגד המשיבה (להלן גם: "בזק" או "החברה") בקשה לגילוי מסמכים בטרם הגשת תביעה נגזרת לפי סעיף 198א לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות").

הסעיף מורה כי: "198א. (א) מי שרשאי להגיש תביעה נגזרת לפי סעיף 197, רשאי לבקש מבית המשפט, לפני הגשת הבקשה לאישור התביעה או לאחר הגשתה, כי יורה לחברה לגלות מסמכים הנוגעים להליך אישור התביעה הנגזרת.

(ב) בית המשפט רשאי לאשר בקשה כאמור בסעיף קטן (א) אם שוכנע כי המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים לאישור התביעה הנגזרת המנויים בסעיף 198(א)".

...

אני מורה לכן לבזק לגלות למבקש את הפרוטוקולים של דיוני דירקטוריון החברה בקשר עם יישום הרפורמה.

ס' 99.4 לבקשה – הנחיות, נהלים ומסמכים פנימיים של החברה בקשר עם יישום הרפורמה ועם האירועים נשוא דוח הפיקוח - אני סבורה כי יש להיעתר לבקשה זו מטעמים דומים לאלה שצוינו ביחס למסמכים בס' 99.2 לבקשה.

סוף דבר – לאור כל האמור לעיל אני מורה לבזק להציג למבקש תוך 30 יום מהיום את המסמכים הבאים – דוחות הביקורת הפנימית, דוחות בדיקה או מסמכים שהוכנו על ידי החברה בקשר עם יישום הרפורמה לרבות אירועים נושא דוח הפיקוח.

דיון והכרעה מסגרת נורמאטיבית – הסתלקות מבקשת גילוי מסמכים לפי ס' 198א לחוק החברות הסתלקות מהליך של תביעה נגזרת מוסדרת בסעיף 202 לחוק החברות הקובע, בין היתר, כי תובע לא יסתלק מתביעה נגזרת ולא יערוך הסדר פשרה בתביעה נגזרת אלא באישור בית המשפט, וכדלהלן: (א) תובע לא יסתלק מתביעה נגזרת, ולא יעשה הסדר או פשרה עם נתבע, אלא באישור בית המשפט; בבקשה לאישור יפורטו כל פרטי ההסדר או הפשרה לרבות כל תמורה המוצעת לתובע.

זאת, על אחת כמה וכמה באותם המקרים בהם ההסתלקות נעשית בטרם אישור התובענה כנגזרת, וקל וחומר כאשר מדובר בשלב המקדמי של הגשת בקשה לגילוי מסמכים לפי סעיף 198א לחוק החברות, וכפי שעמדתי בהרחבה בתנ"ג (תל אביב-יפו) 38122-07-19 שח"ם – ארגון השחקנים בישראל נ' שאכולות החברה לזכויות מבצעים של אמני ישראל בע"מ (להלן – עניין אשכולות).

...

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מאשר את בקשת ההסתלקות של המבקש, וזאת ללא צו להוצאות.

אני מורה בזאת על מחיקת בקשת הגילוי.

המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

בקשה לגילוי מסמכים לפי סעיף 198א לחוק החברות - כללי הכללים להגשת בקשה לגילוי מסמכים לצורך בקשה לאישור תביעה כנגזרת מעוגנים בסעיף 198א לחוק החברות, שלשונו קובעת: "(א) מי שרשאי להגיש תביעה נגזרת לפי סעיף 197, רשאי לבקש מבית המשפט, לפני הגשת הבקשה לאישור התביעה או לאחר הגשתה, כי יורה לחברה לגלות מסמכים הנוגעים להליך אישור התביעה הנגזרת.

ואולם, פסיקת בתי המשפט המחוזיים החילה את סעיף 202 לחוק החברות גם על בקשות לאישור הסדרי פשרה שגובשו במסגרת בקשה לאישור תביעה נגזרת לפי סעיף 198 לחוק החברות, ולא רק במסגרת תביעות נגזרות שאושרה הגשתן (ר' תנ"ג (כלכלית ת"א) 815-09-13 לנואל נ' מאור, פס' 13 (נבו, 21.3.2016)).

...

בקשת המחיקה וטענות הצדדים ב.1 בקשת המחיקה בבקשת המחיקה טען המבקש כי לאחר עיון בתמליל חקירתה של המצהירה מטעם המשיבה, שהתקבל בידי הצדדים רק ביום 6.8.2023, הוא הגיע למסקנה כי בקשת הגילוי מיצתה את עצמה ואין לו עוד צורך במסמכים המבוקשים.

