גילוי מסמכים בערעור על הליכי שומה

לטענת המערער יחסי הכוחות בין הצדדים אינם שוים, כאשר ידו של המוסד על העליונה- בהיותו הגוף שמנהל את הטיפול בתביעתו של המערער, מנהל את עבודת הועדות ולא יעלה על הדעת, כי בהליך שפוטי ו/או מעין שפוטי, לא יתקיים גילוי מסמכים שלם ומלא, באופן שבו צד מסוים יסתיר מן הצד השני מסמכים שהגיש לערכאה השיפוטית (או המעין שיפוטית).

באם חפץ המערער לתקוף את הליך ההכרה, שומה עליו היה לעשות זאת במסגרת הליך נפרד, קרי הגשת תביעה כנגד פקיד התביעות ומשלא עשה כן אין לו אלא להלין על עצמו.

פקיד התביעות הכיר למערער ב"תיסמונת שרוול מסובב בשתי הכתפיים" ועם הכרה זו על המערער להיתמודד ולא ברור הנבירה בהחלטה זו. המסגרת המשפטית תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991 (להלן: התקנות) קובעת כי: "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי ו/או לעיון במסמכים אם היה סבור שיש צורך בכך, כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". הליך הגילוי והעיון מטרתו לאפשר דיון יעיל.

...

בנסיבות, דין הבקשה להידחות.

לאור האמור, ובהעדר רלבנטיות להליך זה, מצאתי כי גם בקשה זו דינה להידחות.

סוף דבר- לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון רע"א 5779/19 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקשים: 1. שירי אליאס 2. שירי יהלומים 2001 בע"מ נ ג ד המשיב: רשות המיסים - פקיד השומה גוש דן בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו מיום 20.6.2019 בע"מ 36860-01-17 וע"מ 36932-01-17 שניתנה על ידי כב' השופטת ירדנה סרוסי בשם המבקשים: עו"ד רועי אברהם; עו"ד עידו קוסובר; עו"ד רחלי גזית; עו"ד אורי כץ ][]החלטה

לחלופין, התבקש בית משפט זה להשיב את הדיון לבית המשפט קמא, על מנת שיברר את טענת המבקשים לאחר שפקיד השומה ימלא אחר צו הגילוי והעיון במסמכים, וכן יגיש תצהיר או ראיות אחרות החיוניות לעניין.

כלל ידוע ומושרש הוא כי מתן רשות כזו תישקל במשורה, אך מקום בו "שוכנע בית המשפט כי אם העירעור על ההחלטה יידון במסגרת העירעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה" (סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984).

...

זאת ועוד, המבקשים הרחיבו לעניין הסעד שלדידם נדרש בעניינם, אך בהינתן התוצאה אליה הגעתי לא מצאתי להביא את כלל הנימוקים שהובאו בסוגיה זו. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ושקלתי נימוקיה, מסקנתי כי דינה להידחות, אף מבלי שתידרש תגובת פקיד השומה.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.

במסגרת הדיון טענו המבקשים כי "לא נעשה ניסיון לבדוק מה הרווח הגולמי ש[החברה] צרי[כה] להפיק ובאיזה מידה [החברה] עומד[ת] בכך". ביום 3.12.2017 שלחו המבקשים למשיב בקשה לגילוי מסמכים והודאה בעובדות (להלן: "דרישת הגילוי").

הלכה זו הוחלה גם ביחס לערעור על שומת מס לפי סעיף 153(א) לפקודת מס הכנסה, אשר מהוה המשך של הליכי השומה (ע"א 805/14 ינקו וייס אחזקות 1996 בע"מ נ' פקיד שומה חולון, פסקה 28 (13.10.2015) (להלן: "עניין ינקו")).

...

ואולם, סבורני כי ענייננו נמנה עם אותם מקרים חריגים בהם מוצדקת התערבות כאמור.

הנה כי כן, אף אם נקבל כי הטענות בעניין הרווח הגולמי לא הועלו כנדרש בשלב ההשגה, סבורני כי ענייננו נמנה עם אותם מקרים חריגים בהם ראוי היה להתיר את העלאתה במסגרת הליך הערעור.

