הנתבעים טוענים, כי גילוי המסמכים נשלח בדואר האלקטרוני באופן דהוי ולא במסירה אישית כנדרש בתקנות סדר הדין האזרחי.
כאשר בוחן בית המשפט בקשה בנושאים אלה, נותן הוא את דעתו לקיומם של שני פרמטרים עקריים:
"הפרמטר האחד הנו, מידת רלוואנטיות המידע המבוקש, העולה מלשון תקנה 120(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי הקובעת כי "בית המשפט או הרשם לא יתן צו למסירת שאלון או לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים, אלא אם כן היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך הוצאות...". הפרמטר השני הנו מידת ההכבדה שיש במתן הצוו על הצד ממנו נידרש הגילוי.
בסעיף 2 לבקשה, בקשו הנתבעים את הסכמת התובעים למתן צו לצדדי ג', אשר לפי נוסחו על רמ"י, עירית קרית גת או המשרד לרישום מקרקעין להעביר כל אסמכתא הנוגעת לנכס; על רואה החשבון מוריס כהן להעביר את כלל מיסמכי הנהלת החשבונות, הדוחות, המאזנים ומסמכי העבודה הנוגעים לחברה ועל הבנקים וחברות הביטוח להציג כל אסמכתא לרבות הלוואות, מימון, ופוליסות ביטוח הנוגעות לחברה או לתובעים.
...
הנתבעים הגישו כתב הגנה בו טענו, בין היתר, כי דין התביעה להידחות על הסף מפאת התיישנות והתובעים קבלו את המגיע להם במסגרת איזון הנכסים שנערך בחברה עם פירוקה.
הנתבעים סבורים, כי המדובר במסמך משמעותי לאור הטענה בכתב התביעה לפיו נמצא חסר בכספים לאחר הצהרת ההון ולאור הערות בית המשפט בעניין זה; על כן, מבקשים הם, כי חוות הדעת המשפטית אשר על בסיסה טוענים התובעים כי אין לאפשר עיון בדו"ח תועבר לעיון ביהמ"ש אשר יקבע אם חל חסיון.
גם אני סבורה, כי לא היה מקום להעלאת טענות בעניין זה בבקשה; המדובר, שוב, בנסיון לבקש מסמכים ומידע שזכרם לא בא בבקשה המקורית לגילוי מסמכים, על אף שלא ניתן לעשות כן. כך או אחרת, אין צורך להידרש לעניין זה מאחר והתובעים צירפו את המסמך המבוקש.
סוף דבר, דין הבקשה להתקבל בחלקה כמפורט בסעיף 6 להחלטה זו. צו בהתאם, יוגש לחתימתי עם העתק ישירות לתובעים, אשר יוכלו להעיר הערותיהם תוך 5 ימים.
יתר הבקשה נדחית.
