מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

גילוי ועיון במסמכים בתובענה ייצוגית על מכירת בשר לא כשר

בהליך בש"א (בש"א) שהוגש בשנת 2008 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לפניי בקשות הדדיות לגילוי ולעיון במסמכים במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית.
לשיטתם, המסמכים המתעדים את רכישות המשיבים רלבנטיים לאור טענתם של המשיבים, כי מכירת בשר לא כשר היוותה מעידה חד-פעמית.
...
לא ראיתי מקום להיעתר לבקשה זו. המבקשים מציינים בתשובתם, כי לא שמרו על קבלות המוצרים שרכשו, וגם העתקי הקבלות המתייחסות להכשרת המטבח אינם בידם.
אשר לבקשה לחשיפת דפי עיסקאות האשראי, הרי מקובלת עלי עמדתם של המבקשים, כי לצורך כינונה של עילת התביעה די ברכישה חד פעמית.
בקשה זו נדחית, אפוא.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2009 בעליון נפסק כדקלמן:

לאחר הגשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית הגישו הן התובעים והן הנתבעים בקשות למתן צו לגילוי ולעיון במסמכים.
הנתבעים ביקשו גילוי של מסמכים אלו: דפי פירוט העיסקאות בכרטיסי האשראי של התובעים בשבע השנים שקדמו להגשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית; חשבוניות וקבלות הנמצאות בידי התובעים ומעידות על רכישות מוצרי בשר שהתבצעו על ידם בשלוש השנים האחרונות; קבלות בגין הוצאות שנגרמו לתובעים בשל הכשרת המטבח.
זאת, שכן גילוי מסמכים אלו התבקש על מנת להוכיח את הקף מכירת הבשר שאינו כשר, בעוד שבית המשפט המחוזי עצמו ציין כי די בהוכחת רכישה חד פעמית כדי להקים לתובעים עילה אישית.
זאת ועוד, ייתכן שבנסיבות העניין הגשת התובענה הייצוגית על ידי מי שאינו שומר כשרות מצביעה על חוסר תום לב. אכן, מאז חקיקתו של חוק תובענות ייצוגיות ניתן באופן עיקרוני להתגבר על העדר עילת תביעה אישית, וזאת על ידי החלפת התובע המייצג (ראו, סעיף 8(ג)(2) לחוק תובעות ייצוגיות; ע"א 9590/05 רחמן נוני נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פיסקה 4 (לא פורסם, 10.7.07)).
...
בית המשפט ציין עוד, כי הטענה שהתובעים אינם שומרי כשרות מהווה שינוי חזית וכי מכיוון שקיימת אפשרות להחליף אותם אין תכלית ראויה "לפשפש בקרביהם". נגד החלטה זו הגישו הנתבעים את בקשת רשות הערעור שבפניי, בה נתקפת הן ההחלטה להיעתר לבקשת הגילוי והעיון שהגישו התובעים והן ההחלטה שלא להיעתר לבקשת הגילוי והעיון שהגישו הנתבעים.
לעומת זאת, סבורני כי הצורך בליבון הנקודה הראשונה מצדיק הטלת חובת גילוי מסוימת.
בענייננו, סבורני כי הדרישה לגילוי דפי הפירוט של כרטיסי האשראי היא רחבה יתר על המידה.
התוצאה היא שהערעור מתקבל בחלקו, אך במובן זה שניתן בזאת צו המחייב את התובעים לגלות את המסמכים והקבלות הנמצאים ברשותם ומעידים על רכישות מוצרי בשר שהתבצעו על ידם בששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"צ 43013-08-15 רייך ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ ואח' ת"צ 11305-01-16 פרימק נ' הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בעמ לפני כבוד השופט חאלד כבוב המבקשים 1. יוסי רייך 2. רבקה ברוך 3. הראל פרימק ע"י ב"כ עו"ד תומר ברם ממשרד ברם ושות' ועו"ד איל גולדנברג ממשרד קסטנבאום גולדנברג מרח' התדהר 16 (בית אתגרים), רעננה טל': 03-5568286; פקס: 03-5568285 המשיבים 1. בנק הפועלים בע"מ ע"י ב"כ עו"ד יחיאל כשר ו/או אורטל גר ממשרד תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות' מדרך מנחם בגין 132 מרכז עזריאלי 5, המגדל המרובע, תל אביב טל': 03-6846000; פקס: 03-5660974 2. בנק דיסקונט לישראל בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אהוד ארצי ו/או רן פלדמן ו/או טל גלזר ממשרד ש. הורוביץ ושות' מרח' אחד העם 13, תל אביב טל': 03-5670700; פקס: 03-5660974 3. הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ ע"י ב"כ משרד עו"ד יגאל ארנון ושות' ממרכז עזריאלי 5, תל אביב טל': 03-6087835; פקס: 03-6087716 החלטה
המבקשת 2, גברת ברוך, מכרה בתקופה הרלוואנטית תעודת סל בהתאם לייעוץ השקעות שקבלה מבנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: "בנק דיסקונט").
