גילוי ועיון בדוחות חקירה חסויים בתביעת שריפה

בפניי בקשת התובעת ליתן צו לגילוי דו"חות חקירה - כולל תצלומים, לגביהם טענו הנתבעים 1-2 כי הנם מסמכים חיסויים, שיגולו לאחר חקירת התובעת ובהתאם לדין.

בתקופה זו הייתה התובעת תחת לחץ הולך וגובר לייצר הכנסה נוספת לנתבעת, לכבות שרפות ולספוג את זעמם של ספקים שלא קיבלו תשלום בזמן.

לאחר סקירת הדין הבנלאומי קובע שם השופט ש. לוין: "נראה הדבר שהפרקטיקה בבתי-המשפט הישראליים, שלא כדוגמת בתי-המשפט האנגליים, היא לתת משקל לגישה שלעתים עיכוב הגשת הראיה שבמחלוקת עשוי לשרת את מטרת גילוי האמת יותר מאשר הגישה ההפוכה...". בית המשפט העליון אינו מסתייג מגישה זו וקובע (אם כי ביחס לתביעות לפצוי בגין תאונות דרכים) כי חריגה מן הכלל של גילוי ועיון במסמכים בשלבים המוקדמים תתאפשר כאשר בית המשפט: "...סבור שעיון במסמכים בשלב מוקדם עשוי להביא את התובע לשיבוש ראיותיו ולא יסייע לחשיפת האמת". ועוד נקבע כי יש להניח שמועד העיון במסמך ידחה יותר במקרים בהם: "המחלוקת סבה על עצם קיומו של הארוע נושא התביעה". עוד נפסק, כי טענת החיסיון מהוה חריג לעקרון הגילוי וניהול ההליך בקלפים פתוחים.

...

בנסיבות המתוארות, ומאחר שנקודת המוצא לעניין גילוי היא גילוי מרבי וניהול ההליך בקלפים פתוחים, אני מקבל את בקשת התובעת לגילוי דו"חות החקירה.

סוף דבר: הבקשה לחשיפת דו"חות החקירה כולל תצלומים - מתקבלת.

הנתבעים יעבירו את דו"חות החקירה לעיון התובעת בתוך 30 ימים מיום החלטתי זו. שאלת ההוצאות בגין הליך ביניים זה תילקח בחשבון בתום ההליך.

בעניינינו, כאמור, טענה הנתבעת לחיסיון של דו"ח החקירה, בהיותו מיסמך שהוכן לקראת משפט (להבדיל מדחיית העיון בו בהתאם להילכת סויסה).

הדבר עולה הן ממועד הדו"ח (אשר נושא תאריך 20.11.2017, בסמוך מאוד לארועי השריפה ובטרם גיבשה המבטחת את עמדתה ביחס לכסוי הבטוחי) ומתוכנו (בהקשר זה אציין בזהירות, כי מן הדו"ח עולה כי מטרת החקירה הייתה לבחון מעורבות אפשרית של המבוטחת או מי מטעמה בארועי ההצתה – כיוון שנשלל בסופו של דבר, משעה שכאמור המבטחת הכירה בחבותה, והתביעה כיום מיתנהלת על גובה הפצוי).

הנתבעת טענה, כי כלל המסמכים הועברו לעיון התובעת, והוסיפה וטענה כי התובעת פועלת בחוסר תום לב משרבים מן המסמכים הם מסמכים שמקורם בתובעת והיא עצמה לא גילתה אותם במסגרת גילוי מסמכים.

...

החלטתי תתייחס, אפוא, להודעת מנהלת התובעת, וככל שבאחסן הנייד מצויות ראיות אשר לטענת הנתבעת דינן צריך להיות שונה – תגיש הנתבעת בקשה נפרדת לדחיית העיון בהן, ואליה תצרף תמלול ההקלטה.

לפיכך אני סבורה כי דין הבקשה להידחות ויש להעביר את המסמך לעיון התובעת.

לאור האמור, הבקשה מתקבלת גם ברכיב זה. דרישות הנוגעות למענה לשאלון לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי כי הנתבעת לא השיבה כראוי על שאלה מספר 4 משלא התייחסה ללוחות הזמנים כמתבקש מן השאלה (מתי דרשה כל אחד מן המסמכים ומתי קיבלה אותו), ולדברים יש רלוונטיות לעניין הטענה כי הייתה השתהות בתשלום תגמולי הביטוח שאינם שנויים במחלוקת.

סוף דבר הבקשה מתקבלת בעיקרה כמפורט לעיל.

המשיבה הוסיפה, כי במסגרת גילוי המסמכים מטעמה, היא גילתה שברשותה מצוי דו"ח חקירה והודעות שנגבו על-ידי החוקר, שעיון בהן יעוכב, כך לטענתה, לאור הילכת "סויסה", וכי המטרה העיקרית לשמה נערך דו"ח החקירה היא לצורך ההליך המשפטי נשוא הדיון, כדי לגלות מי הוא הגורם האחראי לנזק השריפה, וכן לצורך איסוף מידע להגשת תביעת השבוב, וכי במסגרת החקירות, נגבו על-ידי החוקר הודעות ממי המעורבים.

