גילוי מסמכים בתביעה נגד סוכן ביטוח

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב סע"ש 45633-04-18 סע"ש 48-05-18 21 אפריל 2020 לפני: כב' השופט אלעד שביון התובעת: הנתבעת שכנגד חומה סוכנות לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד מיכל קחלון ויעל קוזמנקו הנתבעת: התובעת שכנגד אילנה סוטו ע"י ב"כ עו"ד גל עין ים החלטה

רקע עובדתי: התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעת במסגרתה עתרה לתשלום פיצוי בגין גזל סודות מסחריים, השבת שכר עבודה, פיצוי מוסכם ופצוי ללא הוכחת נזק כאמור בחוק עוולות מסחריות.

בקשת התובעת לגילוי מסמכים: דו"ח מעסיקים של הנתבעת מהמוסד לביטוח לאומי לשנים 2016-2018 – משהמסמך נימסר במסגרת הדיון מיום 9.9.19, הבקשה התייתרה.

בקשת הנתבעת לגילוי מסמכים ספציפיים: דוחות רווח והפסד של התובעת לשלוש השנים האחרונות – לנוכח הבהרת התובעת לפיה תביעתה אינה כוללת ניזקי מוניטין והודעת הנתבעת, כי בנסיבות אלו היא אינה עומדת על בקשתה (עמ' 2, שורות 3-7), הבקשה נמחקת.

...

לסיכום וכאמור בע"ע (ארצי) 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ - יהודה פלצ'י (21.9.10): "בכל הנוגע לזכות לפרטיות של בעל דין, יש להעדיף, ככלל, את הערך של קיומו של הליך שיפוטי תקין ויעיל, הנערך ב'קלפים פתוחים'; בכל הנוגע לזכות לפרטיות של צדדים שלישיים יש ליתן משקל משמעותי לזכות לפרטיות ...; אם וככל שהמדובר בבקשה לעיון וגילוי במסמכים הפוגעים בפרטיותם של צדדים שלישיים, על בית הדין למצות את השיקול בדבר חלופות אחרות ...; לא נמצאו חלופות אחרות ונדרשת פגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים להליך, תצומצם הפגיעה בפרטיות להכרחי ולחיוני ביותר, כנדרש לצרכי המשפט וכעולה במדויק מטענות הצדדים ולא מעבר לכך; על בית הדין לבחון במשורה את הרלוונטיות של החומר הנדרש בהתייחס לצדדים שלישיים". מן הכלל אל הפרט: לאחר שנתתי דעתי לבקשות, לתגובות ולתשובות, להלן החלטתי.

לנוכח הפגיעה שעשויה להיות בסודותיה המסחריים של התובעת ובפרטיות צדדים שלישיים (מבוטחים), לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה, למעט העברת הטבלה המפרטת את חידושי הביטוח ללא נתונים כספיים ונתונים אחרים לגבי הפוליסות לחודש האחרון להעסקת הנתבעת.

הבקשה מתקבלת באופן חלקי.

השופטת חני אופק גנדלר לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי תל אביב (השופטת אסנת רובוביץ-ברכש; סע"ש 14050-06-16) (להלן – ההחלטה), בגדרה נדחתה בקשת המבקשת "להשהות את המועד לקביעת 'מומחה בנוגע להערכת שווי תיק לקוחות', עד לאחר שייקבע מה כולל 'תיק הלקוחות' של התובע [המשיב 1 – ח.א.ג.], אם בכלל". רקע המשיב 1 (להלן – המשיב), שעבד כסוכן ביטוח במבקשת, הגיש כתב תביעה כנגד המבקשת וכנגד המשיבה 2 (להלן – סיגנון ו-הראל בהתאמה), בגדריו עתר להעברה בעין של תיק הלקוחות או לחילופין פיצוי בגין אי העברתו, וזאת תוך עריכת החשבונות המתאימים.

ביום 21.6.21 הגישה סיגנון תשובתה לבקשה למתן גישה לנתונים, ושבה על טענתה כי לא ניתן להתייחס לבקשת המשיב אלא לאחר שיוכרע מהי "רשימת הלקוחות" ומה כולל "תיק הלקוחות". כמו כן, נטען כי המשיב ביקש גילוי מסמכים ספציפי רחב תוך פגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים ללא הצדקה, שהרי "טרם נקבע מה כולל 'תיק הלקוחות' שזכאי (אם זכאי – מוכחש מכל וכל) התובע לרכוש מאת הנתבעת, כאשר בפועל התובע מבקש לקבל בחינם (!) וגם בתוספת כל ריווחי הנתבעת 1 במשך כל השנים מ 2004 עד 2016" (סעיף 5 לתגובה).

...

לאור כל האמור, טוענת כי שגויה אף ההחלטה בדבר מתן גישה למשיב לנתונים, וכי נוכח האמור יש מקום להתערבות חריגה של ערכאת הערעור בהחלטה דיונית.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, בהחלטה ובכלל החומר המצוי בתיק, הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להידחות, אף ללא צורך בקבלת תשובת הצד שכנגד.

סוף דבר – דין הבקשה להידחות.

המבקשים מציינים כי הגישו את הבקשה לאישור בהתאם לפרט 3 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות: "תביעה נגד תאגיד בנקאי, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעיסקה ובין אם לאו" ולחלופין כעילה צרכנית לפי פרט 1 - תביעה "נגד עוסק... ביחסים שבינו לבין לקוח בין אם התקשרו בעיסקה ובין אם לאו", אפילו לפרט 2 הפנו המבקשים "תביעה נגד מבטח, סוכן ביטוח..." מאחר שלפני הפסיקה "במסגרת התשלום הקבוע לחברות כרטיסי האשראי משלמים להן הלקוחות פרמיית ביטוח למקרים של שימוש לרעה בכרטיס האשראי..." (סעיף 369.3 לבקשה).