כאשר מדובר בטענה של רשלנות בייעוץ השקעות, יש צורך בעריכת בירור מעמיק בטענה זו כאשר המבקש בבקשה לאישור לא חווה את העילה הנטענת על בשרו.
בהחלטת כבוד השופטת חיות ברע"א 8224/15 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' זילכה (29.3.2016) חזר בית המשפט ופירט את ההלכה הנוהגת והמחייבת בעיניין מתן צו גילוי ועיון במסמכים בהליך לאישור תובענה ייצוגית (שם, פסקה 11; ההדגשות שלי, ח.כ): "על מנת שבית המשפט יצווה על גילוי ועיון במסמכים או על תמן מענה לשאלונים (להלן: צוי גילוי) בהליך לאישור תובענה ייצוגית על המבקש לקיים מספר תנאים: התנאי הראשון והבסיסי הוא שהמידע שנתבקש רלבאנטי להליך ודרוש להכרעה במחלוקת בין הצדדים...; התנאי השני הוא שהמידע או המסמכים מצויים בידיו או בשליטתו של בעל הדין שכלפיו מופנה הצוו...; התנאי השלישי הוא שיהיה במתן הצוו כדי לפשט ולייעל את ההליך... ; והתנאי הרביעי הוא שמתן הצוו לא יטיל על בעל הדין שכלפיו הוא מופנה עול בלתי סביר וידרוש ממנו להוציא הוצאות שאין הצדקה כי יוציא אותן בנסיבות העניין... כאשר העותר למתן הצוו הוא בעל הדין שהגיש את בקשת האישור, נידרשת התקיימותו של תנאי נוסף והוא – שמבקש הצוו העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים הנדרשים לאישור התובענה הייצוגית". משבאתי ליישם את הכללים שנקבעו בפסיקה כמפורט לעיל מצאתי להעתר באופן חלקי לבקשה, כפי שיפורט.
...
ביום 23.8.2016 ניתנה החלטתי בבקשה שהוגשה על ידי הבנק הבינלאומי לסילוק על הסף של הבקשה לאישור תובענה ייצוגית אשר הוגשה על ידי מר פרימק.
קבעתי שם כי מקובלת עליי עמדת הבנק הבינלאומי לפיה שעה שמדובר בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שמוגשת על ידי יורש ובירור הבקשה מחייב הכרעה במחלוקות עובדתיות או בטענות עובדתיות, הרי הדעת נותנת שיורש המבקש להיכנס לנעליו של מוריש שעומדת לו זכות תביעה, יתקשה בדרך כלל לנהל הליך כגון זה. קיומה של עילה אישית אכן איננו עניין טכני.
ראשית כל, אני מורה למשיבים להעביר למבקשים את המסמכים אותם הסכימו להעביר בתשובותיהם ובדיון בהתאם להמלצת בית המשפט כאמור.
יישום הכללים כפי שפורטו בפסיקה מוביל למסקנה כי אין מקום להיעתר לבקשה המעודכנת בהתייחס ליתר המסמכים המבוקשים בה. אם כן, דוחה אני את הבקשה המעודכנת ביחס לסעיפים ב' (סיכומי פגישות ו/או מצגות שנערכו לקראת ו/או בעקבות ביקורת רשות ניירות ערך שעסקה, בין היתר, בייעוץ השקעות בתעודות סל בתקופת התביעה), ג' (דו"ח ביקורת/מסמך המפרט את ממצאי ביקורת רשות ניירות ערך בבנק שעסקה, בין היתר, בייעוץ השקעות בתעודות סל בתקופת התביעה, כפי שנמסר לבנק ע"י רשות ניירות ערך) ו-ד' (נהלים העוסקים בייעוץ השקעות בתעודות סל שהיו בתוקף בתקופה שקדמה להטמעת מערכת תומכת ייעוץ השקעות בתעודות סל החל משנת 2009, ונהלים כאמור שהיו בתוקף לאחר הטמעת המערכת).
