לטענתם, ביום ה- 5/11/17, נשלח מכתב לב"כ המשיבה, לפיו נתבקשו הם לגלות בתצהיר את כל המסמכים שברשותה ובשליטתה וכן לגלות מסמכים ספציפיים, דהיינו, תיקי מינהל אשר מספרם הנו כלהלן: המסמכים הספציפיים המצויים תיק מינהל מספר 60199864 מ', ובתיק מינהל מספר 60855763 א'.
דה עקא, כך לטענתם, שמתגובת המשיבה עלה כי תיק מס' 60655763 א לא אותר במערכת מינהל מקרקעי ישראל.
דה עקא, כך לטענת המבקשים, שבידם מצוי מיסמך שמאות לטובת רמ"י מיום ה- 21/1/17, המוכיח כי דו"ח השמאות מסתמך על התיקים נשוא הבקשה וכי הם בהכרח מצויים ברשותה.
לטענת המבקשים, הליכי חופש המידע אליהם התובעת מפנה בטיעוניה לבקשתם, רלוואנטיים ביחס לאדם פלוני המבקש לעיין במידע של הרשות המצוי בספרי הרשות, ולא על מנת למנוע גילוי מידע מצד כלשהוא, הנאבק על זכויותיו, במסגרת הליך אזרחי בבית המשפט.
לטענתה- התיקים פתוחים בפני הכול- דה עקא, שאם הכוונה הנה למסירת דיסקים הכוללים את כל המסמכים הקיימים בתיקים, הרי שאין לכך כל בסיס בדין, וגם לא בנהלי התובעת, וכי עסקינן במסמכים לא רלוואנטיים, פנימיים וחסויים.
...
בנסיבות אלו, על המשיבה למסור לעיון המבקשים את כל המסמכים אשר פורטו בתצהירי גילוי המסמכים מטעמם שכן לאחר שעיינתי במסמכים אשר הוצגו בפניי, הגעתי לכלל הכרעה כי אין במסמכים אלו בכדי להוות גורם המרתיע את עובדי הרשות מהתבטאויות חופשיות בעתיד ומתן המלצות.
כל שיש בה, בהחלטה זו, הוא קביעה שהנתבעים זכאים להיחשף לחומרים המבוקשים, בדין ובצדק רב.
סוף דבר
הבקשה מתקבלת במלואה.
בנסיבות העניין, ולאור הנני מחייבת את התובעת בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין מתונות בסך של 2000 ₪ בלבד לטובת הצד שכנגד.