גילוי ועיון במסמכי חברות בת בקונצרן

אף במסגרת המסמך שבמחלוקת, אליו צירף איוון את קורות החיים שלו, הצהיר כי הוא התבקש בידי SEL לשמש "Independent Expert" (סעיף 1.2.1), ציין כי הצדדים הסכימו כי הסיכסוך יוכרע בידי "Independent Determining Expert" (סעיף 2.1.5), קבע כי מנגנון ההכרעה בסכסוך שראו הצדדים הוא "Expert Determination" (סעיף 2.3.1), והגדיר את עצמו "alternative expert witness" (סעיף 2.4.9).

אשר לטענה הראשונה – זו נסבה על טענה לפיה היה על SEL או על UTE לגלות קודם לתחילת הבוררות כי: (א) קבוצת חברות בשם Wood Group GTS שהיא בעלת שליטה בשרשור ב-SEL (דרך חברה בשם Ethos שנשיא SEL הוא חבר בדירקטוריון שלה) היתקשרה בשנת 2013 ב"חוזה בהקף של מיליוני דולרים" בעיסקה לאספקת טורבינות קיטור לתחנת כוח שנבנתה בקליפורניה על ידי חברת Abenoga , שהיא בעלת השליטה בשרשור ב-UTE.

(ב) חברת בת של Abenoga רכשה בשנת 2013 מקונצרן Siemens, שהוא בעל השליטה ב-Wood Group, תחנת כוח סולרית.

גם אם אניח, כי על אף ההצהרה בדבר קוצר הזמן לבצוע "full analysis" עיין איוון בחומר הראיות בהקף הנידרש על מנת להגיע למסקנה בדבר אשם של TMNG לעיכובים בתקופה המשתרעת על פני 6 שבועות בהתבסס על עקרונות דיוניים, ולא הונח בפני בסיס להנחה זו, עדיין הייתה חובה לנמקה אף אם לא באריכות.

...

על אף הגמישות האמורה, הרי ש"כדי למלא את חובת ההנמקה, אין די באמירה כגון: 'לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים הגעתי למסקנה כי התביעה מוצדקת'" (אורי גורן, בוררות, עמ' 337), שכן "זכותו של כל מתדיין, במיוחד של זה שהפסיד בדין, לשאול את הפוסק בריבו מאיזה טעם דן אותו לחובה. על הבורר להסביר היטב את הכרעתו כדי שיידע המפסיד כי בדין הפסיד. אף על פי שחזקה שכן עשה הבורר, אין די בכך" (ישראל שמעוני, דיני בוררות: אופק חדש בבוררות, מהדורה שנייה מורחבת, עמוד 591).

גם אם אניח, כי על אף ההצהרה בדבר קוצר הזמן לביצוע "full analysis" עיין איוון בחומר הראיות בהיקף הנדרש על מנת להגיע למסקנה בדבר אשם של TMNG לעיכובים בתקופה המשתרעת על פני 6 שבועות בהתבסס על עקרונות דיוניים, ולא הונח בפני בסיס להנחה זו, עדיין הייתה חובה לנמקה אף אם לא באריכות.

שקלתי שמא מן הראוי להחזיר את הפסק לבורר איוון לצורך דיון מחודש בסוגיית הפיצוי המוסכם, ונחה דעתי כי לאור המכלול, כמו גם להיעדר הוודאות בדבר זמינותו של איוון (תושב חוץ הפועל במדינות העולם בפרויקטים שונים), יש להסתפק בביטול החלקי שיאפשר הותרתו על כנו של החלק הנותר של ההכרעה, ויאפשר אישורה.

20% משווי אחזקות לבנת במיזם משותף לשיתוף פעולה עם קונצרן הענק קינג'נטה, שמרכזו בסין (להלן: "המיזם הסיני/קינג'נטה" - סעיף 72 לכתב התביעה).

אף השגות התובעים, אשר אכן מעוררות שאלות, באשר להקמת או אי הקמת חברת "קלאד סין" (חברת בת של חברת קינג'נטה), אשר הנתבעים טוענים כי כלל לא הוקמה, אינן מצדיקות גילוי של מה שאין או מה שלא קיים, למצער כפי שהצהירו הנתבעים; ממילא פתוחה בפני התובעים הדרך להציג ראיות סותרות במסגרת ראיותיהם או להעמיד את גרסת הנתבעים במבחן החקירה הנגדית.

הדרישות בקשר עם סעיפים 18-19 לתצהיר גילוי המסמכים הכללי: במסגרת דרישות אלה מלינים התובעים על אופן גילוי הדו"חות הכספיים של חברות ימקום וזואי, כאשר אלה הועברו לעיונם של התובעים תוך ביצוע "השחרה נרחבת". הנתבעים טענו כי הסעיפים שהושחרו אינם רלוואנטיים להליך וכוללים סודות מסחריים ולפיכך אין הנתבעים נדרשים לגלותם.

...

אשר לסייפרטק הצהירו כי לא נחתמו הסכמי שומת מס לסייפרטק ואף אין בנמצא טיוטת הסכם, ומכאן בשים לב לטענות הנתבעים ולהלכה הפסוקה כמתואר, אין מנוס אף מדחיית דרישה זו. דרישת התובעים (סעיף 26.2 לתגובה לתשובה) כי ככל שיחתם הסכם שומה כאמור בקשר עם סייפרטק הרי שיהא על הנתבעים לגלותו, אולי הגיונית וסבירה לאור גילויו של הסכם ימקום והאמור לעיל.

עם זאת, מקובלת עלי עמדת הנתבעים (סעיף 79 לתשובה) כי אין לחייב בעל דין לגלות מסמך עתידי שטרם בא לעולם (ראו גם עניין מחסני ערובה).

סיכום לאור כל האמור, הבקשה מתקבלת בחלקה בלבד, כמפורט לעיל.

פתח דבר לפניי בקשה מטעם המבקשים בהליך שבכותרת לאישור תיקון בקשה לאישור תובענה כייצוגית, בשל טענות חדשות שעלו, לכאורה, ממסמכים שהועברו לעיונם – הן במסגרת כתב התשובה מטעם המשיבים, הן במסגרת הליך גילוי המסמכים שנערך בהתאם להחלטתי מיום 28.07.2020 (להלן, על פי הקשרו – המסמכים החדשים, ההחלטה הקודמת ו-בקשת התיקון).

פירסום הצעת הרכש נעשה כחלק מהיערכות הקונצרן שבבעלות השותפות לקראת החלת האיסור על מבנה החזקה פירמידלי בעל יותר משתי שכבות, בהתאם להוראות החוק לקידום תחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013 (להלן – חוק הריכוזיות).

בכך נטען, פעלו אקויטל, חברת י.ו.א.ל אויל אקספלוריישן בע"מ (להלן – יואל), חברת האם של החברה וחברת בת של אקויטל והחברה (להלן יחד – קבוצת אקויטל), כדי להטעות את ציבור משקיעיהן.

כך, למשל, מתבסס הניתוח של ד"ר סלינג'ר ביחס לעשרת נכסי הנדל"ן הגדולים של איירפורט על אודות השמאויות שנמסרו למבקשים בהליך גילוי המסמכים, ומטרתו לייצר תמונה בהירה יותר ביחס למחלוקת הקיימת בנוגע לשעורי ההוון בהם השתמשה החברה לטובת הערכת שווי נכסי הנדל"ן. זאת ועוד, המבקשים סבורים כי אין לקבל את עמדת המשיבים לפיה יש לדחות את בקשת התיקון מפאת אי צירוף תצהיר כנדרש לפי תקנה 92 לתקנות הישנות.

...

בתוך כך, בהינתן והתיקון מתבסס כולו על המסמכים החדשים, אותם מצאתי כרלבנטיים להליך דנא, ועל כן הוריתי למשיבים בהחלטה הקודמת להעבירם למבקשים כחלק מהליך גילוי המסמכים [סעיף 3 לתגובת המבקשים], הרי שמקובלת עליי עמדת המבקשים לפיה התיקון המבוקש יציב בפני בית המשפט תמונה נהירה יותר של המחלוקת הקיימת.