סוף דבר גילויים והעברתם לעיון של המסמכים המצוינים בסעיף 47 להחלטה זו, כמו גם הגשת התצהירים כאמור, יעשו בתוך 14 ימים מהיום.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני בקשה לגילוי ועיון במסמכים ומענה על שאלון (להלן: "הבקשה") אשר הוגשה על ידי המבקש – מר מיכאל הלחמי (להלן: "המבקש") ביום 3/3/22, במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית, שעיקרה בטענתו כי המשיבות – נטו מלינדה סחר בע"מ (להלן: "נטו") וויקטורי רשת סופרמרקטים בע"מ (להלן: "ויקטורי") (להלן וביחד: "המשיבות"), מפרות את הוראותיו של הליך תחרותי שפירסם משרד הכלכלה והתעשייה בשנת 2020, בו התחייבו למחיר מאקסימאלי לבשר בקר טרי טחון שיימכר לצרכנים (להלן: "בקשת האישור").
כל מיסמך ו/או תיכתובת המשקפים את הסיכום הפנימי הנטען בין נטו לויקטורי לגבי הגדרת "בשר הבקר המיועד לטחינה" לצרכי ההליך התחרותי, אשר חל, כנטען, רק על נתח של "מכסה הצלע, שיובא מברזיל, פולין וצרפת בכשרות רגילה (להבדיל מכשרות מהודרת/בשר "חלק")" או כל תיכתובת המשקפת הסכמה נטענת זו בין נטו לויקטורי, כפי שנטען על ידי ויקטורי בסעיף 30 לתשובתה.
ויקטורי גורסת, כי במקרה דנן, המבקש לא העמיד ולו תשתית בסיסית להוכחת טענותיו, ולמעשה הוא מנסה לבסס את תביעתו הייצוגית על ידיעה במדיה, שבעקבותיה החליט (יחד עם באת כוחו) ליזום הליך ייצוגי ולשם כך ניגשו לקושש ראיות.
...
לחילופין, טענה נטו כי יש לדחות את בקשת האישור גם לגופה, בהינתן שהבקשה הוגשה בחוסר תום לב קיצוני, כאשר המבקש התבסס על כתבה שהתפרסמה באתר ynet, במסגרתה נכתב כי קיים חוסר בבשר המוזל בחלק מסניפי ויקטורי, ובו ביום יצא לרכוש בשר טחון בסניף ויקטורי (ומוצר זה בלבד), בעודו מתעד את הרכישה ומבקש מהקצב במקום להציג את מדבקת האריזה ממנה נטחן הבשר.
לאור האמור, אני סבורה, כי המבקש לא הרים את הנטל להוכחת הרלוונטיות של המסמכים הנדרשים לשלב זה של ההליך.
סוף דבר; לאור כל האמור - הבקשה נדחית בזאת.
המזכירות תדוור את החלטתי לצדדים.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2008 בעליון נפסק כדקלמן:

התובענה מבוססת על הטענה לפיה באטליז נמכרו מוצרי בשר כמוצרים כשרים, בשעה שלמעשה המוצרים לא היו כשרים.
אשר לבקשות לגילוי מסמכים, בית המשפט נעתר לבקשת המשיבים לאפשר עיון בהתכתבות עם הרבנות הראשית ועם משרד החקלאות ובהתקשרויות עם ספקים לרכישת בשר.
נטען בה כי אף שעניינן של הבקשות לרשות ערעור שונה במהות ובטיעונים המשפטיים שעולים בכל אחת מן הבקשות, הרי ששתיהן מבוססות במידה רבה על העובדות שבתיק הבקשה לאישור תובענה ייצוגית.
...
לא שוכנעתי כי במקרה שלפניי איחוד הדיון בשלב זה יקדם את התכליות הנזכרות.
בשים לב למהות ההליך והיקפו ונוכח ההבדלים הקיימים בין ההליכים, אך גם בהתחשב בחפיפה החלקית ביניהם, הגעתי לכלל מסקנה כי ניתן להסתפק בערבון נוסף בסך של 15,000 ₪ במסגרת רע"א 7955/08.
סיכומו של דבר, המבקש ברע"א 7955/08 יפקיד ערבון בסך 15,000 ₪ תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו. בהעדר הפקדה כאמור יידחה ההליך ללא מתן הודעה נוספת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו