לשיטת הנתבעת, בעת קביעת שווי המנייה לצורך פדיון, נשקלים שיקולים העומדים בקנה אחד עם הוראות הדין, כמו גם עם הסכמים אשר נחתמו בין האגודה לבין מדינת ישראל, וממילא לא אפשר מצבה הכלכלי של הנתבעת לשלם לתובע (ובמקביל לכל חבר אחר) סכום הגבוה מזה שניתן לו.
ההליך המשפטי היתנהל במשך שנים ארוכות, וזאת בין היתר, נוכח עתירותיו החוזרות ונישנות של התובע לאפשר לו לתקן את כתב התביעה, כמו גם הליכי גילוי ועיון ממושכים.
בין הצדדים היתקיימו הליכים מקדמיים נוספים, ובעיקרם הליכי גילוי מסמכים ואף ביחס לכך ניתנו החלטות ביניים שונות.
בהתייחס לחוות הדעת אשר צורפה לראיותיו של התובע נטען כי אין לייחס משקל משמעותי לחוות דעת זו, מקום בו לא ניתנה במסגרתה היתייחסות לעובדה כי המדובר בשווי מנייה של אגודה שיתופית (ולא חברה), חוות הדעת נערכה תוך שימוש במודלים כלכליים לא רלוואנטיים, לא נמצאה היתייחסות לנתונים הייחודיים של האגודה וחובותיה, לתשלומים אותם קיבל התובע, כמו גם להוראותיו של הסכם הסובסידיה.
...
כל זאת, נכון למועד פרישתו של התובע, ובהינתן המצע העובדתי אשר היה קיים באותה עת.
לעניין זה יש להוסיף ולציין כי אף מקום בו יכול וניתן היה להעמיד את סכום הפדיון של המנייה על שיעור שהוא מעט גבוה יותר או נמוך יותר מזה אשר נקבע בפועל, אין בכך כדי ללמד, בהכרח, על חוסר סבירות ההחלטה, עד כדי ההצדקה להתערב בה.
במקרה דנן, תוך שנתתי דעתי לכלל השיקולים, לרבות סכום הפדיון על בסיסו פרשו כלל חברי האגודה לאורך השנים, מצבה הכלכלי הנחזה של האגודה כפי שעלה בעיקר מתוך הדוחות הכספיים, תלותה במידה זו או אחרת של הנתבעת בהסכמי הסובסידיה, התחייבויות האגודה כלפי המדינה, עמימות המידע הלכאורי מול חברי האגודה, מספרם הפוחת של החברים, היעדר הבהירות באשר לאופי המבנה התאגידי של האגודה, הזכויות אשר הוקנו לתובע בתחילת דרכו באגד ואלו שהוקנו לאורך השנים, אחידות ההתנהלות (כאשר אין המדובר בקביעה שרירותית בעניינו של התובע בלבד), סכום המקסימום אשר נקבע בהסכמים מול המדינה כסכום לפדיון מניות חברי האגודה, התנהלותם הנחזית של כל הצדדים לאורך השנים, הוראות הדין הרלוונטיות כמו גם הלכותיו של כב' בית המשפט העליון;
תוך מתן הדעת לכל אלו, כמו גם לפסיקתו של כב' בית המשפט העליון המשמשת כעין חוט
מקשר במארג הכולל של הנתונים, באתי לכלל מסקנה על פיה לא ניתן לראות את החלטת הנתבעת כהחלטה אשר אינה סבירה בנסיבותיו של המקרה.
סוף דבר,
הסכום אשר נקבע כי ישולם לתובע בגין פדיון מנייתו בשנת 2014, יוותר על כנו.
כפועל יוצא - התביעה נדחית.
