כן טען המבקש שספק אם הליך מקדמי של בקשה לגילוי מסמכים לפי סעיף 198א לחוק החברות הנו תובענה שעליה חלות תקנות 44 ו-41(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, ואף אם התקנות האמורות היו חלות הן אינן מביאות לדחיית בקשת הגילוי באופן היוצר מעשה בית דין אלא למחיקתה בלבד באופן שאינו מונע הגשתה מחדש (ודיון בה מהשלב שבו הופסקה).
...
בקשת המחיקה וטענות הצדדים
ב.1 בקשת המחיקה
בבקשת המחיקה טען המבקש כי לאחר עיון בתמליל חקירתה של המצהירה מטעם המשיבה, שהתקבל בידי הצדדים רק ביום 6.8.2023, הוא הגיע למסקנה כי בקשת הגילוי מיצתה את עצמה ואין לו עוד צורך במסמכים המבוקשים.
אשר לתנאי ברירת המחדל הקבוע בתקנה 41(ג)(1) לתקנות סד"א, לפיו "הדיון בתביעה חדשה יימשך מהשלב שבו נמחקה התביעה הנוכחית" - ככל שהמבקש לא היה מגיש בקשת אישור, אלא היה מבקש לשמור לעצמו את הזכות להגיש בקשה חדשה לגילוי מסמכים וככל שהייתי נעתר לכך, בוודאי שהייתי מותיר על כנה את ברירת המחדל הקבועה בתקנה 41(ג)(1) לתקנות סד"א וקובע כי הדיון בבקשת הגילוי חדשה יימשך מהשלב שבו נמחקה בקשת הגילוי הנוכחית.
לפיכך, ולאחר שנתתי דעתי לשיקולים הקבועים בתקנות 153-151 לתקנות סד"א, הגעתי למסקנה לפיה יש לחייב את המבקש בהוצאות המשיבה בהליך בקשת הגילוי בסך של 25,000 ש"ח.
כמו כן מתוקף סמכותי מכח סעיף 202 לחוק החברות ותקנה 41(ג)(2) לתקנות סד"א החלטתי להורות כי הדיון בבקשת האישור יותנה בכך שההוצאות שפסקתי לעיל ישולמו עד ליום 19.11.2023 (ר' עניין אי.סיג, בפס' 13; עניין תורג'מן, שם; עניין עובדיה, שם; ת"א (מחוזי ת"א) 10965-12-19 גמל נ' המכללה האקדמית תל אביב יפו, פס' 13 (נבו, 29.10.2021)).
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, מצאתי לנכון להיעתר לבקשת המחיקה, קרי בקשת ההסתלקות מבקשת הגילוי, תוך חיוב המבקש בהוצאות המשיבה בסך של 25,000 ש"ח, שתשלומם עד ליום 19.11.2023 יהווה תנאי לדיון בבקשת האישור.
