גילוי מסמכים בוועדת מיסים עקיפים

בהחלטה מיום 15.11.15 נדחו שתי בקשות של המשיבה לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים: עניינה של האחת בחוות דעתו של עו"ד מנחם הסה מן הלישכה המשפטית של הנהלת אגף המכס ומע"מ (להלן חוות הדעת), שהוזכרה במכתב מטעם המבקשת כבסיס לדחיית בקשת המשיבה לביטול דרישת הגרעון; השניה נגעה למסמכים הקשורים לדיוניה של ועדת חוק מסים עקיפים עליונה (להלן הוועדה, ששמה מסורבל למדי) בעיניינה של המשיבה מיום 23.12.12, הכוללים את פרוטוקול הדיון, החלטת הוועדה, חומרי רקע שהוכנו לקראת הדיון, וכל מידע אחר אשר עמד בפני הוועדה.

לשיטתה, אין הבקשה מצדיקה מתן רשות ערעור בגילגול שלישי, הואיל ובית המשפט המחוזי יישם בהחלטתו את הכלל בדבר גילוי מסמכים, שחל אף אם מדובר במסמכים פנימיים; וזאת, על יסוד ההלכות המנחות בסוגיה (עניין ד.נ.ד., פרשת אוניברסיטת חיפה, עניין מקורות, ועוד).

...

המקרה דנא אינו מצריך לדידי נטיעת מסמרות מעבר לאמור בעניין מקורות בשאלת היחס שבין חסיון מסמכי הרשות, לבין החיסיון הקבוע בחוק חופש המידע, בודאי נוכח המסקנה כי יש לגלות את המסמכים.

סבורני, כי לא בהכרח דינם של דיונים מקצועיים שעל בסיסם חובר דו"ח המשקף מדיניות כללית בנוגע לפרויקט רחב היקף, כדין פרוטוקול ותכתובות ממהלך דיון שתכליתו היחידה היתה הכרעה בסוגיה מתוחמת, העוסקת בעניינו של הפרט בלבד.

נוכח האמור, אין איפוא מקום להיעתר לערעור.

עם זאת, בשקול דעת בית המשפט שלא לחייב גילוי מסמכים כשאינם דרושים לשם דיון הוגן בתביעה וכאשר הגילוי עלול לסבך את בירור התביעה ללא צורך (ראו; תקנה 120(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"); רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ [פורסם בנבו] (15.10.2008); רע"א 8290/01 איזוטופ בע"מ נ' דן רנט א-קאר בע"מ [פורסם בנבו] (22.8.2002)).

מסמכים ששמשו בסיס להחלטת ועדת חוק המיסים עקיפים עליונה לויתור על הגרעון התובעת מבקשת להעביר לעיונה את פרוטוקול הדיון בועדת חוק המיסים העקיפים העליונה; את החלטת הועדה - חלף מכתב מיום 6.9.17 המדווח על ההחלטה שצורף לכתב ההגנה; את תקציר התיק שהוכן ונשלח לחברי הועדה וכל מיסמך רלוואנטי אחר שעמד בפני הועדה.

על הנתבעת לגלות את פרוטוקול הדיון בועדת מיסים עקיפים עליונה ואת החלטת הועדה (סעיפים 3.3.1, 3.3.2 לדרישת התובעת - סעיף 58 לבקשה).

...

משלא נמצאתי כי המסמכים המבוקשים רלוונטיים, דין הבקשה לגילויים להידחות מבלי להידרש לבחינת טענת החיסיון.

החלטתי בעניין רלוונטיות המסמכים שגילויים התבקש בנוגע לבדיקות שנעשו על ידי עובדי הנתבעת, יפה גם לשאלות בסעיף 4.1-4.2 לשאלון התובעת ועל הנתבעת להשיב להן.

שונה הדבר ביחס לשאלה 6.2 לשאלון, ואינני מקבלת את הבקשה ביחס לשאלה זו. השאלה לו נועדה לברור המסד העובדתי של טענת ההגנה בסעיף 54 לכתב ההגנה, כטענת התובעת.

זיקתה למחלוקת הנה מכח חתימתה על פרוטוקול ועדת מיסים עקיפים (אזורית), במסגרת ישיבה בה נטלה חלק כיושבת ראש של אותה וועדה מיום 4/8/13 (מיסמך אשר הומצא בהתאם להחלטתי מיום 8/11/15).

בכל הקשור לנספח 7 הרי שגם כאן יש לדחות את טענת הנתבעת לעניין אי מודעותה לטענות התובעת ביחס להחלטות הסווג של המכס האמריקאי שעה שבסעיף 28 לכתב התביעה, נטען במפורש כי "רשויות מכס זרות החליטו לסווג כלי רכב דומים לכלי הרכב נשוא המחלוקת..." כשבתצהיר גילוי המסמכים של התובעת מיום 8/9/15 צוין ברחל בתך הקטנה כי בידיה של התובעת "החלטות סיווג של מכס ארה"ב אודות כלי רכב".     סוף דבר:   הבקשה לזימון העדים מתקבל חלקית כאמור ביחס למר אברהם לוי בלבד.

...

בכל הקשור לנספח 7 הרי שגם כאן יש לדחות את טענת הנתבעת לעניין אי מודעותה לטענות התובעת ביחס להחלטות הסיווג של המכס האמריקאי שעה שבסעיף 28 לכתב התביעה, נטען במפורש כי "רשויות מכס זרות החליטו לסווג כלי רכב דומים לכלי הרכב נשוא המחלוקת..." כשבתצהיר גילוי המסמכים של התובעת מיום 8/9/15 צוין ברחל בתך הקטנה כי בידיה של התובעת "החלטות סיווג של מכס ארה"ב אודות כלי רכב".     סוף דבר:   הבקשה לזימון העדים מתקבל חלקית כאמור ביחס למר אברהם לוי בלבד.

