גילוי מידע על תיקים פתוחים במערכת המשפט

תצהיר רואה החשבון יוגש לתיק בסטאטוס של חסוי לציבור ופתוח לצדדים בלבד.

בקשת הנתבעת לגילוי מסמכים הנתבעת מבקשת לקבל לידיה "את כל המסמכים המתייחסים לדיון טרום משפטי שניהל התובע במסגרת הליכי מו"מ מול חברת תנובה: כל המכתבים שנשלחו במסגרת הליך מו"מ/הסכם פשרה/פסק דין (ככל שקיים) וכן טיוטת הסכמי הפשרה". התובע אינו מיתנגד לגילוי המסמכים, "למעט ההסכם הסופי אשר נחתם על ידי הצדדים ואשר הוחל בו סעיף סודיות ומשכך לא יכול התובע להעביר העתק ממנו לנתבעת". "התובע מותיר לשיקול דעת בית הדין את דבר הסרת הסודות ממסמך ההבנות הסופי שנחתם בין תנובה לבינו". אכן, כאשר מדובר בגילוי מידע על בעל דין אשר בחר להגיש את התביעה ננקטת גישה רחבה וליברלית (ר' דב"ע (ארצי) נב/ 118-3 עיזבון המנוח יצחק וייס ז"ל נגד הוצאת מודיעין בע"מ, פד"ע כה' 429).הנטייה היא להעדיף את ערך גילוי האמת על פני זכות התובע לפרטיות.

ההסכם ייסרק למערכת נט המשפט כשהוא "חסוי לציבור ופתוח לצדדים בלבד" והנתבעת לא תעשה כל שימוש בהסכם זה ובמידע שכלול בו, זולת לצורך ניהול הליך זה. מאחר וחברת תנובה הנה צד להסכם שנחתם עם התובע – התובע יעביר לחברת תנובה עד יום 22.5.19 את החלטתי זו. חברת תנובה רשאית להגיש לבית הדין את היתנגדותה לחשיפת ההסכם עד יום 5.6.19.

...

התובע טוען כי בהתאם לסיכום בין הצדדים הוא זכאי, בין היתר, לתשלום הנגזר מפדיון בגין שירותי שחיטה שסיפקה הנתבעת ומפדיון בגין מכירות (קרי, עמלות בשיעורים משתנים).

עוד טוען התובע כי סוכם שהתמורה החודשית לא תפחת מסכום של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ. הנתבעת מכחישה את טענות התובע באשר לסיכום בנוגע לתמורה החודשית וטוענת, בין השאר, כי לא סוכם בין הצדדים על תמורה חודשית שנגזרת מעמלות אלא על תמורה גלובלית.

ההסכם ייסרק למערכת נט המשפט כשהוא "חסוי לציבור ופתוח לצדדים בלבד" והנתבעת לא תעשה כל שימוש בהסכם זה ובמידע שכלול בו, זולת לצורך ניהול הליך זה. מאחר וחברת תנובה הינה צד להסכם שנחתם עם התובע – התובע יעביר לחברת תנובה עד יום 22.5.19 את החלטתי זו. חברת תנובה רשאית להגיש לבית הדין את התנגדותה לחשיפת ההסכם עד יום 5.6.19.

דין הבקשה לפיצול סעדים להידחות, באשר לדידי כלל לא מדובר בענייננו בנסיבות המקימות צורך להגיש בקשה לפיצול סעדים.

יחד עם זאת, אבהיר כי אינני מקבלת את טענות הנתבעת בתגובתה לבקשה זו. אבהיר.

בהיעדר כל אינדיקאציה ממשית לאנטרס ההגנה, לא ניתן להעתר לבקשה זו. עיון בתיקים סגורים סעיף 11א חוק המירשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981 (להלן: חוק המירשם הפלילי) קובע כדלקמן: "מידע על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין כאמור בסעיפים 59 ו-62 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, מידע על סגירת תיק בהסדר לפי סימן א'1 בפרק ד' לאותו חוק וכן מידע על משפט שבו עוכבו ההליכים לפי סעיף 231 לאותו חוק, לא יימסר אלא לגופים המפורטים בתוספת השלישית." המשיבה טוענת כי בהתאם לסעיף לא ניתן לעיין בתיקים סגורים של עדים.