סוף דבר לאור כל האמור, במכלול השיקולים האמורים, אני מתיר את תיקון בקשת האישור כמבוקש.

המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

המבקש מנה את שמות חברי ועדת האשראי בתקופה הרלוואנטית שהיו נגועים בנגוד עניינים, לטענתו, ופירט מהם הקשרים הקיימים לכאורה בין כל אחד מהם ובין דנקנר או מי מחברות קונצרן אי.די.בי שהיה בשליטתו.

דיון והכרעה בראשיתם של דברים ובטרם אעבור להתייחסות לגופם של המסמכים וסוגיית התשתית הראייתית הראשונית העולה מן העיון בהם, אציין כי אינני מקבל את שלושת טעמי ההיתנגדות לקבלת הבקשה שהועלו בידי הבנק, כדלהלן: (א) כי אין לאפשר למבקש לעיין במסמכים בשל החיסיון הבנקאי החל עליהם; (ב) בדבר אי-קיום חובתו לכאורה של המבקש, על פי חוק החברות - לתת לבנק שהות בת 45 ימים להגיב לפניותיו; ו- (ג) בדבר חוסר תום ליבו של המבקש.

במקרים רבים בשלב טרום מקדמי זה של הגשת הבקשה לגילוי ועיון במסמכים עדיין אין טעם לידרוש מהמבקש כי יפנה לחברה וידרוש כי תמצה זכויותיה (כאשר לעיתים המבקש כלל איננו בטוח האם זכויותיה נפגעו ובאיזה אופן, אלא בתשתית ראייתית ראשונית גרידא).

...

באשר לטענתו של הבנק בדבר חובת הפניה המקדמית שלא קוימה (45 ימים עובר להגשת הבקשה), הרי שבעניין לנואל כבר נפסק כי פרשנות תכלית של סעיף 198א לחוק החברות מוליכה למסקנה שאין להחילו בדווקנות.

בהתאם לכך, אינני מקבל גם את הטענה כי המבקש חסר תום לב היות והגיש את בקשתו בחופזה.

סופו של דבר, אני מקבל את הבקשה.

הגדרת הקבוצה שבשמה הוגשה בקשת האישור: "כל מי שעושה ו/או עשה שימוש במכשיר מבית אפל, אשר חויב בתשלום עבור אפליקציה לאחר שמחק את האפליקציה ממכשירו, בשבע השנים שקדמו להגשת בקשה זו ועד למועד אישורה" טענות המבקשים בבקשת האישור בתמצית בנוגע לזהות המשיבות, ולעילות המקימות זכות לסעד נגדן נטען בבקשת האישור כי המשיבות הן חברות טכנולוגיה, המשיבה 2 - Apple Distribution International (להלן: "ADI") היא חברת בת של המשיבה 1 - Apple Inc.

לעניין הטענה כי יש לסלק את הסף את התביעה כנגד המשיבה 1, אפל אינק, טוענים המבקשים, בהתבסס על פסק דין שניתן בת"צ 47104-12-17 שם נדונה המצאה לאפל אינק באמצעות מורשה אפל ישראל ונטען כי נקבע שם, בין היתר, כי חברות אפל פועלות בקונצרן וכי אפל אינק פועלת בישראל באמצעות האתר שלה וכן עד לשנת 2018 היתקשרה ישירות עם יבואנים בישראל.

בקשת הגילוי ומענה על שאלון לאחר שהמשיבות דחו את בקשתם לגילוי ועיון במסמכים ומענה לשאלון, הגישו המבקשים בקשה לגילוי ועיון במסמכים אלה: "החלטת בית המשפט הקליפורני בעיניין Siciliano v. Apple Inc. Case No. 2013-1-CV-257676 בה אושרה התובענה בייצוגית. למיטב ידיעתנו, החלטה זו ניתנה ביום 21.4.2017". "פירוט האפליקציות בתשלום אותן הוריד מר מאיר דהאן והחיובים שחויב בגינן, בתקופה הרלוואנטית לבקשת האישור". "המסמכים הנוגעים להחלטה להוסיף יידוע בדבר המשך החיוב בעת מחיקת אפליקציה מהמכשיר, לרבות הבדיקות, התכתובות, הדיונים, הדו"חות וכל מיסמך אחר שעמד בבסיס ההחלטה ו/או נוצר לקראתה ו/או נשלח לחברות השונות במותג אפל". השאלות בשאלון שמענה עליהן התבקש מהמשיבות: "1. במסגרת הסכם המדיה, מערכת היחסים החוזית בין אפל ומשתמשיה מחולקת לחברות שונות בתאגיד אפל, לפי מיקומם הגאוגרפי של המשתמשים. ביחס להסכם זה, אנא השיבו על השאלות הבאות:

...

אקדים ואומר כי לאחר שעיינתי בטענות הצדדים בכתב ושמעתי את טענותיהם בדיון שהתקיים ביום 11.5.2023 בגדרו הגיעו הצדדים להסכמות דיוניות ביחס לחלק מהמסמכים והשאלות, מצאתי כי לא מתקיימים התנאים לחיוב המשיבות לגילוי מסמכים ומענה על שאלון ביחס לאלה שנותרו במחלוקת בין הצדדים, על יסוד הנימוקים שאפרט להלן: עניינה של בקשת האישור בתמצית בטענת המבקשים כי המשיבות גבו תשלומים ממשתמשי Apple (להלן: "אפל") עבור אפליקציות בתשלום מתחדש (להלן: "האפליקציות") גם לאחר שמחקו את האפליקציות ממכשיריהם מבלי ליידע אותם כי מחיקת האפליקציה לא תביא לסיום החיוב, ובכך הטעתה אותם.

כל צד ינמק כרצונו את פרשנותו ביחס למסקנה שיש להסיק מהשינוי שבוצע ותוספת היידוע בעת מחיקת האפליקציה, וינסה מטבע הדברים לשכנע כי זו הפרשנות הנכונה וכי מסקנתו היא המסקנה המסתברת יותר במצב דברים זה. לא שוכנעתי לפיכך כי חשיפת המסמכים ומענה על השאלות נדרשת לשם ההכרעה במחלוקת בכלל, ולהכרעה במחלוקת זו לעניין ההודאה הנטענת כפי שבאה לידי ביטוי בכתבי הטענות של הצדדים בפרט.

מבלי לקבוע מסמרות לעניין ההכרעה בבקשת האישור עצמה לא מצאתי להיעתר לבקשת המבקשים אף לעניין שאלות אלה, זאת בשים לב לשיקולים כדלקמן: ההלכה שלפיה הזכות לגילוי מסמכים ולמענה על שאלונים מצומצמת יחסית בהשוואה להיקף הזכות בהליכים אזרחיים אחרים; טענות המבקשים כנגד אפל אינק נחזות להיראות כטענות כלליות ומעורפלות הנטענות בהיעדר תשתית מספיקה לכאורה; ניסיון המבקשים נחזה להיראות כניסיון באמצעות דרישה להשיב על השאלות לייצר עילת תביעה נגד אפל אינק עמה אין חולק כי למבקשים ולחברי הקבוצה הנטענת אין קשר חוזי; מבוקש לכאורה באמצעות הליך הביניים לייצר תשתית לצורך תביעת אפל אינק בנזיקין על יסוד טענות כלליות ומעורפלות על כי בהיותה חברת אם ויכול והיא חברת סבתא רבא כנטען על-ידי המשיבות היא "המוציאה והמביאה" וחבה ככזו בנזיקין, ובעילות לבר חוזיות אחרות; קיים חשש כמבואר בפסיקה שיכול ומוצא את ביטויו בנסיבות העניין כי מתבצע ניסיון ליצירת או להשלמת תשתית עובדתית חסרה בדרך של "מסע דיג" בבקשות אישור.

לאור כל האמור לעיל ביחס למסמכים ולשאלות שלא הוסכם על גילויים הבקשה נדחית.