גילוי מסמכים במשפט הייצוגי

בקשת התובעים לגילוי ועיון במסמכים התובעים מבקשים להורות לנתבעת להעביר לעיונם: "העתק מלא מהסכמי הרכישה אשר מכוחם הועברו לידיה של פסגות זכויות הניהול והאחזקה של כל קופות העמיתים שנרכשו על ידה במהלך שנים 2007-2009 וכן רשימת מבוטחים לשנים 2005-2016". הסמכות להורות על מתן צו לגילוי מסמכים במסגרת דיון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית הוכרה בפסיקה ועוגנה בתקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010: "(ב) לבית המשפט בדונו בבקשה תהיה הסמכות למתן צו לגילוי ועיון במסמכים, ובילבד שנתקיימו תנאים אלה:

...

אני סבורה כי בשלב זה של הדיון, כאשר טרם התבררה השאלה האם עומדת לזכות התובעים עילת תביעה כנגד הנתבעת וכאשר גילוי המידע עשוי לפגוע בפרטיותם של צדדים שלישיים, אין להיעתר לבקשה.

הבקשה בעניין זה נדחית.

סוף דבר הבקשה למחיקת תשובת המבקשים נדחית.

במהלך הדיון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, רשאי בית המשפט ליתן צו לגילוי מסמכים מסוימים ולעיון בהם.

...

פריט מס' 1.8 - כל מסמך נוסף הנוגע לפיקדונות המים, לרבות התכתבויות מקובלת עליי עמדת המשיבה לפיה מדובר בדרישה כוללנית, מכבידה, שהרלוונטיות שביסודה לא הובהרה די הצורך.

סוף דבר לאור המקובץ, הבקשה מתקבלת בחלקה.

אני מורה למשיבה לגלות למבקש את המסמכים הממוספרים כפריט 1.1 לעיל – תדפיסים מספריה המפרטים את סכום פיקדונות המים המופקדים בידה, נכון להיום.

" מן האמור עולה, כי לפי תקנות תובענות ייצוגיות שניים הם התנאים שבהתקיימם, ייעתר בית המשפט לבקשת בעל דין למתן צו לגילוי מסמכים, ואלה הם: א. המסמכים המבוקשים נוגעים לשאלות הרלבנטיות לבקשת האישור.

...

במקרה הנדון, לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות, ולאור העובדה, כי המידע שעל בסיסו אמור המבקש להגיש את חוות הדעת מטעמו מצוי אך בשליטתה של המשיבה, הגעתי למסקנה, כי למרות העיכוב בהגשת הבקשה, ניתן לאפר למבקש הגשת חוות דעת נגדית מטעמו בשלב זה והכול על מנת לאפשר לבית המשפט בסיכומו של יום להעמיד לנגד עיניו את הסוגיות האמתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים באמצעות מומחים מתאימים.

סוף דבר סיכומו של דבר, הבקשה מתקבלת.

בנסיבות שנוצרו ועל מנת לאפשר למבקשים להגיש חוות דעת מטעמם, אין מנוס מביטול הדיון שקבוע ליום 09/05/16 בשעה 11:00.

ריבוי הפסיקה בסוגיית גילוי המסמכים והיקפה מעיד אמנם על משקלה של ההחלטה בדבר גילוי מסמכים בהליך הייצוגי, אך גם על העומס החריג שיוצרות בקשות מסוג זה, לרבות בבית המשפט העליון.

...

המצב שונה לגבי חוות הדעת של James Harvey שאין לגביה קביעות דומות, ולכן ללא מידע נוסף הבקשה לגילוייה נדחית.

לאחר עיון בטיעוני הצדדים הבקשה נדחית מאותם טעמים שפורטו למעלה בסוגיית ההחלטות המלאות ונוכח מכתב הנציבות מ-15/3/2022 בו דחתה את בקשת המבקשת לקבלת מסמכים מתיק הנציבות, בין השאר על רקע סמכויותיה והצורך בשיתוף פעולה בין רשות התחרות האירופית והחברות הפועלות בה. חיוב המשיבות לגלות מסמכים מתוך תיק הנציבות עוקף את סמכות הרשות ואת השיקולים ששקלה ולכן אין מקום להורות על גילויים.

סוף דבר הבקשה נדחית ברובה ומתקבלת רק לעניין חוות הדעת של Harrington & Schinkel, שתועבר על ידי המשיבות תוך 20 ימים (אלא אם תוצג הוראות סודיות או חסיון כאמור).

לפי תקנה זו, לבית המשפט סמכות ליתן צו לגילוי ועיון במסמכים ובילבד שנתקיימו שני תנאים מצטברים: (1) המסמכים שגילוים נידרש נוגעים לשאלות הרלוואנטיות לאישור התובענה כתובענה ייצוגית; (2) המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק.

בהקשר זה ראוי לציין כי הלכה היא שהיקפה של הזכות לגילוי מסמכים במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית מצומצם יחסית בהשוואה להיקפה בהליכים אזרחיים אחרים (רע"א 8855/15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' קינג, פסקה 5 (24.2.2016); עניין מואב, בפיסקה 12), ולפיכך, כך נקבע, רק במקרים חריגים, שבהם ההחלטה מנוגדת לדין או גורמת לעיוות דין, תיטה ערכאת העירעור להתערב בשקול דעתה של הערכאה הדיונית בעניינים אלו (רע"א 6414/20 צ'מפיון מוטורס בע"מ נ' נסאר, פסקה 6 (7.11.2021); עניין מואב, בפיסקה 10).

...

בנסיבות אלה, מקובלת עליי עמדת המשיבה כי טענתו המרכזית של המבקש נוגעת להטעיה בנוגע לארץ ייצורם של הפירות והירקות הנמכרים על ידי המשיבה, כאשר סוגיית אחוז חומרי ההדברה המצוי בהם ממוקמת בפריפריה של בקשת האישור.

במצב דברים זה, לא ניתן לגזור מנתון זה כל מסקנה עובדתית ביחס להיקף ההפרה הנטענת של המשיבה ואופייה, ולפיכך קיים קושי ממשי לבסס על נתון זה דיון של ממש בהגנה הנטענת.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור מתקבלת באופן חלקי, כאמור בפסקה 24 לעיל.