כך או אחרת כפי שפורט לעיל, בעיניין שימשילשווילי נקבעו מבחנים מחמירים יותר לגילוי מידע אודות תיקים פתוחים וסגורים לעומת גילוי מידע על פרטים הנכללים במירשם הפלילי.

חשיפת מערכת היחסים שבין העובד למעסיקו לעיני צדדים שלישיים פוגעת באמון שנתן העובד במעסיק ופוגעת במעמדה של הבקורת ככלי בונה אמון ומקדם מול העובד.

...

בהעדר כל אינדיקציה ממשית לאינטרס ההגנה, לא ניתן להיעתר לבקשה זו. עיון בתיקים סגורים סעיף 11א חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981 (להלן: חוק המרשם הפלילי) קובע כדלקמן: "מידע על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין כאמור בסעיפים 59 ו-62 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, מידע על סגירת תיק בהסדר לפי סימן א'1 בפרק ד' לאותו חוק וכן מידע על משפט שבו עוכבו ההליכים לפי סעיף 231 לאותו חוק, לא יימסר אלא לגופים המפורטים בתוספת השלישית." המשיבה טוענת כי בהתאם לסעיף לא ניתן לעיין בתיקים סגורים של עדים.

משכך גם חלק זה של הערר נדחה.

סוף דבר העררים נדחים.

לטענתם, ביום ה- 5/11/17, נשלח מכתב לב"כ המשיבה, לפיו נתבקשו הם לגלות בתצהיר את כל המסמכים שברשותה ובשליטתה וכן לגלות מסמכים ספציפיים, דהיינו, תיקי מינהל אשר מספרם הנו כלהלן: המסמכים הספציפיים המצויים תיק מינהל מספר 60199864 מ', ובתיק מינהל מספר 60855763 א'.

דה עקא, כך לטענתם, שמתגובת המשיבה עלה כי תיק מס' 60655763 א לא אותר במערכת מינהל מקרקעי ישראל.

דה עקא, כך לטענת המבקשים, שבידם מצוי מיסמך שמאות לטובת רמ"י מיום ה- 21/1/17, המוכיח כי דו"ח השמאות מסתמך על התיקים נשוא הבקשה וכי הם בהכרח מצויים ברשותה.

לטענת המבקשים, הליכי חופש המידע אליהם התובעת מפנה בטיעוניה לבקשתם, רלוואנטיים ביחס לאדם פלוני המבקש לעיין במידע של הרשות המצוי בספרי הרשות, ולא על מנת למנוע גילוי מידע מצד כלשהוא, הנאבק על זכויותיו, במסגרת הליך אזרחי בבית המשפט.

לטענתה- התיקים פתוחים בפני הכול- דה עקא, שאם הכוונה הנה למסירת דיסקים הכוללים את כל המסמכים הקיימים בתיקים, הרי שאין לכך כל בסיס בדין, וגם לא בנהלי התובעת, וכי עסקינן במסמכים לא רלוואנטיים, פנימיים וחסויים.

...

בנסיבות אלו, על המשיבה למסור לעיון המבקשים את כל המסמכים אשר פורטו בתצהירי גילוי המסמכים מטעמם שכן לאחר שעיינתי במסמכים אשר הוצגו בפניי, הגעתי לכלל הכרעה כי אין במסמכים אלו בכדי להוות גורם המרתיע את עובדי הרשות מהתבטאויות חופשיות בעתיד ומתן המלצות.

כל שיש בה, בהחלטה זו, הוא קביעה שהנתבעים זכאים להיחשף לחומרים המבוקשים, בדין ובצדק רב. סוף דבר הבקשה מתקבלת במלואה.

בנסיבות העניין, ולאור הנני מחייבת את התובעת בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין מתונות בסך של 2000 ₪ בלבד לטובת הצד שכנגד.

בית משפט השלום בצפת ת"א 22969-02-18 חייט נ' מידע 8 בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט רונן פיין תובעת דורית חייט ע"י ב"כ עו"ד יואב סטשבסקי נתבעים 1. מידע 8 בע"מ 2. זיו אלוני 3. רונית יהל ע"י ב"כ עו"ד עלי חליחל פסק דין

העורך העיד כי "...אנחנו מקבלים מאות אם לא אלפי הודעות בשבוע מדוברות המישטרה". העורך הוסיף כי גם מערכת נט המשפט פתוחה בפניו, והוא רואה תיקים שנפתחים בבתי המשפט במחוז, כחלק משגרת עבודתו.