גם בהתקיים שני התנאים המפורטים בתקנה 4(ב) הנזכרת "כבר נפסק כי היקפה של הזכות לגילוי ועיון במסמכים במסגרת הדיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית, מצומצם ביחס להיקפה של זכות זו בהליכים אזרחיים אחרים (עניין אסם [רע"א 1361/18 – א.נ.ח] פסקה 7; עניין פרטנר [רע"א 8649/17- א.נ.ח], פסקה 16). אין בכך כמובן כדי להפחית מחשיבותם של הליכי הגילוי ועיון במסמכים בשלב אישור התובענה כייצוגית, המתאפיין בפערי מידע מובנים וניכרים בין הצדדים להליך, אלא אך כדי לתחם הליכים אלה למסגרת ברורה" (רע"א 2929/19 חנה גולדברג נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פסקה 7 (13.2.2020); להלן: "עניין גולדברג").

...

תחילה לציין כי אני סבורה שבשלב הדיוני הנוכחי גילוי נרחב ומקיף דוגמת הגילוי שבבקשה דנא יסרבל את ההליך ויעכב אותו באופן מהותי.

עוד לציין כי לאחר שעיינתי בבקשת הגילוי הנרחבת וכן בכתבי הטענות המקיפים, סברתי כי בשלב הדיון הנוכחי אין ממש רלוונטיות למסמכים המבוקשים בהליך הגילוי ויש לאזן בין הצורך במסמכים הללו בשלב הזה ובין העיכוב הניכר שיחול בניהול ההתדיינות.

אני דוחה אפוא בשלב זה את בקשת הגילוי וקובעת דיון קדם ליום 19.4.2021 שעה 13.30.

לשון המסמכים בנספח 4 מלמדת שהאמור בהם מופנה למבוטחים ולא לסוכנים שכן נאמר שם "צרף את ילדיך עוד היום לביטוח רפואי פרטי" וגם "תפקידנו כהורים, הוא להבטיח את הטיפול הרפואי הטוב והמתקדם ביותר עבורם". בפרסומים שבנספח 4 מופיעה ההטבה תחת הכותרת "מה חשוב לדעת" משמע גם המשיבה סברה כי מדובר בעיניין מהותי.

סעיף 3(א) בחוק תובענות ייצוגיות קובע כי "לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה". התוספת השנייה בחוק מאפשרת הגשתה של "תביעה נגד מבטח, סוכן ביטוח או חברה מנהלת, בקשר לענין, לרבות חוזה ביטוח או תקנון קופת גמל, שבינם לבין לקוח, לרבות מבוטח או עמית, בין אם התקשרו בעיסקה ובין אם לאו" (ר' פרט 2 בתוספת השנייה).

אני מקבלת את טענת המשיבה, באשר לשני המסמכים הנוספים שצורפו לנספח 4, כי הם אינם חלק מהצעת הביטוח, וגם אינם המסמכים שנדרשו על פי חוזר המפקח נספח 5 לבקשה (שהוגדר כבר לעיל – כ"חוזר") לשם גילוי נאות, משני טעמים: החוזר קובע כללים להצגת "סקירה של תוכנית הביטוח" לענייננו כמופיע בלוח 1.

...

על כן אני קובעת כי התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לחברי הקבוצה, קרי - האם המשיבה מחויבת להמשיך ולאפשר למבוטחים ראשיים, רכישה של פוליסות לילדים שהם "ילד רביעי ואילך" ללא עלות גם לאחר יום 31.1.2016 – ושיש אפשרות סבירה שאלה יוכרעו לטובת הקבוצה.

התקיימות התנאי שבסעיף 8(א)(2) בחוק תובענות ייצוגיות אני סבורה כי בנסיבות העניין כפי שהן מתוארות לעיל, והיות השאלות המשותפות, משותפות לחברי הקבוצה, ניהול תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.

התקיימות התנאים שבסעיפים 8(א)(3) ו-(4) בחוק תובענות ייצוגיות לא הוכח כי עניינם של חברי הקבוצה לא ייוצג וינוהל בדרך הולמת או בחוסר תום לב. סוף דבר אני מאשרת את בקשת האישור כנגד המשיבה.

להכרעתנו נותרה תביעת התובעת כנגד הנתבע (להלן: סוכנות הביטוח).

(עמ' 24 לפ' שורה 24 עד עמ' 25 שורה 10 לעדות לאופלד) ביום 1.12.19 אף פנה נציג חברת הביטוח מגדל לתובעת כי לקוחות התובעת: ה"ר ו-ה"צ, הציעו להם לרכוש פוליסה בחברה אחרת: (נספח י"ג לתצהיר גילוי מסמכים של התובעת) כמו כן ביום 11.12.19 פנתה נציגת חברת הביטוח הראל אל התובעת ודיווחה כי עטון פנה ללקוחות התובעת לצורך העברתם לנתבע (נספח י"ד לתצהיר גילוי מסמכים של התובעת).

...

התנהלות הנתבע אף אם היינו מגיעים למסקנה כי עטון הפר סוד מסחרי, לתובעת לא הייתה צומחת ישועה מכך.

לפיכך, הנתבע לא פעל שלא כדין ודין התביעה כנגדו להידחות.

התובעת תשלם לנתבע שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ והוצאות משפט בסך 1,000 ₪.