במכתב המשיבה מיום 25.9.18, פירטה המשיבה את המסמכים שברשותה וציינה, שם, בפיסקה 3(טו), כי דו"ח החקירה שברשותה חסוי, אך בהמשך, בפיסקה 3(טז) ציינה, כי קיימות הודעות/הקלטות שביצע החוקר, ומתן הגילוי יעוכב לפי הילכת "סויסה". לטענת המבקשת, מנסה המשיבה לאחוז בחבל משני קצוותיו, כשהיא מבקשת, מחד גיסא, לברור מתוך חומר החקירה שלה רק את זה הנוח לה ולגלות אותו, אך לעכב את העיון בו עד לאחר עדויות המבקשת, ומאידך גיסא, להסתיר את חומר החקירה שאינו נוח לה, בטענה כי הוא חסוי, וזאת מבלי להבהיר ולפרט מהו מלוא חומר החקירה שברשותה, כמה דו"חות נערכו עבורה, מה תאריכיהם ונספחיהם, כמה הודעות עדים נגבו, כמה הקלטות קיימות ושל כמה עדים.

...

לכן, אין בידי לקבל את הסתייגויותיה של המבקשת, אשר טענה בבקשת רשות הערעור, שהואיל ומדובר בהודעות ו/או הקלטות שנעשו מפי נציג המבקשת, אין הצדקה להורות על דחיית מועד העיון בהודעות או הקלטות אלה.

על-יסוד כל האמור לעיל, לא ראיתי מקום להתערב בהחלטתו של בית-משפט קמא מיום 1.7.19.

בכפוף להערה אחרונה זו, אני דוחה את בקשת רשות הערעור.

המבקשות מדגישות כי בנגוד לטענת המשיבות, פוליסת הביטוח הרלוואנטית אינה חלה בכל מקרה של דליקה אלא מותנית בזהות הגורם לה; כי דוחות חוקר השריפות ומהנדס החשמל (להלן ביחד: המומחים) הוכנו בסמוך לארוע הדליקה, שנים לפני הגשת תביעת השבוב, כך שחזקה עליהם כי הוכנו לצורך בירור החבות הביטוחית; וכי בכלל, משענייננו בתביעת שבוב, קטנה ההסתברות לכך שהמסמכים הוכנו לקראת משפט צפוי.

במסגרת זו הכירה הפסיקה בחיסיון שחל על מיסמך אשר הוכן לקראת משפט, לנוכח הכרה בכך שיש לאפשר לבעל דין להערך למשפטו ללא חשש שהכנותיו יתגלו ליריבו (ראו, למשל: רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, מט(4) 54, 64-63 (1995); רע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שירי, פס' 13 (2006); יצחק עמית חסיונות ואינטרסים מוגנים – הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי 506 (2021) (להלן: עמית)).

אמנם, בעקרו של דבר, בדוח הביניים נסקרות עבודות השקום שנדרשו בשל הדליקה ומוערך הקף הנזק שהיא חוללה, אך מימצאי חוות-דעתם של המומחים מוזכרים בסעיף האחרון של דוח הביניים שכותרתו "שבוב". בסעיף זה צוין כי המומחים מונו על-ידי חברת השמאות כדי לחקור את הגורם לדליקה, וכי מבדיקתם עלה כי זו פרצה עקב בדל סיגריה בוער שהושלך במקום על-ידי עובדי המבקשת 1.

...

יישום האמור לעיל על ענייננו מוביל כאמור למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

אין בידי לקבל טענה זו. כאמור, שאלת תחולתו של החיסיון הנדון על מסמך פלוני תוכרע בהתאם למכלול נסיבות המקרה, ובתוך כך יש לבחון, בין היתר, את נסיבות הכנת המסמך; את תוכנו שלו ושל מסמכים נלווים; ולעתים אף את הפרש הזמנים בין מועד הכנתו למועד האירוע הביטוחי ולמועד הגשת התביעה (עניין קרנית, בפסקה 9 והאסמכתאות שם).

לנוכח כל האמור לעיל, לא מצאתי עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, והבקשה נדחית.

מחלוקת בין התובעים לנתבעות בעיניין הליכים מקדמיים, הן לעניין חסיונם של מסמכים שגולו בתצהיר גילוי מסמכים, הן לעניין דחיית העיון במסמכים שגולו מכוח הילכת סויסה (רע"א סויסה נ. הכשרת היישוב חברה לביטוח, "הילכת סויסה").

דו"ח חקירה נוסף מיום 18.02.18 הוא למעשה הקלטה של פגישת מר מרקוביץ' עם חוקר שרפות בתחנת כיבוי אש. עיינתי בתמליל השיחה ולא מצאתי כי יש הצדקה לדחות את העיון בו. דו"ח חקירה מיום 17.01.16 היא חקירה לבחינת נסיבות התביעה והודעות של שני עדים שעדותם נגבתה על ידי החוקר.

...

בנסיבות אלו אני מקבלת את טענת הנתבעות כי המטרה הדומיננטית בעריכת המסמך היתה היערכות לתביעה צפויה, ומשכך המסמך חסוי מכוח חסיון מסמכים שהוכנו לצרכי תביעה (רע"א 3670/19 פלוני נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים).

טענה זו אינה מקובלת עלי, המסמך שהעיון בו מבוקש היא טיוטה מיום 15.01.18 שנשלחה ממר מרקוביץ' לחברת הביטוח מנורה, והיא אינה באה בגדר חסיון עו"ד – לקוח.

בעניין זה אני מקבלת את עמדת התובעים שכן לא מצאתי נימוק שיצדיק חריגה מהכלל הרגיל של סיום הליכים מקדמיים, לרבות הליכי גילוי ועיון במסמכים, טרם שלב הראיות.

התוצאה היא שטיוטת חוות דעת מרקוביץ' וההתכתבות מיום 03.12.17 יישארו בשלב זה חסויים.