לעניות דעתי הידיעה סיקרה נושא בעל חשיבות ציבורית והסתמכה על מידע אמין ממשטרת ישראל.

יוער כי ההלכה הפסוקה קובעת חיסיון המתיר לעיתונאי שלא לגלות את מקורות המידע שלו וכי מקום שגילוי מידע עלול להוביל לחשיפתו של המקור, ראוי כי יחול החיסיון.

...

לאור המפורט לעיל ובהיעדר נזק קונקרטי ובהינתן מסקנתי לעיל, כי בפרסום מושא התביעה כאן לא מתקיים לשון הרע על פי החוק, לא מצאתי כי התובעת זכאית לפיצוי בגין עגמת נפש ודין טענתה זו להידחות.

סבורני כי יש בידיעה כזו עניין לציבור הקוראים של השבועון ובבחינת מעין follow up עיתונאי מתבקש.

סוף דבר התביעה נדחית.

המשיבה 2 הגישה לבית הדין ביום 3.4.2023 תגובה לבקשת העיון, בה הודיעה על היתנגדותה לבקשה מטעמים אלה: פסק הדין בתיק העירעור נתן תוקף להסכם פשרה שהושג בין הצדדים ואינו מהוה "פסיקה מחייבת" ומשכך אין הצדקה להתיר את העיון בתיק; פסק הדין בעירעור פורסם לציבור; "ספק רב אם בקשה לעיין בתיק בן-גל הייתה נענית אילו הייתה עולה במסגרת בקשה לגילוי מסמכים" בבקשה לאישור תובענה ייצוגית; יתכן שיש בתיק מושא בקשת העיון "חומרים שיש בהם סודיות מסחרית של החברה או אף מידע אישי של מי מהעובדים". יש להעיר, כי מהנטען בסעיף 8 לתגובתה עולה, שהמשיבה 2 טעתה לחשוב שבקשת העיון מוגשת בתיק הערכאה הדיונית (עב 11182/07) ולא בתיק העירעור.

לחלופי חילופין, ביקשה המשיבה 2, כי טרם מתן החלטה בבקשת העיון, יתאפשר לה לעיין בתיק, על מנת לוודא כי אין בו "מידע בעל סודיות מסחרית או מידע שאסור גלותו על פי דין". לאור האמור, הורה בית הדין בהחלטה מיום 24.5.2023 על מתן גישה לתיק במערכת נט המשפט לבאי כוחה של המשיבה 2 בבקשת העיון, וניתנה למשיבה 2 אפשרות להשלים את תגובתה לבקשת העיון.

המסגרת הנורמאטיבית לבחינת בקשה לעיון בתיק על ידי מי שאינו בעל דין מצויה בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: התקנות) אשר קובעת כדלקמן: "(א) כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית המשפט ובילבד שהעיון בו אינו אסור על-פי דין... (ד) בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לעניינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להפגע כתוצאה מהעיון וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם הענות לבקשה". בהתאם להלכה הפסוקה, התקנות מתוות מבחן תלת שלבי להכרעה בבקשת עיון של מי שאינו בעל דין בתיק (ראו: ע"א 8849/01 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' פז-גל חברה לשווק בע"מ ואח', פ"ד נט(5) 385): א.  בשלב הראשון נבחנת השאלה, האם יש איסור בדין לעיון בחומר המבוקש.

במקרה שלפני, הדיון בתיק ע"ע 22865-11-22 היתנהל בדלתיים פתוחות ולא נאסר פירסום פרט מפרטיו.

...

לאור האמור, באיזון הכולל בין זכויות הצדדים והאינטרסים הרלוונטיים, לרבות תכלית העיון המבוקש, באתי לכלל מסקנה, שדין הבקשה להתקבל חלקית, באופן בו יותר למבקש עיון במסמכי תיק ע"ע 22856-11-12, למעט תיקי המוצגים בתיק.