אשר לתנאי ברירת המחדל הקבוע בתקנה 41(ג)(1) לתקנות סד"א, לפיו "הדיון בתביעה חדשה יימשך מהשלב שבו נמחקה התביעה הנוכחית" - ככל שהמבקש לא היה מגיש בקשת אישור, אלא היה מבקש לשמור לעצמו את הזכות להגיש בקשה חדשה לגילוי מסמכים וככל שהייתי נעתר לכך, בוודאי שהייתי מותיר על כנה את ברירת המחדל הקבועה בתקנה 41(ג)(1) לתקנות סד"א וקובע כי הדיון בבקשת הגילוי חדשה יימשך מהשלב שבו נמחקה בקשת הגילוי הנוכחית.

לפיכך, ולאחר שנתתי דעתי לשיקולים הקבועים בתקנות 153-151 לתקנות סד"א, הגעתי למסקנה לפיה יש לחייב את המבקש בהוצאות המשיבה בהליך בקשת הגילוי בסך של 25,000 ש"ח. כמו כן מתוקף סמכותי מכח סעיף 202 לחוק החברות ותקנה 41(ג)(2) לתקנות סד"א החלטתי להורות כי הדיון בבקשת האישור יותנה בכך שההוצאות שפסקתי לעיל ישולמו עד ליום 19.11.2023 (ר' עניין אי.סיג, בפס' 13; עניין תורג'מן, שם; עניין עובדיה, שם; ת"א (מחוזי ת"א) 10965-12-19 גמל נ' המכללה האקדמית תל אביב יפו, פס' 13 (נבו, 29.10.2021)).

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, מצאתי לנכון להיעתר לבקשת המחיקה, קרי בקשת ההסתלקות מבקשת הגילוי, תוך חיוב המבקש בהוצאות המשיבה בסך של 25,000 ש"ח, שתשלומם עד ליום 19.11.2023 יהווה תנאי לדיון בבקשת האישור.

לתמיכה בבקשתם, הפנו הנתבעים להליכים אזרחיים אחרים המתנהלים בעיניינה של ורידיס – האחד, שענייננו הליך גילוי מסמכים טרם הגשת תביעה נגזרת, לפי סעיף 198א לחוק החברות, התשנ"ט-1999, בו הוחלט לעכב את ההליך, בהסכמת הצדדים, עקב החקירה הפלילית (ראו החלטה מיום 9.3.2023 בתנ"ג 58778-02-23.

ניתנה היום, ‏כ"ד באדר א התשפ"ד (‏4.3.2024).

...

טענתו המרכזית הייתה, כי בהינתן ההלכות המשפטיות בעניין, אין להיעתר לבקשה לעיכוב הליכים עקב קיומו של הליך פלילי מקביל, אלא אם זכותו של בעל דין באחד ההליכים עלולה להיפגע באופן "קונקרטי וממשי" כתוצאה מניהולם במקביל – פגיעה שלא עלה בידי הנתבעים להוכיח בנסיבות העניין.

ברם, אין בידי לקבל טענות אלה.

לפיכך, הבקשה נדחית.

סוף דבר: דין בקשת רשות הערעור להידחות, וממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע.

] בקשת רשות ערעור על החלטה (אשר כונתה פסק דין) שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט א' צימרמן) בתנ"ג 51634-12-21 מיום 16.8.2023 בה נדחתה בקשת המבקשים למתן צו לגילוי ועיון במסמכים לפני הגשת תביעה נגזרת לפי סעיף 198א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות או החוק).

אף אם בסופו של דבר המבקשים יבחרו שלא לנקוט איזה מההליכים האמורים, בנסיבות הקונקרטיות של מקרה זה, האפשרות ששני ההליכים יינקטו מחייבת את המסקנה כי תנאי תום הלב אינו מיתקיים, וזאת אף בהנתן הרף הראייתי הנידרש בשלב זה (וראו בהקשר זה: צבי גבאי ועמיחי טסלר "בקשת גילוי מסמכים מוקדמת לפי סעיף 198א לחוק החברות – האם בתי המשפט מגשימים את מטרתו?" משפט ועסקים כז 233, 295 (2023)).

...

אף אם בסופו של דבר המבקשים יבחרו שלא לנקוט איזה מההליכים האמורים, בנסיבות הקונקרטיות של מקרה זה, האפשרות ששני ההליכים יינקטו מחייבת את המסקנה כי תנאי תום הלב אינו מתקיים, וזאת אף בהינתן הרף הראייתי הנדרש בשלב זה (וראו בהקשר זה: צבי גבאי ועמיחי טסלר "בקשת גילוי מסמכים מוקדמת לפי סעיף 198א לחוק החברות – האם בתי המשפט מגשימים את מטרתו?" משפט ועסקים כז 233, 295 (2023)).

אף בהינתן הדרישה להעמדת תשתית ראייתית ראשונית לתנאי בדבר תום לבם של המבקשים, ברי כי מסירת מידע חלקי לבית המשפט תוך ניסיון להסתיר עובדות שעשויה להיות להן השלכה על ניהול ההליך, מאיינת את קיומו של תנאי זה. סיכומו של דבר, אין מקום להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי כי לא התקיים התנאי בדבר תום לבם של המבקשים.

הבקשה נדחית.