באשר לגב' מושון – הבקשה לזימונה נדחית כאמור.

בזיקה להערתי בסעיף 3 האמור, הנני מורה למזכירות ליצור חיוב אגרה בגין סעד כספי בסך 1,375,064 ₪, כאשר לאור זאת שהתיק כבר קבוע להוכחות כאמור ביום 19/1/17, ייערך ויישלח לתובעת באופן מיידי חיוב אחד בגין האגרה (בניכוי אגרה ששולמה בגין סעד הצהרתי ככל ששולמה).

הקביעה השנייה כלפיה מופנית בקשת הרשות לערער היא דחיית בקשתה של המבקשת לעיין במסמכים הנוגעים לדיוני ועדת חוק מסים עקיפים בעיניינה (פרוטוקול הדיון; החלטת הועדה; חומר רקע/תקציר התיק שהוכן לקראת הדיון בועדה, וכל מידע אחר שעמד בפני חברי הועדה).

במישור העקרוני, יש ממש בטענת המבקשת, כי על פי פסיקת בית המשפט העליון "נקודת המוצא לעניין גילוי מסמכים היא גילוי מירבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוואנטי למחלוקת" (בג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' עוז (14.5.08), בפיסקה 9 לפסק הדין).

...

ברוח זו פסק בית המשפט העליון (בג"ץ 497/81 רובינוביץ' נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה – מחוז המרכז פ"ד לו(2) 210 (1982), בפסקה 6), כי "אמנם אין חובה לגלות לאזרח את חוות-דעתו של היועץ המשפטי, שנועדה לרשות מקומית, אך שונה המצב, כאשר מודיעים לאזרח שעל סמך חוות-דעת זו הגיעה הרשות למסקנה, שעליה הוא מתלונן. במקרה כזה אפשר, כמובן, לפרט את הנימוקים עצמם, הכלולים באותה חוות-דעת, ללא ציון, שהם מהווים חלק מייעוץ משפטי, אך יש ויש לנמק, על שום מה נדחית טענתו או התנגדותו של האזרח". לא למותר להוסיף, כי גם מעיון בחוות הדעת עולה, כי תוכנה רלוונטי במישרין למחלוקות הענייניות בין הצדדים, הנוגעות לסיווג הטובין נשוא ההתדיינות.

בחוק חופש המידע, התכלית הינה "שקיפות המנהל". מדובר במסלול בו "יצעד ככלל בעל עניין בפעולת הרשות ותקינותה". בהתדיינות אזרחית, התכלית הינה "הכרעה בסכסוך ספציפי". מדובר במסלול בו "יצעד ככלל בעל זכות תביעה, כגון המגן על קניינו". צוין עוד, כי "בשני נתיבים עסקינן", אשר "יש שוני מובנה ביניהם: הנתיב האזרחי מותנה, בין השאר, ברלבנטיות לתיק, ויש בו חסיונות שבדין; ואילו נתיב חופש המידע העומד לרשות הכול, ללא צורך בהסבר ובהוכחת זכות עמידה ורלבנטיות, כפוף למגבלות מסוימות בדין, הנובעות מתכליתו של חופש המידע". עולה מכך, כי הוראת סעיף 9(ב)(4) אינה חלה על העניין שבפניי (למסקנה דומה, לפי סעיף 9(ב)(4) לחוק חופש המידע אינו יוצר חיסיון בהליכי גילוי מסמכים, ראו גם ת.א. (מרכז) 6549-01-11 קיבוץ גבעת ברנר, אגודה שיתופית נ' הקרן הקיימת לישראל (כב' השופט ב' ארנון, 23.5.16)).

התובעת עותרת לחייב את הנתבעת בגילוי המסמכים כדלקמן: התכתבות ותרשומות שנטען שהן חוסות תחת חיסיון התכתבות פנימית ו/או יחסי עו"ד-לקוח ו/או מסמכים שהוכנו לקראת משפט; ניירות עבודה (כפי שנזכרו ברשימת גילוי מסמכים שהוצאה מטעם הנתבעת); פרוטוקול דיון בועדת מסים עקיפים מקומית (בית המכס אשדוד) בעיניינה של התובעת; החלטת וועדת מסים עקיפים מקומית (בית המכס אשדוד) בעיניינה של התובעת; פלט ותרשומת ממחשבי הנתבעת ביחס לאירועים שנגעו לשיחרור רשימונים ע"ש התובעת כפי שפורטו במכתב דרישה; בנוסף, עותרת התובעת להשלים המענה על שאלון כפי שיפורט להלן.

...

לאור זאת, סבורני שזכותה של התובעת לעיין במסמך בהיותה הנישום המבקש לבחון את המסמכים ששימשו בסיס להחלטה בעניינו (ראה: רע"א 291/99 ד.נ.ד. אספקת אבן ירושלים נ' מנהל מס ערך מוסף (14.4.04)).

סבורני שיכול שתכלית המיסוי עשויה לסייע בקביעת סיווג הטובין, אך מצאתי להסתפק בתשובת הנתבעת, ונחזה כי מקומן של שאלות אלה הוא בחקירה נגדית, ולא במסגרת השלמת מענה לשאלון.

סוף דבר הנתבעת תעביר לתובעת, בתוך 14 יום, תצהיר גילוי מסמכים מפורט, חתום ומאומת כדין, ותצהיר משלים במענה לשאלות שהותרו בהחלטה זו (חלף הגילוי המבוקש בנוגע לרשימונים).