סוף דבר: דין הערעור להתקבל בעיקרו, כך שתותר הגשתה של חוות הדעת הכלכלית מטעם המבקשים במלואה כראיה בתיק העיקרי, וכן תותר הגשת חוות הדעת החשבונאית לצורך תמיכה בנתונים בהם נעשה שימוש בחוות הדעת הכלכלית.

בשנים 2012 ו – 2013 והליכי ערעור מס הכנסה של חברת הבת הנוגע למיסוי רווחים אשר נטענו להיות רווחים ראויים לחלוקה כמשמעותם בסעיף 94ב לפקודת מס הכנסה (ע"מ 28212-11-15 ו – 14745-07-16) ובמיוחד לגבי הליך ערעור פקיד השומה לבית המשפט העליון (ע"א 8511/18) בטרם ניתן פסק הדין אשר קיבל את ערעור פקיד השומה וחייב במס את דלק.

המבקשת מלינה על ביטול ההפרשה בטענה שההכרעה בפסק הדין הייתה מנוגדת להוראות פקודת מס הכנסה, ודלק "הייתה מודעת היטב כי מוגש ערעור על ההחלטה וכי סכויי ההחלטה של בית המשפט המחוזי להשאר על כנה נמוכים". בבקשת האישור נטען כי ביום 2.12.2018 הגיש פקיד השומה ערעור לבית המשפט העליון על פסק הדין שביטל את צוי השומה.

לאחר עיון בבקשת האישור והנספחים שצורפו לה ומשאין חולק שבתקופה בה היה ערעור פקיד השומה תלוי ועומד בבית המשפט העליון, בחרה דלק שלא לבצע הפרשה בגין העירעור או צוי השומה, כפי שעשתה כאשר ערעורי המס היו תלויים ועומדים, ומבלי לקבוע עמדה באשר לראיות שהוצגו בבבקשת האישור והמחלוקת החשבונאית בה חלוקים הצדדים, לגביה צרפו גם המשיבים חוות דעת מטעמם, נראה כי בהיתחשב במטרות התביעה הייצוגית שלעיל, בשלב זה, במיוחד זכות הגישה לערכאות וניהול יעיל והוגן של תביעות, נכון לקבוע שאין מדובר בבקשה חסרת בסיס והמבקש הציג תשתית ראייתית ראשונית שדי בה כדי לזכותו בגילוי המסמכים ומענה לשאלון המבוקשים.

...

עם זאת, ובכדי לייעל את הדיון, אני מורה לבאי כוח המבקשת והמשיבים להיפגש, בתוך פרק זמן קצר מאוד וכפי שיוסכם ביניהם, ולנסות לצמצם את דרישת המבקשת כדי למקד את הדיון בשאלות הרלבנטיות להכרעה בבקשת האישור.

הבקשה ליגילוי ועיון ככל שהיא מתייחסת למשיבה 2, נדחית.

בהתחשב בנסיבות ובהיקף הטענות נגד משיבה 2, אני מחייב את המבקשת לשלם למשיבה 2 את הוצאות הבקשה בסך 3,500 ₪.

][ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת מ' ליפשיץ-פריבס) מיום 22.7.2021 בת"א 39759-03-19, בגדרה קיבל בית המשפט באופן חלקי את בקשת המבקשת להורות לרשות מקרקעי ישראל, היא המשיבה 1 (להלן: הרשות), להשלים את הליכי הגילוי והעיון במסמכים ספציפיים.

בין הצדדים היתנהל הליך גילוי מסמכים, שבמהלכו דרשה המבקשת מהרשות לגלות מסמכים הרלוואנטיים, כך נטען, להליך קביעת השומה בעיניינה.

...

אקדים את המאוחר ואציין כי דין הערעור להתקבל באופן חלקי, כמפורט להלן.

במצב דברים זה, אין מנוס מהשבת הדיון אף בסוגיה זו לבית המשפט המחוזי על מנת שישלים החלטתו בנדון.

סוף דבר: מבלי להביע עמדה לגופם של דברים, הערעור מתקבל במובן זה שהתיק יוחזר לבית המשפט המחוזי בהתאם לאמור בפסקאות 9 ו-10.